ביאור:משלי יד יח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''נחלו''' = קיבלו נחלה, חלק בארץ;   כל אחד מבני ישראל קיבל נחלה בארץ ישראל ונצטווה לדבוק בה ולא להעבירה לאחר,  [[במדבר לו ז]]: " {{צ|וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ '''בְּנַחֲלַת''' מַטֵּה אֲבֹתָיו '''יִדְבְּקוּ''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...}} {{צ|לְמַעַן '''יִירְשׁוּ''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ '''נַחֲלַת '''אֲבֹתָיו}} ", {{צמ|וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מה' מִתִּתִּי אֶת '''נַחֲלַת אֲבֹתַי''' לָךְ|מלכים א כא ג}}.    בפסוקנו, המושג '''נחלה''' הוא משל לחלק שאדם מקבל ודבק בו ולא יכול להינתק ממנו.    ה'''איוולת '''( [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחיות]] ) היא נחלתם הקבועה של ה'''פתיים''' ( [[ביאור:פתי = משתכנע בקלות|= אנשים המשתכנעים בקלות]] ).ומצד שני -▼

1. מלשון '''כִּתּוּר''', הקפה מכל הכיוונים, כמו ב {{צמ|'''כִּתְּרוּ''' אֶת בִּנְיָמִן, הִרְדִיפֻהוּ...|שופטים כ מג}}{{קטן|קטן= (שם בבניין פיעל, ואצלנו בבניין הפעיל)|}} . כלומר, הם בודקים כל מידע מכל כיוון אפשרי לפני שהם מקבלים אותו.▼

2. הם מכבדים את הדעת, מתפארים בה ושמים אותה בעדיפות ראשונה: {{צפ|תוכן=יעשוהו כתר לראשם}} {{קטן|קטן= (רש"י, מצודות)|}} . ▼

3. או: הם זוכים לכתר של כבוד כתוצאה מהדעת: {{צפ|תוכן='''יכתירו''' - יקנו כתר הדעת, ויעלו לגדולת החכמים.}} {{קטן|קטן= (אבן עזרא)|}} ;   כדברי המשורר: {{צפ|תוכן='''דעה''' חכמה לנפשך, והיא '''כתר''' לראשך}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:דרור יקרא|דונש בן לברט, דרור יקרא, בית אחרון]] )|}} .▼