ביאור:משלי יג יג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יג|יג יב|יג|יג יד|קטגוריה=1}}
|מצודות='''המבזה דבר''' מה ממצוות ה', הוא '''חובל''' (מַכֵּה) בעצמו; אבל '''הירא''' מן '''המצוה''' ומגדל מעלתה, '''ישולם''' לו שכר גם בעבור זה.
|תרגום=מי '''שבז''' (מזלזל) גם '''בדבר''' אחד קטן מדברי ה' - תהיה '''לו חבלה''' (
}}▼
== דקויות ==▼
'''בז '''הוא ניגוד של '''ירא''': הראשון מזלזל מפחית בערכו של דבר, והשני מתייחס ביראת-כבוד.
▲{{צמ|בָּז לְדָבָר - יֵחָבֶל לוֹ, וִירֵא מִצְוָה - הוּא יְשֻׁלָּם.|משלי יג יג}}
'''דבר'''
▲מי '''שבז''' (מזלזל) גם '''בדבר''' אחד קטן מדברי ה' - תהיה '''לו חבלה''' (מכה ופגם) בגופו ונפשו;
▲==דקויות==
▲הפסוק כולל שני חצאים מנוגדים. נסביר כל מילה בשני החצאים:
▲'''דבר''' - מקביל אל '''מצוה''' , מכאן שהכוונה, כנראה, לדבר ה', כמו למשל ב {{צמ|כִּי '''דְבַר ה'''' '''בָּזָה''' וְאֶת '''מִצְוָתוֹ''' הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, עֲוֹנָהּ בָהּ|במדבר טו לא}}, [[שמות טז טז]], [[שמות טז לב]], [[שמות לה ד]], [[ויקרא ח ה]], [[ויקרא ט ו]], [[ויקרא יז ב]], [[במדבר ל ב]], {{צמ|זֶה '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר '''צִוָּה''' ה'...|במדבר לו ו}}, {{צמ|וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם '''דָּבָר''' מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל '''מִצְוֹת''' ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ|ויקרא ד יג}}, {{צמ|לֹא תֹסִפוּ עַל '''הַדָּבָר''' אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת '''מצות''' ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוֶּה''' אֶתְכֶם|דברים ד ב}}, {{צמ|וְהָיוּ '''הַדְּבָרִים''' הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי '''מְצַוְּךָ''' הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ|דברים ו ו}}.
הפסוק אינו מדבר על קיום מצוות בפועל, אלא על היחס העקרוני למצוות ה' - יחס של זלזול ('''בז לדבר''') לעומת יחס של יראת כבוד ('''ירא מצוה''').
הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:▼
'''יֵחָבֶל''' - ניגוד של '''יְשֻלָּם''', ואפשר לפרש את הניגוד בשתי דרכים:▼
מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, '''יחבל לו''' , כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות;▼
1. ממונית: ''' יחבל''' = יילקח ממונו, כמו ב {{צמ|אִם '''חָבֹל תַּחְבֹּל''' שַׂלְמַת רֵעֶךָ - עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ|שמות כב כה}}, {{צמ|לֹא '''יַחֲבֹל''' רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא '''חֹבֵל'''|דברים כד ו}}, {{צמ|לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא '''תַחֲבֹל''' בֶּגֶד אַלְמָנָה|דברים כד יז}}.▼
ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, '''הוא ישולם'''
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע על-פי דברי ה"חפץ חיים": כשאדם אומר לשון הרע על רעהו, לוקחים מזכויותיו של האומר ונותנים לקרבן; לפי זה אפשר לפרש: "מי '''שמזלזל בדברים''' שהוא אומר, ואינו מקפיד לשמור על לשונו מפני דברי גנאי, יאבד את זכויותיו; ומי שמתייחס '''ביראת''' כבוד '''למצוות''' ה' לגבי שמירת הלשון, יקבל ''''תשלום'''' רוחני - יקבל את אותן מצוות שנחבלו ונלקחו מהאומר.▼
▲1. ממונית: ''' יחבל''' = יילקח ממונו, כמו ב
לפי זה, '''ישולם''' =
▲
פירוש רוחני יותר לפסוק אפשר להציע ע"פ דברי הגר"א: כל מצוה נותנת חיות רוחנית לאיבר מסויים בגוף (ע"פ חז"ל, יש 248 מצוות עשה, כנגד 248 איברי הגוף); לכן, מי '''שמזלזל''' '''בדבר''' מצוה אחת מהתורה ואינו מקיים אותה, פוגם בחיות של אותו איבר שקשור למצוה זו, וגופו '''נחבל''' וחסר; אבל מי שמתייחס '''ביראת''' כבוד לכל '''מצוה''' ומצוה, גופו יהיה '''שלם'''.▼
2. גופנית: '''יחבל''' = ייפגע בגופו, כמו למשל ב{{צמ|'''חֶבְלֵי''' שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת|שמואל ב כב ו}}, {{צמ|בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם ה' וּכְלֵי זַעְמוֹ '''לְחַבֵּל''' כָּל הָאָרֶץ|ישעיהו יג ה}} ועוד.
רעיון דומה נמצא ב [[משלי יט טז]]: {{צ|שֹׁמֵר '''מִצְוָה''' - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, '''בּוֹזֵה''' דְרָכָיו - יומת[יָמוּת]}} ( [[ביאור:שומר מצוה - שומר נפשו, בוזה דרכיו - ימות|פירוט]] ).▼
לפי זה, '''ישולם''' = יהיה שלם בגופו, יהיו לו שלום ושלוה מפגיעות, ופירוש הפסוק הוא: המזלזל בדבר ה' גורם לעצמו נזקים {{קטן|(מצודת דוד)}}, והמתייחס ביראת כבוד למצוות ה', מביא על עצמו שלום ושלוה.
- עד כאן פירשנו '''דבר''' = '''מצוה''' , אך יש שפירשו שהכוונה גם לבני אדם או לדברים אחרים:▼
▲
3. {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''', שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} {{קטן|קטן= (בן עזאי, [[משנה אבות ד ג]] ; רבי נהוראי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/avot/23-2.htm אבות דרבי נתן - פרק שלשה ועשרים] )|}} .▼
▲רעיון דומה נמצא ב
4. {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר: '''בז לדבר - יחבל לו'''}} {{קטן|קטן= (כת הלצים, [[שערי תשובה ג קעו]] )|}} .▼
▲3. {{צפ|תוכן=אל תהי '''בז''' לכל אדם ואל תהי מפליג לכל '''דבר''', שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום}} {{קטן|
▲4. {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות, ואין כוונתו להבזות בעליהם, אך מרחיק הדברים שאין להרחיקם ומרחיק תועלת הפעולות שיש תקוה לתועלותן, ועל זה נאמר: '''בז לדבר - יחבל לו'''}} {{קטן|
ואכן הביטוי '''בז לדבר''' מזכיר את הרשעים, הבזים לזולת, כמו ב {{צמ|וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ '''וַיִּבֶז''' עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה|בראשית כה לד}}( [[ביאור:ויבז עשו את הבכורה|פירוט]] ), {{צמ|וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה יֹּשִׁעֵנוּ זֶה '''וַיִּבְזֻהוּ''' וְלֹא הֵבִיאוּ לוֹ מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ|שמואל א י כז}}, {{צמ|וַיַּבֵּט הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּרְאֶה אֶת דָּוִד '''וַיִּבְזֵהוּ''' כִּי הָיָה נַעַר וְאַדְמֹנִי עִם יְפֵה מַרְאֶה|שמואל א יז מב}}, {{צמ|'''וַיִּבֶז''' בְּעֵינָיו לִשְׁלֹח יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי|אסתר ג ו}}( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%92_%D7%95 פירוט] ), {{צמ|וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ '''וַיִּבְזוּ''' עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים|נחמיה ב יט}}.▼
▲הפסוק מדבר על '''דבר''' אחד ועל '''מצוה''' אחת; ייתכן שהמטרה היא להדגיש, שכאשר מדובר ביחסו העקרוני של האדם למצוות, כל דבר וכל מצוה הם חשובים בפני עצמם:
▲מי שמזלזל אפילו '''בדבר''' אחד מדבר ה', גם אם קיים בפועל את כל שאר המצוות, '''יחבל לו''' , כי היחס השלילי שלו לדבר אחד מדברי ה' מראה על חוסר כבוד עקרוני כלפי ה', והמשקל של זלזול זה גדול יותר משל הקיום המעשי של שאר המצוות;
▲ומי שמתייחס בכבוד אפילו '''למצוה''' אחת ממצוות ה', גם אם לא הצליח לקיים בפועל את כל שאר המצוות, '''הוא ישולם''' , כי היחס המכבד שלו למצוות ה' מראה, שאילו היה יכול, היה בשמחה מקיים גם את כל שאר המצוות {{קטן|קטן= (מלבי"ם על הפסוק, וכן רבנו יונה בשערי תשובה א לט, ע"פ חז"ל)|}} .
▲ואכן הביטוי '''בז לדבר''' מזכיר את הרשעים, הבזים לזולת, כמו ב
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/13-13.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/13-13}}
</noinclude>
|