ביאור:משלי יב יא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב י|יא|יב יב|קטגוריה=1}}
|מצודות='''עובד אדמתו''' בחרישה וכיוצא - '''ישבע לחם'''; ו'''הרודף''' אחר דברים '''ריקים''' שאין בהם תועלת הוא '''חסר לב''', כי טוב לעסוק אז בעבודת האדמה.
|תרגום=מי ש'''מעבד''' בהתמדה את '''אדמתו''' - תהיה לו פרנסה מסודרת '''ולחם לשובע'''; אולם מי '''שמרדף''' (מתחבר אל) אנשים '''ריקים''' ובטלנים ואינו עובד, יהיה '''חסר לב''' - יאבד את תבונתו ואישיותו. ▼
}}▼
== דקויות ==▼
▲{{צמ|עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב.|משלי יב יא}}
▲אולם מי '''שמרדף''' (מתחבר אל) אנשים '''ריקים''' ובטלנים ואינו עובד, יהיה '''חסר לב''' - יאבד את תבונתו ואישיותו.
▲==דקויות==
פסוק דומה נמצא ב {{צמ|עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבַּע רִישׁ|משלי כח יט}}- שם הדגש הוא על הנזק הכלכלי של הבטלה ( [[ביאור:עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים -|פירוט]] ). ראו שם הסבר על משמעות הביטוי '''מרדף ריקים'''.▼
הפסוק שלנו מדגיש את הנזק הנפשי של הבטלה, ולכן כמה מפרשים פירשוהו כמשל לעבודת השכל והנפש: {{צפ|תוכן='''עובד אדמתו ישבע לחם''' - כמשמעו; ולפי משלו, שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי יב יא|רש"י]] ; ודומה לזה [[מדרש משלי (בובר) כח יט]] , [[:של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא|של"ה תולדות אדם בית החכמה תניינא ג]] ; ובהרחבה בפירוש מלבי"ם ורמ"ד ואלי)|}} . ▼
המלאכה חשובה גם לנפש, מעבר לחשיבות הכלכלית שלה.
בפסוק קודם כבר נאמר, שמי שאינו עובד מתוך שיקולים של כבוד, עלול לרעוב ללחם, {{צמ|טוֹב נִקְלֶה וְעֶבֶד לוֹ, מִמְּתַכַּבֵּד '''וַחֲסַר לָחֶם'''|משלי יב ט}}
בפסוק שלנו נאמר, שמי שאינו עובד - יהיה לא רק חסר לחם, אלא גם '''חסר לב''' - גם הנפש שלו תיפגע מהבטלה, כדברי חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי זימה}}, {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|קטן= ( [[:כתובות נט ב|בבלי כתובות נט:]] )|}} .▼
לקביעה זו ישנה גם משמעות הלכתית בדיני משפחה. במשפחה ישנה שותפות כלכלית בין האיש לבין האשה, כאשר ע"פ ההלכה האיש הוא שאחראי לדאוג שתהיה פרנסה, אבל גם האישה צריכה להשתתף בפרנסה כפי יכולתה. על-פי ההלכה, אם האישה עשירה, היא יכולה לשכור משרתות שיעבדו במקומה, אבל גם במקרה זה היא חייבת לעשות מלאכה כלשהי - אסור לה להתבטל {{קטן|קטן= (רבי אליעזר, שם)|}} .▼
העבודה היא לא רק חובה אלא גם זכות: {{צפ|תוכן=המדיר את אשתו מלעשות מלאכה - יוציא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|קטן= (רשב"ג, שם)|}} : הבעל חייב לאפשר לאשתו לעשות מלאכה, גם אם אין בכך כל צורך כלכלי, כי המלאכה היא גם צורך נפשי. הדברים נאמרו בקשר לדיני משפחה, אולם ר' יונה גירונדי, בפירושו על הפסוק, הכליל אותם לכל אדם ובכל מצב.▼
▲בפסוק שלנו נאמר, שמי שאינו עובד - יהיה לא רק חסר לחם, אלא גם '''חסר לב''' - גם הנפש שלו תיפגע מהבטלה, כדברי חכמי התלמוד: {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי זימה}}, {{צפ|תוכן=הבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|
▲לקביעה זו ישנה גם משמעות הלכתית בדיני משפחה. במשפחה ישנה שותפות כלכלית בין האיש לבין האשה, כאשר ע"פ ההלכה האיש הוא שאחראי לדאוג שתהיה פרנסה, אבל גם האישה צריכה להשתתף בפרנסה כפי יכולתה. על-פי ההלכה, אם האישה עשירה, היא יכולה לשכור משרתות שיעבדו במקומה, אבל גם במקרה זה היא חייבת לעשות מלאכה כלשהי - אסור לה להתבטל {{קטן|
▲העבודה היא לא רק חובה אלא גם זכות: {{צפ|תוכן=המדיר את אשתו מלעשות מלאכה - יוציא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום}} {{קטן|
== הקבלות ==
▲פסוק דומה נמצא ב
▲הפסוק שלנו מדגיש את הנזק הנפשי של הבטלה, ולכן כמה מפרשים פירשוהו כמשל לעבודת השכל והנפש: {{צפ|תוכן='''עובד אדמתו ישבע לחם''' - כמשמעו; ולפי משלו, שחוזר על תלמודו תמיד שלא ישתכח}} {{קטן|
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/12-11.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/12-11}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב י|יא|יב יב|קטגוריה=1}}
|