ביאור:משלי יב ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב ה|ו|יב ז|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם, וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם.|משלי יב ו}}
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב ה|ו|יב ז|קטגוריה=1}}
|מצודות='''דברי רשעים''' ל'''ארוב''' על '''דם''' נקי בעדות שקר; '''ופי ישרים''' '''יצילו''' את הנידונים, כי ירבו לחקור עד יוכחשו זה מזה.
|תרגום='''דיבורים''' של '''רשעים''' מסיתים את שומעיהם '''לארוב''' ולשפוך '''דם''' (לרצוח); אולם דברי '''פיהם''' של '''ישרים''' מרגיעים את האוירה '''ומצילים''' את קרבנות הרצחההסתה.
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
=== הכל דיבורים? ===
מה הם '''דברי''' הרשעים שנזכרו בפסוקנו? מה הקשר בין '''דיבורים''' לבין ארב-דם?
 
1. '''דברי רשעים''' הם דיבורי הסתה לרצח ואלימות, הקוראים לשומעיהם '''לארוב''' ולשפוך '''דם''' (דם הוא [[ביאור:דם = משל לחיים של אדם שנרצח|משל לחייו של אדם שנרצח]]), כמו החטאים ב{{צמ|אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ, '''נֶאֶרְבָה לְדָם''', נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם|משלי א יא}}*.
{{צמ|דִּבְרֵי רְשָׁעִים אֱרָב דָּם, וּפִי יְשָׁרִים יַצִּילֵם.|משלי יב ו}}
 
2. '''דברי רשעים '''הם עדות שקר במשפט, הגורמת לאדם חף מפשע להתחייב בעונש מוות, ונמשלת לאדם '''האורב''' לזולת ומפתיע אותו ושופך את '''דמו'''.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
3. '''דיבורים'''דברי שלרשעים '''רשעים'''הם מסיתיםדיבורים שהרשעים מדברים בינם לבין עצמם, כאשר אתהם שומעיהםמתכננים '''לארוב''' ולשפוך '''דם'''{{קטן| (לרצוח);ר' ולעומתם -יונה)}}.
 
4. ועל-דרך הדרש, '''דברי רשעים '''הם כתבות של עיתונאים, ה'''אורבים''' לאנשי-ציבור, תופסים אותם במצבים מביכים ומלבינים את פניהם ברבים - הלבנת-פנים אשר נמשלת לשפיכות-'''דמים'''.
דברי '''פיהם''' של '''ישרים''' מרגיעים את האוירה '''ומצילים''' את קרבנות הרצח.
 
=== מיהם הישרים? ===
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
ניתן לפרש את התואר '''ישרים''' בארבע דרכים, בהתאם לארבעת הפירושים למעלה:
 
==דקויות==
 
'''רשע''' [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|= הפוגע בזולת במזיד]] ;   ''' דם''' [[ביאור:דם = משל לחיים של אדם שנרצח|= משל לחייו של אדם שנרצח]] ;
 
'''ישר''' [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|= איש החי בשלום ובמישור עם הזולת]] .
 
'''דברי רשעים ארוב דם''' - איזה דיבורים בדיוק?
 
1. דברי הסתה לרצח ואלימות.   '''הרשעים מדברים''' וקוראים לשומעיהם '''לארוב''' ולשפוך '''דם''';   או: '''הרשעים מדברים''' באופן מתוחכם, על-מנת לגרום לאחרים לשפוך דם, ובכך הם כאילו '''אורבים לדם'''.   לפי זה,''' ישר''' [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|= איש החי בשלום ובמישור עם הזולת]] ;  '''ופי ישרים יצילם''' = אנשי שלום מדברים דברי הרגעה ופיוס, "מיישרים" את ההדורים, ומצילים ממוות את קרבנות ההסתה;   או: השופטים והשוטרים הישרים אוכפים את החוק ועוצרים את ההסתה.
 
2. עדות שקר הגורמת לאדם להתחייב בעונש מוות.   לפי זה, '''הישרים''' הם השופטים החוקרים את עדי השקר, או עדים אחרים שבאים להזים או להכחיש את עדותם כדי להציל את הנדונים {{קטן|קטן= (מצודת דוד, רש"י פירוש שני)|}} .
 
3. דיבורים שהרשעים מדברים ביניהם ומתכננים לארוב ולשפוך דם.   לפי זה, '''הישרים''' הם אנשים החושפים את מזימותיהם ומגלים אותן לקרבנות {{קטן|קטן= (רש"י פירוש ראשון)|}} .
 
4. דיבורים של עיתונאים ה'''אורבים''' לאנשי-ציבור כדי לתפוס אותם במילה ולהלבין את פניהם ברבים.    אולם ה'''ישרים''' הרגילו את עצמם לדבר תמיד דברי שלום ואמת, וכך '''הפה''' שלהם '''מציל''' אותם ממארבים כאלה.
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
 
==הקבלות==
 
דיבור שהורג נזכר גם בפסוקים נוספים, למשל {{צמ|יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא|משלי יב יח}}( [[ביאור:יש בוטה כמדקרות חרב, ולשון חכמים מרפא|פירוט]] )
 
</div> </div> </div>
 
1. ה'''ישרים''' הם [[ביאור:רשע = העושה רע בשפע|אנשי שלום, ההולכים בשלום ובמישור עם הזולת]] {{קטן|(}}מלאכי ב ו{{קטן|)}}. הם מדברים דברי הרגעה ופיוס, "מיישרים" את ההדורים, וכך עוצרים את ההסתה ו'''מצילים''' את קרבנות ההסתה.
 
2. ה'''ישרים''' הם עדי-אמת הבאים להזים או להכחיש את עדי השקר, וכן שופטים החוקרים את עדי השקר וחושפים את שקריהם '''ומצילים''' את הנדונים {{קטן|(מצודות, רש"י פירוש שני)}}.
 
3. ה'''ישרים''' הם אנשים החושפים את מזימותיהם של הרשעים וכך '''מצילים''' את קרבנות המזימה {{קטן|(רש"י פירוש ראשון, ר' יונה)}}.
 
4. ה'''ישרים''' הם אנשי-ציבור שהרגילו את עצמם לדבר תמיד דברי שלום ואמת. כל דבריהם מחושבים, אין להם "פליטות פה" ואי אפשר "לתפוס אותם במילה". '''הפה''' שלהם '''מציל''' אותם ממארבים של עיתונאים.
 
== הקבלות ==
דיבור שהורג נזכר גם בפסוקים נוספים, למשל {{צמ|יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב, וּלְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא|משלי יב יח}}( [[ביאור:יש בוטה כמדקרות חרב, ולשון חכמים מרפא|פירוט]] )*
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב ה|ו|יב ז|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:לשון הרע בספר משלי|משלי יב ו]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/12-06.html}}
[[קטגוריה:סגלות משלי יב|משלי יב ו]]
[[קטגוריה:משלי יב ו|משלי יב ו]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/12-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-12-11.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/12-06.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/12-06}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|יב|יב ה|ו|יב ז|קטגוריה=1}}