ביאור:משלי יג יג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יג|יג יב|יג|יג יד|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=בָּז לְדָבָר - יֵחָבֶל לוֹ, וִירֵא מִצְוָה - הוּא יְשֻׁלָּם.|משלי יג יג}}
{{סיכום על פסוק|משלי|יג|יג יב|יג|יג יד|קטגוריה=1}}
|מצודות='''המבזה דבר''' מה ממצוות ה', הוא '''חובל''' (מַכֵּה) בעצמו; אבל '''הירא''' מן '''המצוה''' ומגדל מעלתה, '''ישולם''' לו שכר גם בעבור זה.
|תרגום=מי '''שבז''' (מזלזל) גם '''בדבר''' אחד קטן מדברי ה' - תהיה '''לו חבלה''' (מכה ופגםפגם) בגופו ונפשו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' - תהיה לו '''שלמות''' בגופו ונפשו.
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
הפסוק כולל שני חצאים מנוגדים. נסביר כל מילה בשני החצאים:
 
'''בז '''הוא ניגוד של '''ירא''': הראשון מזלזל מפחית בערכו של דבר, והשני מתייחס ביראת-כבוד.
{{צמ|בָּז לְדָבָר - יֵחָבֶל לוֹ, וִירֵא מִצְוָה - הוּא יְשֻׁלָּם.|משלי יג יג}}
 
'''דבר''' - מקביל אל '''מצוה''' , מכאןומכאן שהכוונה, כנראה, לדבר ה', כמו למשל ב {{צמ|כִּי '''דְבַר ה'''' '''בָּזָה''' וְאֶת '''מִצְוָתוֹ''' הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עֲוֹנָהּ בָהּ|במדבר טו לא}},    [[שמות טז טז]], [[שמות טז לב]], [[שמות לה ד]], [[ויקרא ח ה]], [[ויקרא ט ו]], [[ויקרא יז ב]], [[במדבר ל ב]], {{צמ|זֶה '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר '''צִוָּה''' ה'...|במדבר לו ו}},    {{צמ|וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם '''דָּבָר''' מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל '''מִצְוֹת''' ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ|ויקרא ד יג}},   {{צמ|לֹא תֹסִפוּ עַל '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת '''מצות''' ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם|דברים ד ב}},    {{צמ|וְהָיוּ '''הַדְּבָרִים''' הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוְּךָ''' הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ|דברים ו ו}}ועוד.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
מי '''שבז''' (מזלזל) גם '''בדבר''' אחד קטן מדברי ה' - תהיה '''לו חבלה''' (מכה ופגם) בגופו ונפשו;
 
ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' - תהיה לו '''שלמות''' ושלום בגופו ונפשו.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
הפסוק כולל שני חצאים מנוגדים. נסביר כל מילה בשני החצאים:
 
'''בז''' = מזלזל, מפחית בערכו של דבר; והוא ניגוד של '''ירא''' = מתייחס ביראת-כבוד;
 
'''דבר''' - מקביל אל '''מצוה''' , מכאן שהכוונה, כנראה, לדבר ה', כמו למשל ב {{צמ|כִּי '''דְבַר ה'''' '''בָּזָה''' וְאֶת '''מִצְוָתוֹ''' הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עֲוֹנָהּ בָהּ|במדבר טו לא}},    [[שמות טז טז]], [[שמות טז לב]], [[שמות לה ד]], [[ויקרא ח ה]], [[ויקרא ט ו]], [[ויקרא יז ב]], [[במדבר ל ב]], {{צמ|זֶה '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר '''צִוָּה''' ה'...|במדבר לו ו}},    {{צמ|וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם '''דָּבָר''' מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל '''מִצְוֹת''' ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ|ויקרא ד יג}},   {{צמ|לֹא תֹסִפוּ עַל '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת '''מצות''' ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם|דברים ד ב}},    {{צמ|וְהָיוּ '''הַדְּבָרִים''' הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוְּךָ''' הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ|דברים ו ו}}.
 
הפסוק אינו מדבר על קיום מצוות בפועל, אלא על היחס העקרוני למצוות ה' - יחס של זלזול ('''בז לדבר''') לעומת יחס של יראת כבוד ('''ירא מצוה''').
 
הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:
'''יֵחָבֶל''' - ניגוד של '''יְשֻלָּם''', ואפשר לפרש את הניגוד בשתי דרכים:
 
מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, '''יחבל לו''' , כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות;
1. ממונית: ''' יחבל''' = יילקח ממונו, כמו ב {{צמ|אִם '''חָבֹל תַּחְבֹּל''' שַׂלְמַת רֵעֶךָ - עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ|שמות כב כה}},   {{צמ|לֹא '''יַחֲבֹל''' רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא '''חֹבֵל'''|דברים כד ו}},   {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא '''תַחֲבֹל''' בֶּגֶד אַלְמָנָה|דברים כד יז}}.
 
ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, '''הוא ישולם''' , כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם על הפסוק, וכן רבנו יונה בשערי תשובה א לט,  ע"פ חז"ל)|}} .
לפי זה, '''ישולם''' = יקבל שכר ממוני, ופירוש הפסוק הוא: מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' ה' יאבד את רכושו: {{צפ|תוכן=הבוזה אחד מדברי תורה, סוף מתמשכן עליו}}, ומי שמתייחס '''ביראת'''-כבוד '''למצוות''' ה' יקבל '''תשלום''', שכר {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . 
 
'''יֵחָבֶל''' -הוא ניגוד של '''יְשֻלָּם''', ואפשר לפרש את הניגוד בשתי דרכים:
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע על-פי דברי ה"חפץ חיים": כשאדם אומר לשון הרע על רעהו, לוקחים מזכויותיו של האומר ונותנים לקרבן; לפי זה אפשר לפרש: "מי '''שמזלזל בדברים''' שהוא אומר, ואינו מקפיד לשמור על לשונו מפני דברי גנאי, יאבד את זכויותיו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד '''למצוות''' ה' לגבי שמירת הלשון, יקבל ''''תשלום'''' רוחני - יקבל את אותן מצוות שנחבלו ונלקחו מהאומר.
 
1. ממונית: ''' יחבל''' = יילקח ממונו, כמו ב {{צמ|אִם '''חָבֹל תַּחְבֹּל''' שַׂלְמַת רֵעֶךָ - עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ|שמות כב כה}},   {{צמ|לֹא '''יַחֲבֹל''' רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא '''חֹבֵל'''|דברים כד ו}},   {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא '''תַחֲבֹל''' בֶּגֶד אַלְמָנָה|דברים כד יז}} ועוד.
2. גופנית: '''יחבל''' = ייפגע בגופו, כמו למשל ב {{צמ|'''חֶבְלֵי''' שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת|שמואל ב כב ו}},   {{צמ|בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם ידוד וּכְלֵי זַעְמוֹ '''לְחַבֵּל''' כָּל הָאָרֶץ|ישעיהו יג ה}},   {{צמ|וְנִבְהָלוּ צִירִים '''וַחֲבָלִים''' יֹאחֵזוּן כַּיּוֹלֵדָה יְחִילוּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם|ישעיהו יג ח}},   {{צמ|כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק '''בַּחֲבָלֶיהָ''' כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ ה'|ישעיהו כו יז}},   [[ישעיהו לב ז]]: " {{צ|וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ '''לְחַבֵּל'''}} {{צ|ענוים[עֲנִיִּים]}} {{צ|בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט}} ".
 
לפי זה, '''ישולם''' = יהיהיקבל שלםשכר בגופו, יהיו לו שלום ושלוה מפגיעותממוני, ופירוש הפסוק הוא: מי שמזלזלה'''מזלזל''' '''בדבר''' ה', גורםראוי לאבד לעצמואת נזקיםרכושו: {{צפ|תוכן=המבזההבוזה מהאחד ממצוותמדברי ה'תורה, הואסוף חובלמתמשכן בעצמועליו}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , ומי שמתייחסוהמתייחס '''ביראת '''-כבוד '''למצוות''' ה', מביאראוי עללקבל עצמו'''תשלום''', שלוםשכר ושלוה{{קטן|(רש"י)}}.
 
פירושלפי רוחניה"חפץ יותרחיים", לפסוקהממון אפשרהוא להציעמשל על-פילזכויות דברירוחניות. ה"חפץ חיים": כשאדם אומר לשון הרע על רעהו, לוקחים מזכויותיו של האומר ונותנים לקרבן;. לפי זה אפשרפירוש לפרשהפסוק הוא: "מי ה'''שמזלזלמזלזל בדברים''' שהוא אומר, ואינו מקפיד לשמור על לשונו מפני דברי גנאי, יאבד את זכויותיו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד '''למצוות''' ה' לגבי שמירת הלשון, יקבל ''''תשלום'''' רוחני - יקבל את אותן מצוות שנחבלו ונלקחו מהאומר.
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע ע"פ דברי הגר"א: כל מצוה נותנת חיות רוחנית לאיבר מסויים בגוף (ע"פ חז"ל, יש 248 מצוות עשה, כנגד 248 איברי הגוף); לכן, מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' מצוה אחת מהתורה ואינו מקיים אותה, פוגם בחיות של אותו איבר שקשור למצוה זו, וגופו '''נחבל''' וחסר; אבל מי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' ומצוה, גופו יהיה '''שלם'''.
 
2. גופנית: '''יחבל''' = ייפגע בגופו, כמו למשל ב{{צמ|'''חֶבְלֵי''' שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת|שמואל ב כב ו}}, {{צמ|בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם ה' וּכְלֵי זַעְמוֹ '''לְחַבֵּל''' כָּל הָאָרֶץ|ישעיהו יג ה}} ועוד.
רעיון דומה נמצא ב [[משלי יט טז]]: {{צ|שֹׁמֵר '''מִצְוָה''' - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, '''בּוֹזֵה''' דְרָכָיו - יומת[יָמוּת]}} ( [[ביאור:שומר מצוה - שומר נפשו, בוזה דרכיו - ימות|פירוט]] ).
 
לפי זה, '''ישולם''' = יהיה שלם בגופו, יהיו לו שלום ושלוה מפגיעות, ופירוש הפסוק הוא: המזלזל בדבר ה' גורם לעצמו נזקים {{קטן|(מצודת דוד)}}, והמתייחס ביראת כבוד למצוות ה', מביא על עצמו שלום ושלוה.
- עד כאן פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים:
 
פירושלפי הגר"א, יש קשר רוחני יותרבין לפסוקהמצוות אפשרלבין להציעאיברי ע"פהגוף. דברי הגר"א: כל מצוה נותנת חיות רוחנית לאיבר מסויים בגוף (ע"פ חז"ל, יש 248 מצוות עשה, כנגד 248 איברי הגוף); לכן, מי ה'''שמזלזלמזלזל''' '''בדבר''' מצוה אחת מהתורה ואינו מקיים אותה, פוגם בחיות של אותו איבר שקשור למצוה זו, וגופו '''נחבל''' וחסר; אבל מי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' ומצוה, גופו יהיה '''שלם'''.
3. {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''', שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} {{קטן|קטן= (בן עזאי, [[משנה אבות ד ג]] ; רבי נהוראי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm אבות דרבי נתן - פרק שלשה ועשרים] )|}} .
 
רעיון דומה נמצא ב [[משלי יט טז]]: {{צצמ|שֹׁמֵר '''מִצְוָה''' - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, '''בּוֹזֵה''' דְרָכָיו - יומת[יָמוּת]|משלי יט טז}} ( [[ביאור:שומר מצוה - שומר נפשו, בוזה דרכיו - ימות|פירוט]] )*.
4. {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר: '''בז לדבר - יחבל לו'''}} {{קטן|קטן= (כת הלצים, [[שערי תשובה ג קעו]] )|}} .
 
- עד כאן פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים:
5. {{צפ|תוכן=והוא אלי וחי גואלי - עם כל ההכללה האדירה של אין קץ ותכלית, של ההויה בכללותה, אין ההשגחה הפרטית נגרעת במאומה, והוא, אדון עולם, אלי משגיחי הפרטי, כאילו לא היו לו בעולמיו כ"א אני}} {{קטן|קטן= ( [[:עולת ראי"ה אדון עולם|עולת ראי"ה על אדון עולם]] )|}} .
 
 
3. {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''', שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} {{קטן|קטן= (בן עזאי, [[%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%92|משנה אבות ד ג]] ; רבי נהוראי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm אבות דרבי נתן - פרק שלשה ועשרים] )|}} .
 
4. {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר: '''בז לדבר - יחבל לו'''}} {{קטן|קטן= (כת הלצים, [[%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%20%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94%20%D7%92%20%D7%A7%D7%A2%D7%95|שערי תשובה ג קעו]] )|}} .
ואכן הביטוי '''בז לדבר''' מזכיר את הרשעים, הבזים לזולת, כמו ב {{צמ|וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ '''וַיִּבֶז''' עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה|בראשית כה לד}}( [[ביאור:ויבז עשו את הבכורה|פירוט]] ),    {{צמ|וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה '''וַיִּבְזֻהוּ''' וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ|שמואל א י כז}},    {{צמ|וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד '''וַיִּבְזֵהוּ''' כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה|שמואל א יז מב}},   {{צמ|'''וַיִּבֶז''' בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי|אסתר ג ו}}( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%95 פירוט] ),   {{צמ|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ '''וַיִּבְזוּ''' עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים|נחמיה ב יט}}.
 
6. ועל-פי האגדה, המשל '''בז לדבר יחבל לו''' נכתב על דבורה אחת קטנה... {{קטן|קטן= (ראו [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/yavnieli/king/agadot/dvora.htm שלמה המלך והדבורה] )|}} .
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:
 
מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, '''יחבל לו''' , כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות;
 
ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, '''הוא ישולם''' , כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם על הפסוק, וכן רבנו יונה בשערי תשובה א לט,  ע"פ חז"ל)|}} .
 
</div> </div> </div>
 
 
 
ואכן הביטוי '''בז לדבר''' מזכיר את הרשעים, הבזים לזולת, כמו ב {{צמ|וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ '''וַיִּבֶז''' עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה|בראשית כה לד}}(*, [[ביאור:ויבז עשו את הבכורה|פירוט]] ),    {{צמ|וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה '''וַיִּבְזֻהוּ''' וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ|שמואל א י כז}},    {{צמ|וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד '''וַיִּבְזֵהוּ''' כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה|שמואל א יז מב}},   {{צמ|'''וַיִּבֶז''' בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי|אסתר ג ו}}( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%95 פירוט] ),   {{צמ|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ '''וַיִּבְזוּ''' עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים|נחמיה ב יט}} ועוד.
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:במדבר{{סיכום טועל לאפסוק|משלי |יג|יג יב|יג]]|יג יד|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/13-13.html}}
[[קטגוריה:דברים ו ו|משלי יג יג]]
[[קטגוריה:משלי יג יג|משלי יג יג]]
[[קטגוריה:צדק פרטי|משלי יג יג]]
[[קטגוריה:קיום מצוות בספר משלי|משלי יג יג]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/13-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-06-25.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/13-13.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/13-13}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|יג|יג יב|יג|יג יד|קטגוריה=1}}