ביאור:משלי יב יא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב י|יא|יב יב|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.|משלי יב יא}}
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב י|יא|יב יב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''עובד אדמתו''' בחרישה וכיוצא - '''ישבע לחם'''; ו'''הרודף''' אחר דברים '''ריקים''' שאין בהם תועלת הוא '''חסר לב''', כי טוב לעסוק אז בעבודת האדמה.
|תרגום=מי ש'''מעבד''' בהתמדה את '''אדמתו''' - תהיה לו פרנסה מסודרת '''ולחם לשובע'''; אולם מי '''שמרדף''' (מתחבר אל) אנשים '''ריקים''' ובטלנים ואינו עובד, יהיה '''חסר לב''' - יאבד את תבונתו ואישיותו.
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
 
{{צמ|עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.|משלי יב יא}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
מי ש'''מעבד''' בהתמדה את '''אדמתו''' - תהיה לו פרנסה מסודרת '''ולחם לשובע''';
 
אולם מי '''שמרדף''' (מתחבר אל) אנשים '''ריקים''' ובטלנים ואינו עובד, יהיה '''חסר לב''' - יאבד את תבונתו ואישיותו.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
פסוק דומה נמצא ב {{צמ|עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבַּע רִישׁ|משלי כח יט}}- שם הדגש הוא על הנזק הכלכלי של הבטלה ( [[ביאור:עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים -|פירוט]] ). ראו שם הסבר על משמעות הביטוי '''מרדף ריקים'''.
 
הפסוק שלנו מדגיש את הנזק הנפשי של הבטלה, ולכן כמה מפרשים פירשוהו כמשל לעבודת השכל והנפש: {{צפ|תוכן='''עובד אדמתו ישבע לחם''' - כמשמעו; ולפי משלו, שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי יב יא|רש"י]] ; ודומה לזה [[מדרש משלי (בובר) כח יט]] , [[:של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא|של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא ג]] ; ובהרחבה בפירוש מלבי"ם ורמ"ד ואלי)|}} . 
 
מלבי"ם הסביר את המשל בפירוט רב יותר, וקישר אותו גם לפסוק הבא, {{צמ|חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן|משלי יב יב}}( [[ביאור:צדיק עם שורשים|פירוט]] ): {{צפ|תוכן=מי שהוא '''עובד אדמתו''', הגם שטבע האדם נוטה אל המנוחה והשביתה ממלאכה והאדמה צריכה עבודה, שגדר העבד הוא בעבודה קשה שמשועבד אליה יום ולילה, בכל זאת צריך האדם להשקיף על התכלית, שעל ידי כך '''ישבע לחם''', וטוב לו לסבול עול העבודה משיסבול צער רעב, וזה מצד כח הממשלה אשר בנפש שנקרא לב. אבל מי '''שמרדף ריקים''', להשיג פרנסתו ע"י מנוחה ולא יעבוד את אדמתו, הוא '''חסר לב''', ואין לו כח המושל שיגעור על העצלות ע"י שיראה את הנולד.... ופה מדבר במרדף ריקים להתעשר ע"י גזל וחמס, וסיפא דענינא מוכיח, שאמר '''חמד רשע מצוד רעים''', שהרשע אינו רוצה לעמול ולעבוד, רק חמד לחיות ע"י ציד של רעים, שצדים אנשים בצידם ולוקחים ממונם ע"י מרמה ותחבולות רשע, וזה '''חסר לב''', שאין לבו מושל עליו להתנהג כפי חקי החכמה, אבל '''העובד אדמתו''' ומתנהג בצדק שלא לעשוק ולצוד רק זורע והתבואה נשרשת בקרקע, '''שורש צדיקים''', היינו השורש שהשרישו באדמתם, '''יתן''' לחם לאוכל... והאדמה הזאת הנעבדת יש לה משל ומשל תוך משל, פה מדבר בענין הנפש שנמשלת בדברי החכמים לחלקת השדה שהיא כחנית ומוכנת להוציא פרי, וכמו שהאדמה צריכה עבודה להסיר משם הקוצים והדרדרים ולטמון בחובה את הזרע ולהשקותה ולעבדה, כן צריך להסיר מן הנפש את הציורים הרעים ולזרוע בה זרע החכמה והמוסר ולהשקותה במי השכל והדעת עד תוציא פריה קדש הלולים, '''והעובד אדמתו''' לסוף '''ישבע לחם''' שהיא מזון החכמה והמוסר שהוא לחם הנפשי, '''והמרדף ריקים''', שהוא '''הרשע''' שלא עבד את אדמתו והוא '''חומד מצוד רעים''', שהם ציורי התאוות אשר הקיפו מצודים גדולים על העיר הקטנה, ויצודו בחרמם את כחות הנפש הרוחנים, הוא '''חסר לב''', ואינו הולך בממשלת הנפש כפי חקי החכמה. אבל '''העובד אדמתו''' ומנקה אותה מן הקוצים וזורע בה זרעים האלהיים, '''שורש צדיקים יתן''', שהיא החכמה}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי יב יא|מלבי"ם]] )|}} .
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
המלאכה חשובה גם לנפש, מעבר לחשיבות הכלכלית שלה.
 
בפסוק קודם כבר נאמר, שמי שאינו עובד מתוך שיקולים של כבוד, עלול לרעוב ללחם, {{צמ|טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ, מִמְּתַכַּבֵּד '''וַחֲסַר לָחֶם'''|משלי יב ט}}( [[ביאור:עבוד בעבודה בזויה, ואל תרעב ללחם|פירוט]] )*;
 
בפסוק שלנו נאמר, שמי שאינו עובד - יהיה לא רק חסר לחם, אלא גם '''חסר לב''' - גם הנפש שלו תיפגע מהבטלה, כדברי חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי זימה}}, {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|קטן= ( [[:כתובות נט ב|בבלי כתובות נט:]] )|}} .
 
לקביעה זו ישנה גם משמעות הלכתית בדיני משפחה. במשפחה ישנה שותפות כלכלית בין האיש לבין האשה, כאשר ע"פ ההלכה האיש הוא שאחראי לדאוג שתהיה פרנסה, אבל גם האישה צריכה להשתתף בפרנסה כפי יכולתה. על-פי ההלכה, אם האישה עשירה, היא יכולה לשכור משרתות שיעבדו במקומה, אבל גם במקרה זה היא חייבת לעשות מלאכה כלשהי - אסור לה להתבטל {{קטן|קטן= (רבי אליעזר, שם)|}} .
 
העבודה היא לא רק חובה אלא גם זכות: {{צפ|תוכן=המדיר את אשתו מלעשות מלאכה - יוציא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|קטן= (רשב"ג, שם)|}} : הבעל חייב לאפשר לאשתו לעשות מלאכה, גם אם אין בכך כל צורך כלכלי, כי המלאכה היא גם צורך נפשי. הדברים נאמרו בקשר לדיני משפחה, אולם ר' יונה גירונדי, בפירושו על הפסוק, הכליל אותם לכל אדם ובכל מצב.
 
</div> </div> </div>
 
בפסוק שלנו נאמר, שמי שאינו עובד - יהיה לא רק חסר לחם, אלא גם '''חסר לב''' - גם הנפש שלו תיפגע מהבטלה, כדברי חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי זימה}}, {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|קטן= ( [[:כתובות נט ב%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%98_%D7%91|בבלי כתובות נט:]] )|}} .
 
לקביעה זו ישנה גם משמעות הלכתית בדיני משפחה. במשפחה ישנה שותפות כלכלית בין האיש לבין האשה, כאשר ע"פ ההלכה האיש הוא שאחראי לדאוג שתהיה פרנסה, אבל גם האישה צריכה להשתתף בפרנסה כפי יכולתה. על-פי ההלכה, אם האישה עשירה, היא יכולה לשכור משרתות שיעבדו במקומה, אבל גם במקרה זה היא חייבת לעשות מלאכה כלשהי - אסור לה להתבטל {{קטן|קטן= (רבי אליעזר, שם)|}} .
 
העבודה היא לא רק חובה אלא גם זכות: {{צפ|תוכן=המדיר את אשתו מלעשות מלאכה - יוציא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|קטן= (רשב"ג, שם)|}} : הבעל חייב לאפשר לאשתו לעשות מלאכה, גם אם אין בכך כל צורך כלכלי, כי המלאכה היא גם צורך נפשי. הדברים נאמרו בקשר לדיני משפחה, אולם ר' יונה גירונדי, בפירושו על הפסוק, הכליל אותם לכל אדם ובכל מצב.
 
== הקבלות ==
פסוק דומה נמצא ב {{צמ|עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבַּע רִישׁ|משלי כח יט}} - שם הדגש הוא על הנזק הכלכלי של הבטלה ( [[ביאור:עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים -|פירוט]] )*. ראו שם הסבר על משמעות הביטוי '''מרדף ריקים'''.
 
הפסוק שלנו מדגיש את הנזק הנפשי של הבטלה, ולכן כמה מפרשים פירשוהו כמשל לעבודת השכל והנפש: {{צפ|תוכן='''עובד אדמתו ישבע לחם''' - כמשמעו; ולפי משלו, שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%A7%D7%98%D7%A2:קטע:רש"י על משלי יב יא%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%91_%D7%99%D7%90|רש"י]] ; ודומה לזה [[%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%20%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%28%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8%29%20%D7%9B%D7%97%20%D7%99%D7%98|מדרש משלי (בובר) כח יט]] , [[:של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא%D7%A9%D7%9C%22%D7%94%20%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%90%D7%93%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94%20%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%90|של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא ג]] ; ובהרחבה בפירוש מלבי"ם ורמ"ד ואלי)|}}.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב י|יא|יב יב|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:חריצות ועצלות בספר משלי|משלי יב יא]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/12-11.html}}
[[קטגוריה:סגלות משלי יב|משלי יב יא]]
[[קטגוריה:משלי יב יא|משלי יב יא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/12-11.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2011-07-22.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/12-11.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/12-11}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב י|יא|יב יב|קטגוריה=1}}