ביאור:משלי י כג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|י|י כב|כג|י כד|קטגוריה=1}}
|מצודות=
|תרגום='''כמו שחוק''', הנובע מאיתנו באופן ספונטני ובלא תיכנון, כך נובעת '''עשיית''' מעשי '''זימה''' מאדם '''כסיל''', וכך נובעת '''החכמה מאיש תבונה'''.▼
}}▼
▲{{צמ|כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה, וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה.|משלי י כג}}
== דקויות ==▼
=== מהו '''שׂחוֹק''' ומהו '''כ'''שׂחוֹק? ===
1. לפי רוב המפרשים,
'''כסיל''' הוא [[ביאור:כסיל = השונא דעת|אדם השונא ללמוד חכמה]]
▲'''כמו שחוק''', הנובע מאיתנו באופן ספונטני ובלא תיכנון, כך נובעת '''עשיית''' מעשי '''זימה''' מאדם '''כסיל''', וכך נובעת '''החכמה מאיש תבונה'''.
▲ביאור נוסף: '''כ'''שהכסיל רוצה ל'''שחק''' ולהשתעשע, הוא משחק ב'''עשיית''' '''זימה''' ותועבה; וכש'''איש-תבונה''' רוצה לשחק ולהשתעשע, הוא משחק ב'''חכמה''' וחשיבה.
'''איש תבונה''' [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|= איש היודע לנתח ולהסיק מסקנות]]
אכן, יש תגובות שקשה לנו לשלוט בהן - אך זה רק משום שבחרנו בדרך חיים מסויימת. הבחירה היא בידינו - לחיות כמו '''כסיל''' או כמו '''איש-תבונה'''.
▲==דקויות==
2. ולענ"ד, '''שחוק''' = משחק, משל לדבר שאנחנו עושים לשם בילוי והנאה. הפסוק מלמד, שכדאי לנו לבחור את המשחקים המתאימים למי שאנחנו רוצים להיות.
== הקבלות ==▼
▲1. לפי רוב המפרשים, {{קטן|קטן= |}} '''שחוק''' = צחוק, משל לדבר שקורה לנו באופן ספונטני ובלתי-נשלט. כשאנחנו רואים משהו מצחיק, או כשמדגדגים אותנו, אנחנו צוחקים מייד, באופן כמעט אוטומטי. הפסוק מלמד, שגם הדברים שאנחנו עושים באופן בלתי-נשלט הם תוצאה של הבחירות שלנו בעבר:
▲'''כסיל''' הוא [[ביאור:כסיל = השונא דעת|אדם השונא ללמוד חכמה]] ; '''זימה''' = מעשים רעים ומתועבים. '''כשחוק לכסיל עשות זימה''' = עבור אדם השונא ללמוד, עשיית מעשי זימה היא כמו שחוק - הוא עושה אותם באופן אוטומטי, בלתי-נשלט, כי התרגל לחיות בלי מעצורים ובלי שליטה עצמית.
נראה שהפסוק שלנו מתייחס לשני סוגי המשחקים: ▼
▲'''איש תבונה''' [[ביאור:איש תבונה בספר משלי|= איש היודע לנתח ולהסיק מסקנות]] ; '''וחכמה לאיש תבונה''' = עבור איש תבונה, עשיית מעשי-חכמה היא כמו שחוק - הוא עושה מעשי-חכמה באופן אוטומטי, כי הוא כבר התרגל לחיות בחכמה ולהשתמש בה באופן מעמיק - לא רק ללמוד אלא גם להסיק מסקנות. גם אם הוא שוכח משהו ממה שלמד - הוא יכול לפתח את זה מחדש בכוח תבונתו.
▲אכן, יש תגובות שקשה לנו לשלוט בהן - אך זה רק משום שבחרנו בדרך חיים מסויימת. הבחירה היא בידינו - לחיות כמו '''כסיל''' או כמו '''איש-תבונה'''.
▲2. ולענ"ד, '''שחוק''' = משחק, משל לדבר שאנחנו עושים לשם בילוי והנאה. הפסוק מלמד, שכדאי לנו לבחור את המשחקים המתאימים למי שאנחנו רוצים להיות. אדם הבוחר במשחקים של '''עשיית זימה''' הוא '''כסיל''', ואדם הבוחר במשחקים של '''חכמה''' הוא '''איש תבונה'''. ו{{צפ|תוכן=כשם ששמח '''הכסיל''' בעשותו את '''הזימה''', כך שמח '''איש תבונה''' כשלומד איזה דבר של '''חכמה'''}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} . ראו גם "הקבלות".
▲==הקבלות==
▲בשני מקומות נוספים בספר משלי מדובר על משחקים:
▲::* {{צמ|וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם '''מְשַׂחֶקֶת''' לְפָנָיו בְּכָל עֵת. '''מְשַׂחֶקֶת''' בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם|משלי ח ל}}
▲::* {{צמ|כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הלא '''מְשַׂחֵק''' אָנִי|משלי כו יט}}
▲נראה שהפסוק שלנו מתייחס לשני סוגי המשחקים:
▲::*'''כשחוק לכסיל עשות זימה''' - אצל הכסיל, מעשי זימה ורשע הם כמו משחק; הוא נהנה ממשחקים שיש בהם אלימות, הרס ורמאות, כמו אותו איש הנזכר ב {{צמ|כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ, וְאָמַר 'הלא '''מְשַׂחֵק''' אָנִי!'|משלי כו יט}}( [[ביאור:לא לשחק במרמה|פירוט]] ).
▲::*'''וחכמה לאיש תבונה''' - אצל איש התבונה, המשחקים הם מסוג אחר לגמרי; הוא נהנה ממשחקים שיש בהם חכמה ומחשבה, כמו החכמה המדברת ב {{צמ|'''מְשַׂחֶקֶת''' בְּתֵבֵל אַרְצוֹ, ושעשועיי אֶת בְּנֵי אָדָם|משלי ח לא}}( [[ביאור:משחקי תורה|פירוט]] ).
אם כך, ניתן להבחין בין '''כסיל''' לבין '''איש תבונה''' גם לפי המשחקים שהם משחקים.
2. לאחר פטירתו של גדעון השופט, אבימלך בנו רצח את שבעים אחיו ועלה לשלטון בעיר שכם{{קטן| (שופטים ט)}}. מעשה זה נרמז ב{{צמ|וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים חֶבֶר כֹּהֲנִים, דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ '''שֶׁכְמָה''' כִּי '''זִמָּה עָשׂוּ'''|הושע ו ט}}. ייתכן שגם הפסוק שלנו רומז למעשה זה: '''לכסיל''', '''מעשה-זימה''' כמו רצח שבעים איש נחשב '''כ'''מו '''שחוק''' - בעיניו זה אמצעי כשר ב"משחק" להשגת השלטון. אולם '''החכמה''' האמיתית נמצאת בפיו של '''איש תבונה''' - יותם בן גדעון. הוא נמלט מאבימלך ונשא משל של דברי-חכמה, שבו חזה שאבימלך ייפול תוך זמן קצר וישרוף גם את תומכיו, וכך אכן קרה{{קטן| (שופטים שם)}}.
{{קטן|גם את הפסוק הבא אפשר לקשר לאבימלך - ראו שם "הקבלות"}}.
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-23.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/10-23}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|י|י כב|כג|י כד|קטגוריה=1}}
| |||