ביאור:משלי י יט: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|י|י יח|יט|י כ|קטגוריה=1}}
|מצודות=
|תרגום=- '''ברוב דיבורים''' שהאדם מדבר על שונאו '''לא יחדל''' '''פשע''', כי בהכרח יפשע באחד מן השניים, או בשקר או בדיבה;
▲{{צמ|בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע, וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל.|משלי י יט}}
▲- '''ברוב דיבורים''' שהאדם מדבר על שונאו '''לא יחדל''' '''פשע''', כי בהכרח יפשע באחד מן השניים, או בשקר או בדיבה; רק '''החוסך''' (מונע) דיבורים מיותרים '''משפתיו''', שותק ואינו מדבר על שונאו, '''משכיל''' (מצליח) לשמור על נקיות למרות השנאה.
ביאור נוסף: '''בריבוי''' של '''דברי'''-ביקורת '''לא''' ישתכנע השומע '''לחדול''' מפשעיו; דווקא '''החוסך''' בדברי '''שפתיו''', ומותח ביקורת בקיצור, מצליח '''להשכיל''' את השומע ולשכנעו.▼
==דקויות==▼
===ברוב דברים לא יחדל פשע - מי הפושע כאן? {{קטן|קטן= |}} ===▼
3. השפתיים, המורדות בבעליהן ומשחררות "פליטת פה": מי '''שמדבר הרבה''', לא יצליח להימנע מפליטת-פה שתביך אותו. פשע של שפתיים נזכר גם ב {{צמ|'''בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם''' מוֹקֵשׁ רָע, וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק|משלי יב יג}}( [[ביאור:פליטת פה קטלנית|פירוט]] ).▼
▲
}}▼
▲== דקויות ==
1. המדבר: מי '''שמדבר הרבה''', לא יצליח לחדול מעשיית '''פשע'''. ישנם פשעים רבים שקשורים לדיבור - שקר, רכילות, חנופה ועוד; ומי שמדבר הרבה, בוודאי ייכשל באחד מהם, וכדברי חז"ל {{צפ|תוכן=כל המרבה דברים מביא חטא}} {{קטן|(רש"י, מצודות, רלב"ג)}}. הפסוק מכוון בעיקר לא/נשים שמדברים "סתם", כדי למלא את החלל, כדי שלא תהיה שתיקה באויר. ספר משלי (ומסכת אבות) מתנגדים לגישה זו, ומלמדים שיש לדבר רק כשיש משהו חשוב להגיד, כי "סתם" דיבורים באויר עלולים להיגרר לפגיעה בזולת. לפי זה, הפסוק ממשיך את הפסוק הקודם, שתיאר שני סוגים של חטאים הקשורים לדיבור - [[ביאור:הסכנות שבדיבור|שקר והוצאת דיבה]]. לכן חכמי ההלכה הרחיבו את איסור לשון הרע, ואסרו להרבות אפילו בדברי שבח, הנקראים "אבק לשון הרע", {{צפ|תוכן=כדי שלא יעבור מן השבח אל הגנאי ברוב דבריו}}{{קטן| (רמ"ד ואלי)}}. ובימינו ישנם עיתונאים המתפרנסים מזיהוי פליטות-פה של אנשים מפורסמים והוצאתן מהקשרן; עיתונאים אלה נרמזים בתורת הסוד: {{צפ|תוכן=כי כן דרכם של הכוחות החיצונים, שאורבים תמיד אל היתר... ולכן קופצים לארוב ולהתאחז אפילו בריבוי של הדיבור, והאחיזה שלהם היא שגורמת להחטיא אפילו האנשים הכשרים. ונמצא שאין טוב לאדם אלא למנוע את עצמו מלהיות דברן}}{{קטן| (רמ"ד ואלי)}}.
2. השומע: מי '''שמדבר הרבה''' מדי דברי תוכחה וביקורת, לא יצליח למנוע את הזולת '''מפשעיו'''. הפסוק הקודם דיבר על היחס הנכון לאנשים שאנו כועסים עליהם, {{צמ|מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל|משלי י יח}} - כשנקלעים לשיחה על אדם ששונאים, אסור לכסות את השנאה בדברי שקר, אבל גם אסור להוציא את דיבתו ברבים, אלא יש למתוח עליו ביקורת בשיחה פרטית*. הפסוק שלנו ממשיך באותו נושא ומלמד, שגם כאשר מותחים ביקורת באופן אישי ופרטי, אין להרבות בדברים, כי:''' ברוב דברים לא יחדל פשע''' - ריבוי הדיבורים לא יגרום לשומע להפסיק את הפשעים ש(לדעתנו) הוא עושה; דיבור מרובה עלול לגרום לשומע להתעייף ו"להיסתם", כך שלא יוכל לשמוע אותנו כלל. ולכן, עצתו של החכם היא: '''וחושך שפתיו משכיל''' - מי שחוסך ([[ביאור:חשך (חסך) = לא נתן|=מונע]]) את שפתיו מלדבר, ואומר רק את המינימום ההכרחי, הוא ישכיל ([[ביאור:שכל = הצלחה שנובעת ממחשבה|=יצליח]]) להשפיע לטובה על רעהו ולהעביר לו קצת מהשכל שלו. עדיף למתוח ביקורת על נושא אחד בלבד בכל שיחה, ולהשאיר את שאר הנושאים לשיחה אחרת.
▲3. השפתיים, המורדות בבעליהן ומשחררות "פליטת פה": מי '''שמדבר הרבה''', לא יצליח להימנע מפליטת-פה שתביך אותו. פשע של שפתיים נזכר גם ב
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-19.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/10-19}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|י|י יח|יט|י כ|קטגוריה=1}}
| |||