ביאור:משלי י טז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י טו|טז|י יז|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת.|משלי י טז}}
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י טו|טז|י יז|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום=כל '''פעולה''' שעושה ה'''צדיק''' נועדה למטרה טובה, '''ל'''הרבות '''חיים''' בעולם;    אולם כאשר '''התבואה''' (תוצאת הפעולה) מגיעה לידי אדם '''רשע''', הוא משתמש בה '''לחטאת''' בהתאם לאינטרסים הפרטיים שלו ובניגוד לכוונה המקורית.
}}
 
<div class="page single_height">
 
{{צמ|פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת.|משלי י טז}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
כל '''פעולה''' שעושה ה'''צדיק''' נועדה למטרה טובה, '''ל'''הרבות '''חיים''' בעולם;    אולם כאשר '''התבואה''' (תוצאת הפעולה) מגיעה לידי אדם '''רשע''', הוא משתמש בה '''לחטאת''' בהתאם לאינטרסים הפרטיים שלו ובניגוד לכוונה המקורית.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
הפסוק מדבר במושגים מאד כלליים - '''פעולה''', '''חיים''', '''תבואה''', '''חטאת'''. אילו מסקנות פרטיות ניתן להסיק ממושגים כלליים אלה?
 
1. לעשות פעולות שמרבות את החיים ולהיזהר מפעולות שמקצרות את החיים: {{צפ|תוכן=מעשה הצדיק הוא סיבה לחיים, אבל פרי מעשה הרשע הוא סיבה להחסיר ימי חייו}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .    יש כאן גם רמז שמידת השכר מרובה ממידת העונש - ה' נותן שכר לצדיק גם על מעשים טובים ללא תוצאות, אבל שופט את הרשע רק על מעשים רעים שיש להם '''פרי''' (תוצאות רעות).
 
2. לשים לב לאמצעים ולא רק למטרות.    '''פעולה''' היא האמצעי ו'''תבואה''' היא המטרה (שהרי המטרה של כל פעולה שעושים בשדה היא התבואה שקוצרים בסוף): {{צפ|תוכן='''הצדיק'''... גם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם '''לחיים''', וכל-שכן התכלית... '''והרשע'''... גם '''התבואה''' הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא '''לחטאת''' וחיסרון, והוא תכלית כוזב}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור:משלי י טז|מלבי"ם]] , ודומה לזה פירש הגאון מווילנה)|}} .     כלומר, כדי להיות צדיק, צריך גם לפעול למען מטרה טובה המרבה חיים בעולם, וגם לעשות זאת באמצעים כשרים השומרים על החיים.
 
3. להעשיר את הצדיקים ולא את הרשעים.   בהמשך לפסוק הקודם, שתיאר את העשיר והעני החושבים שהעושר והעוני הם הדבר החשוב ביותר בחיים, הפסוק שלנו מלמד שהדבר החשוב ביותר הוא איך משתמשים בכסף, כי {{צפ|תוכן='''צדיק'''... כל מה שיפעל, אם במצוות, אם ביגיע כפיו להרויח ממונו, ואם מעט ואם הרבה, כל פעולתו לחיים, כי יגיעו בממון למען לא ישלח בעוולתה ידו, ולמען שיכבד את ה' מהונו, ולמען יוכל לייחד נפשו למלאכת שמיים, ויעזור לנשא יראי ה'... '''רשע'''... צבירת ההון ותוספת הממון... גם כי לא יקבצנו מן הגזל... הכל לחטאת ולמכשול עוון, וכל תוספת ריווחו למען ספות חטאת, כי יעזור ברשעו, וישלוט לחזק ידי מרעים כמוהו, ותשיג ידו למלאות תאוותו ברשעו ובחטאים, ולתת חתיתו ולהשתרר על הצדיקים... ויוסיף בהון גאווה וגודל לבב... וישים כסלו בהונו ומבטח בקניינו ולא בקונו...}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .
 
4. להיזהר מרשעים המנצלים לרעה את פעולת הצדיקים.    ע"פ רש"י (בשם מדרש אגדה), הפסוק מדבר על עניין אחד, שהצדיק עושה אותו במטרה '''לחיים''', והרשע משתמש בו במטרה '''לחטאת''': {{צפ|תוכן=שלמה עשה '''פעולת''' המקדש '''לחייהם''' של ישראל לכפרתן... '''ותבואתו''' של מנשה, שהכניס בו הסמל, היא היתה '''לחטאת'''}} {{קטן|קטן= (רש"י בשם מדרש אגדה)|}} .   ראו "עצות". 
 
5. ועל-דרך הדרש, הפסוק מדבר על תבואת הבטן - ילדים ונכדים, וממליץ לאדם לתת את תבואתו למחנכים צדיקים: {{צפ|תוכן='''פעולת צדיק לחיים'''... זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. '''ותבואת רשע לחטאת''' זה עמלק שגדל בחיקו של עשו}} {{קטן|קטן= (רבי תנחום, דברים רבה, פרשת ואתחנן)|}} .
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
== דקויות ==
=== הכוונה והתוצאה ===
'''פעולה''' היא תחילת המעשה, '''ותבואה''' היא סיומו ותוצאתו; כך גם בעולם החקלאות - '''פעולה''' היא החרישה, הזריעה והקצירה, '''ותבואה''' היא התוצאה '''שמביאים''' הביתה.
 
אדם '''צדיק''' עושה '''פעולה''' במטרה להוסיף '''חיים''', טוב וצדק בחברה, אך '''הרשע''' לוקח את '''התבואה''', התוצאה מפעולתו של הצדיק, ומשתמש בה לחטאת  ( ([[ביאור:חטא = עבירה מתוך טעות או תאוה|= חיסרון]] ), בניגוד לכוונה המקורית.
 
כך פירש רש"י את פסוקנו, והביא דוגמה מבית המקדש: {{צפ|תוכן=שלמה עשה '''פעולת''' המקדש '''לחייהם''' של ישראל לכפרתן... '''ותבואתו''' של מנשה, שהכניס בו הסמל, היא היתה '''לחטאת'''}} {{קטן|קטן= (רש"י בשם מדרש אגדה)|}}. '''הצדיק''' בנה את בית המקדש כמקום להתעלות מעל חיי החומר והתדבקות באינסוף, אבל '''הרשע''' הפך את בית המקדש ל{{צ|תוכן=מאורת פריצים}} {{קטן|קטן= (ירמיהו ז)|}} , מקום שבו מנקים את המצפון לאחר ביצוע פשעים חמורים.
 
כמו המקדש, כך גם כל רעיון לתיקון החברה, גם הרעיון הצודק והנשגב ביותר, עלול להיות מנוצל על-ידי רשעים לטובת האינטרסים הפרטיים שלהם. הנה כמה דוגמאות דמיוניות לחלוטין, אבל אפשריות:
שורה 51 ⟵ 29:
ו. '''הצדיק''' מלמד שצריך לשמוע בקול חכמים ולקבל את ברכתם; '''הרשע''' מתחזה לרב, מקבל שליטה והשפעה על מספר גדול של אנשים, וגובה כסף מאנשים שבאים לבקש את ברכתו. או: '''הרשע''' לוקח אדם תמים שנראה כמו רב, מפיץ סיפורים על כך שהוא "רב גדול וצדיק", וממנה את עצמו ל"משרת בקודש" של אותו "רב", המחליט איזה שאלות להעביר לרב ואיזה תשובות להעביר מהרב אל הציבור, וכך מקבל כוח ושליטה על האנשים שבאים להתייעץ עם הרב.
 
ז. רעיון דומה נמצא בכתבי האדמו"ר מגור: {{צפ|תוכן=כשנעשה אדם למנהיג, מן הצורך הוא שיהיו מוכנים כל הדברים, בית-המדרש וחדרים ושולחנות וספסלים, ואחד נעשה גבאי ואחד נעשה משמש וכיוצא בזה. ואחר כך בא השטן וחוטף את הנקודה הפנימית, אבל הוא משאיר את כל השאר, והגלגל מתגלגל, ורק הנקודה הפנימית חסרה}} {{קטן|קטן= ( [http://www.aderaba.com/%D7%94%D7%A6%D7%A2%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A7-%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F-%D7%90/ ראיתי באתר אדרבה] )|}} .
 
=== פירושים נוספים ===
כך קורה בכל התנועות האידיאולוגיות - בדור הראשון, דור '''הפעולות''', התנועות מוקמות על-ידי '''צדיקים''' בעלי ערכים נשגבים שמטרתם להביא '''לחיים''', אך בדור הבא, דור '''התבואה''', באים '''רשעים''' המשתלטים על התנועה ומנצלים אותה לאינטרסים האישיים שלהם, '''לחטאת'''. רעיון דומה נרמז בפרק ט, ראו [[ביאור:הכוח משחית|הכוח משחית]] .
הפסוק מדבר במושגים מאד כלליים - '''פעולה''', '''חיים''', '''תבואה''', '''חטאת'''. אילו מסקנות פרטיות ניתן להסיק ממושגים כלליים אלה?
 
מה הפתרון? ייתכן שאפשר למצוא אותו בפסוק הבא.
 
</div> </div> </div>
 
1. לעשות פעולות שמרבות את החיים ולהיזהר מפעולות שמקצרות את החיים: {{צפ|תוכן=מעשה הצדיק הוא סיבה לחיים, אבל פרי מעשה הרשע הוא סיבה להחסיר ימי חייו}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .    יש כאן גם רמז שמידת השכר מרובה ממידת העונש - ה' נותן שכר לצדיק גם על מעשים טובים ללא תוצאות, אבל שופט את הרשע רק על מעשים רעים שיש להם '''פרי''' (תוצאות רעות).
 
2. לשים לב לאמצעים ולא רק למטרות.    '''פעולה''' היא האמצעי ו'''תבואה''' היא המטרה (שהרי המטרה של כל פעולה שעושים בשדה היא התבואה שקוצרים בסוף): {{צפ|תוכן='''הצדיק'''... גם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם '''לחיים''', וכל-שכן התכלית... '''והרשע'''... גם '''התבואה''' הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא '''לחטאת''' וחיסרון, והוא תכלית כוזב}} {{קטן|קטן= ( [[ביאור%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:משלי י טז%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%99_%D7%98%D7%96|מלבי"ם]] , ודומה לזה פירש הגאון מווילנה)|}} .     כלומר, כדי להיות צדיק, צריך גם לפעול למען מטרה טובה המרבה חיים בעולם, וגם לעשות זאת באמצעים כשרים השומרים על החיים.
 
3. להעשיר את הצדיקים ולא את הרשעים.   בהמשך לפסוק הקודם, שתיאר את העשיר והעני החושבים שהעושר והעוני הם הדבר החשוב ביותר בחיים, הפסוק שלנו מלמד שהדבר החשוב ביותר הוא איך משתמשים בכסף, כי {{צפ|תוכן='''צדיק'''... כל מה שיפעל, אם במצוות, אם ביגיע כפיו להרויח ממונו, ואם מעט ואם הרבה, כל '''פעולתו לחיים''', כי יגיעו בממון למען לא ישלח בעוולתה ידו, ולמען שיכבד את ה' מהונו, ולמען יוכל לייחד נפשו למלאכת שמיים, ויעזור לנשא יראי ה'... '''רשע'''... צבירת ההון ותוספת הממון... גם כי לא יקבצנו מן הגזל... הכל '''לחטאת''' ולמכשול עוון, וכל תוספת ריווחו למען ספות חטאת, כי יעזור ברשעו, וישלוט לחזק ידי מרעים כמוהו, ותשיג ידו למלאות תאוותו ברשעו ובחטאים, ולתת חתיתו ולהשתרר על הצדיקים... ויוסיף בהון גאווה וגודל לבב... וישים כסלו בהונו ומבטח בקניינו ולא בקונו...}} {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .
 
54. ועל-דרך הדרש, הפסוק מדבר על תבואת הבטן - ילדים ונכדים, וממליץ לאדם לתת את תבואתו למחנכים צדיקים: {{צפ|תוכן='''פעולת צדיק לחיים'''... זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק. '''ותבואת רשע לחטאת''' זה עמלק שגדל בחיקו של עשו}} {{קטן|קטן= (רבי תנחום, דברים רבה, פרשת ואתחנן)|}} .
 
5. וכפי שפירשנו למעלה{{קטן| (ע"פ רש"י)}}, הפסוק מלמד להיזהר מרשעים המנצלים לרעה את פעולת הצדיקים.
<noinclude>
[[קטגוריה:העמקה{{סיכום על פסוק|משלי |י|י טו|טז]]|י יז|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-16.html}}
[[קטגוריה:סגלות משלי י|משלי י טז]]
[[קטגוריה:מלאכות כמשל|משלי י טז]]
[[קטגוריה:צדיקים ורשעים בספר משלי|משלי י טז]]
[[קטגוריה:שלטון בספר משלי|משלי י טז]]
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|משלי י טז]]
[[קטגוריה:משלי י טז|משלי י טז]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-16.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-08-11.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-16.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/10-16}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י טו|טז|י יז|קטגוריה=1}}