ביאור:משלי יא ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא ה|ו|יא ז|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.|משלי יא ו}}
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא ה|ו|יא ז|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום=מעשי '''צדקה '''שעושים אנשים '''ישרים''' (החיים בשלום עם הזולת) '''יצילו''' אותם ממוות; אולם '''הבוגדים''' (הפוגעים ומזיקים לזולת) '''יילכדו''' ב'''הוות''' (תאוות ההרס) שלהם, והצדקה לא תציל אותם עד שיפצו את קרבנותיהם.
}}
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ.|משלי יא ו}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
'''צדיקותם''' של אנשים '''ישרים''' '''תציל''' אותם,   '''וההוות''' (תאוות ההרס) של אנשים '''בוגדים''' '''תלכוד''' אותם.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
 
==דקויות==
 
[[ביאור:הוות = הרס ההוויה|'''הוות''' - ניתן לפרש בשתי דרכים]] :
 
1. כמו '''אוות''', מלשון תאווה;
 
2. הרס וחורבן, היפוך משמעות מלשון '''הווייה''' וקיום.
 
שילוב שתי המשמעויות נותן: תאוות הרס.
 
'''ישר''' [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|= מישורי, ללא מכשולים]] ; והוא גם תואר לאדם הנוהג עם כולם {{צ|בשלום ובמישור}}, אינו מתנשא מעליהם ואינו מכשיל אותם.
 
</div> <div class="cell hqblot longbig">
 
==הקבלות==
 
בפסוק ד נאמר {{צ|וצדקה תציל ממוות}}, ובפסוקנו נאמר {{צ|צדקת '''ישרים''' תצילם}}, ולכן {{צפ|תוכן=לא יאמר האדם: אהיה פרוץ בכל מיני עבירות ואעשה צדקה והיא תצילני מן העונשים... כי הצדקה אינה מצלת כי אם אל הישרים. אבל הבוגדים... כשתבוא עליהם צרה נלכדים ברשתה... והצדקה שעשו לא תועיל אליהם... מאחר שעשו אותה לתכלית זה ממש לילך אחרי שרירות ליבם הרע}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
ראו פסוקים נוספים על:
 
* [[ביאור:ישרים - בוגדים|ישרים לעומת בוגדים]] .
 
* [[ביאור:צדק - דין ומשפט - מישור|צדק - יושר]] .
 
</div> </div> </div>
 
== דקויות ==
גם פסוק זה ניתן לפרש כהשלמה לפסוק ד האומר {{צ|תוכן='''צדקה''' תציל ממוות}}.
 
'''יושר''' עניינו [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|מישוריות ללא מכשולים]]:
 
בפסוק1. דיושר נאמרבין אדם למקום, כמו {{צצמ|וצדקהאִם תצילשָׁמוֹעַ ממוות}},תִּשְׁמַע ובפסוקנולְקוֹל נאמרה' {{צ|צדקתאֱלֹהֶיךָ, '''ישריםוְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו''' תצילםתַּעֲשֶׂה|שמות טו כו}}, ולכן: {{צפ|תוכן=לא יאמר האדם: אהיה פרוץ בכל מיני עבירות ואעשה צדקה והיא תצילני מן העונשים... כי '''הצדקה''' אינה '''מצלת''' כי אם אל '''הישרים'''. אבל הבוגדים... כשתבוא עליהם צרה נלכדים ברשתה... והצדקה שעשו לא תועיל אליהם... מאחר שעשו אותה לתכלית זה ממש לילך אחרי שרירות ליבם הרע}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
2. יושר בין אדם לחברו - התנהגות בדרכי-שלום, כמו {{צמ|בְּשָׁלוֹם '''וּבְמִישׁוֹר''' הָלַךְ אִתִּי|מלאכי ב ו}}: מי שעושה צדקה בשלום ובמישור, בלי לפגוע בזולת, הצדקה תציל אותו; אולם הבוגדים, הפוגעים ומזיקים לזולת ואז עושים צדקה - הצדקה לא תעזור להם כל עוד לא פיצו את האנשים שפגעו בהם.
 
[[ביאור:הוות = הרס ההוויה|'''הוות''' = תאוות הרס]]; ראו [[ביאור:לא ירעיב ה' נפש צדיק והוות רשעים יהדוף|משלי י ג]].
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא ה|ו|יא ז|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:משלי יא ו|משלי יא ו]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/11-06.html}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/11-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2014-04-12.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/11-06.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/11-06}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|יא|יא ה|ו|יא ז|קטגוריה=1}}