ויקיטקסט

ביאור:משלי י ו: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י ה|ו|י ז|הבהרה=כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
|ציטוט=בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י ה|ו|י ז|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום=ראוי להרעיף '''ברכות''' על '''ראשו''' של כל '''צדיק''';
 
'''ו'''כן ראוי '''לכסות''' את '''פיהם''' של '''הרשעים''' בזעקות "'''חמס'''!": בכל פעם שה'''רשעים''' פותחים את פיהם לדבר, יש לזעוק ולהתריע על העוולות שעשו, כך שזעקות ה'''חמס''' '''יכסו''' את '''פיהם''' וימנעו מהם לדבר.
<div class="page single_height">
}}
 
{{צמ|בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.|משלי י ו}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
ראוי להרעיף '''ברכות''' על '''ראשו''' של כל '''צדיק''';   וכן ראוי '''לכסות''' את '''פיהם''' של '''הרשעים''' בזעקות "'''חמס'''!", כלומר, בכל פעם שהרשעים פותחים את פיהם לדבר, יש לזעוק ולהתריע על העוולות שעשו, כך שהזעקות יכסו את פיהם וימנעו מהם לדבר.
 
ביאור נוסף: ה' מוריד שפע '''ברכות''' על '''ראשו''' של כל '''צדיק''';    אולם אינו טורח להוריד קללות על ראשם של הרשעים, כי '''פיהם''' של '''הרשעים''' עצמם '''מכסה''' אותם ב'''חמס''' (השחתה).
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
== דקויות ==
1. הפסוק מתאר את היחס הראוי לצדיקים ולרשעים הנמצאים בינינו:
 
'''ברכות לראש צדיק''' = יש לברך את הצדיקים הנמצאים בינינו; כשמברכים מישהו, נהוג לשים יד על ראשו, כסמל לכך שהברכות יכסו את כולו מלמעלה עד למטה, ולכן {{צ|תוכן=ברכות '''לראש''' צדיק}}: {{צפ|תוכן=העושה מעשה '''הצדק''', הכל '''מברכים''' אותו מפני הטוב שמשפיע לכל, יציין כאלו כל העולם מניחים ידיהם על '''ראשו''' ומברכים אותו}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . ולעומת זאת -
 
'''ופי רשעים יכסה חמס''' = יש לכסות את פיהם של הרשעים ב"חמס" - קול-זעקה של אדם שעשו לו עוול, כמו {{צמ|וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם: '''חֲמָסִי''' עָלֶיךָ!...יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וביניך!|בראשית טז ה}}, {{צמ|לֹא יִשָּׁמַע עוֹד: ''''חָמָס'''!' בְּאַרְצֵךְ, 'שֹׁד וָשֶׁבֶר!' בִּגְבוּלָיִךְ; וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה|ישעיהו ס יח}}; כלומר, בכל פעם שהרשע פותח את פיו ונואם, יש לזעוק "חמס!" ולהזכיר לו את כל העוולות שהוא עשה, עד שהזעקות יכסו את פיו וישתיקו אותו.
שורה 25 ⟵ 18:
2. ויש מפרשים שהפסוק מתאר את הנהגתו של ה': ה' מוריד '''ברכות''' מהשמים על '''ראשו''' של הצדיק, ולעומת זאת -
 
ה' אינו צריך להוריד קללות על הרשע -  '''הפה''' שלהם, המפיץ דברי שקר ושנאה, כבר '''מכסה''' אותם '''בחמס''' ( [[ביאור:חמס = קלקול והשחתה בחומר או ברוח|= קלקול והשחתה]] );   או: '''החמס''' עצמו, '''שהרשע''' עושה, '''מכסה''' את '''פיו''' ומחסל אותו: {{צפ|תוכן='''החמס''' שעושים '''יכסה את פיהם''' למען יחנקו בה, רוצה לומר, העבירה עצמה נפרעת ממנו}} {{קטן|קטן= (מצודתמצודות דוד, ודומה לזה רש"י)|}}; ;   {{צפ|תוכן=[לאחר המוות], כריסו של אדם נבקעת ומוסרת '''לפה''', ואומרת לו: "הא לך, מה שגזלת '''וחמסת''' ונתת בי"}} {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/kohelet/12-2.htm רבי חייא בר נחמיה, קהלת רבה יב] ; ראו חפץ חיים, שפת תמים פרק ד).|}}
 
גם בפסוק הבא נזכרים צדיקים ורשעים, {{צמ|זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב|משלי י ז}}*:
או: {{צפ|תוכן='''הרשע''', ע"י שעושה '''חמס''', שהוא הפך הצדק, לא לבד שלא יברכוהו אחרים, כי גם הוא משתדל '''לכסות''' מעשיו, שיש בם קללה ולא ברכה}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
גם בפסוק הבא נזכרים צדיקים ורשעים, {{צמ|זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב|משלי י ז}}( [[ביאור:זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב|פירוט]] ):
 
1. לפי הפירוש הראשון, פסוק ו מתאר את היחס הראוי לצדיקים ורשעים בחייהם (כאשר '''ראשם''' '''ופיהם''' עדיין קיימים ופועלים), ופסוק ז מתאר את היחס הראוי לצדיקים ורשעים לאחר מותם (כאשר רק '''זכרם''' '''ושמם''' נשארים);
 
2. ולפי הפירוש השני, פסוק ו מתאר את ברכת ה' הבאה מלמעלה ('''לראש צדיק'''), ופסוק ז מתאר את ברכותיהם של בני האדם {{קטן|קטן= (ר' יונה גירונדי)|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longright">
 
==הקבלות==
 
בהמשך הפסקה מופיע פסוק דומה, {{צמ|מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס|משלי י יא}}. אך משמעות הביטוי '''פי רשעים יכסה חמס''' היא שונה: כאן החמס מכסה את פיהם של הרשעים (בניגוד ל'''ברכה''' המכסה את '''ראשם''' של הצדיקים), ושם - פיהם של הרשעים מכסה בחמס את כל העולם (בניגוד לפיהם של הצדיקים, הנותן '''חיים''' לעולם). 
 
חכמי המדרש דרשו את הפסוק על יעקב ועשו, על-פי {{צמ|'''מֵחֲמַס''' אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה, וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם|עובדיה א י}}:   {{צפ|תוכן='''ברכות לראש צדיק''' - זה יעקב, בירכו יצחק אביו... '''ופי רשעים יכסה חמס''' - זה עשו, שנאמר 'מחמס אחיך יעקב תכסה בושה'.}} {{קטן|קטן= (הרוקח על משלי, ע"פ בראשית רבה וישלח עה ח)|}} . 
 
'''פי רשעים''' נזכר גם בפסוקים נוספים:
 
{{צמ|כִּי ''' פִי רָשָׁע''' וּפִי מִרְמָה עָלַי פָּתָחוּ, דִּבְּרוּ אִתִּי לְשׁוֹן שָׁקֶר|תהלים קט ב}}[[ביאור:]]
 
{{צמ|שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן, ''' וּפִי רְשָׁעִים''' תַּהְפֻּכוֹת|משלי י לב}}( [[ביאור:צדיק לא מתבלבל בחקירה|פירוט]] ) [[ביאור:]]
 
{{צמ|בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, ''' וּבְפִי רְשָׁעִים''' תֵּהָרֵס|משלי יא יא}}( [[ביאור:בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס|פירוט]] ) [[ביאור:]]
 
{{צמ|לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת, ''' וּפִי רְשָׁעִים''' יַבִּיעַ רָעוֹת|משלי טו כח}}( [[ביאור:לחשוב לפני שמדברים - כדי שלא להגיד דברים רעים|פירוט]] ) [[ביאור:]]
 
{{צמ|עֵד בְּלִיַּעַל יָלִיץ מִשְׁפָּט, ''' וּפִי רְשָׁעִים''' יְבַלַּע אָוֶן|משלי יט כח}}( [[ביאור:עד בליעל יליץ משפט, ופי רשעים יבלע אוון|פירוט]] )
 
</div> <div class="cell ecot longbig">
 
==עצות==
 
הפסקה השניה במשלי פרק י (ראו [[ביאור:מבנה משלי י|מבנה הפרק]] ) כוללת שבעה פסוקים:
 
{{צ|6. בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ '''צַדִּיק'''; וּפִי '''רְשָׁעִים''' '''יְכַסֶּה חָמָס'''.
 
7. זֵכֶר '''צַדִּיק''' לִבְרָכָה; וְשֵׁם '''רְשָׁעִים''' יִרְקָב.}}
 
{{צ|           8. חֲכַם לֵב '''יִקַּח''' מִצְוֹת; '''וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט'''.
 
           9. הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח; וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ.
 
           10. קֹרֵץ עַיִן '''יִתֵּן''' עַצָּבֶת; '''וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט'''.}}
 
{{צ|11. מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק; וּפִי רְשָׁעִים '''יְכַסֶּה חָמָס'''.
 
12. שִׂנְאָה תְּעֹרֵר מְדָנִים; וְעַל כָּל פְּשָׁעִים '''תְּכַסֶּה''' אַהֲבָה.}}
 
כמה רמזים מקשרים בין הפסוקים בפיסקה (ראו [[ביאור:"ראה זה חדש" - נסיון להתחקות אחרי המבנה הצורני של הספר משלי-שלמה (י-כד)|ראה זה חדש - המבנה הצורני של משלי י-כד]] ):
 
::*פסוקים 6 ו-7 עוסקים ביחסם של הבריות אל הצדיקים ואל הרשעים, בחייהם ולאחר מותם.
::*פסוקים 8-10 כוללים את הביטוי הייחודי {{צ|אויל שפתיים יילבט}}; בפסוק ח נזכר ניגודו של האויל, חכם לב, ש{{צ|יקח}} מצוות; ובפסוק י נזכר טיפוס מקביל לאויל, קורץ עין, ש{{צ|יתן}} עצבת. (ראו פירושים על [[ביאור:קורץ עין ייתן עצבת, ואויל שפתיים יילבט|פסוק י]] );
::*פסוקים 7-6 ופסוקים 11-12 מדברים על כיסוי ({{צ|פי רשעים יכסה חמס}}, {{צ|תכסה אהבה}}).
 
ייתכן שהנושא המשותף לכל הפסקה הוא, היחס הראוי לצדיקים ולרשעים הנמצאים בינינו, והשפעתם על החברה שהם נמצאים בה:
 
::*פסוק ו: ראוי לברך את הצדיקים (לכסות את ראשם בברכות), ולהימנע מלברך את הרשעים (שפיהם מכסה אותם בחמס, קלקול והשחתה): {{צ|ברכות לראש צדיק, ופי רשעים יכסה חמס}} ( [[ביאור:ברכות לראש צדיק, ופי רשעים יכסה חמס|פירוט]] );
::*פסוק ז: גם אחרי מותם של הצדיקים, ראוי לזכור את שמם לברכה, כי השפעתם החיובית על החברה נמשכת; וגם אחרי מותם של הרשעים, ראוי לזכור את שמם לרעה, כי השפעתם השלילית על החברה נמשכת: {{צ|זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב}} ( [[ביאור:זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב|פירוט]] );
::*פסוק ח: אדם חכם לומד ומפנים את משמעות המצוות, ומחפש דרכים לקיים מצוות נוספות; ואדם שטחי מסתפק ב"מס שפתיים", דיבור בלבד או קיום מצוות על הנייר בלבד: {{צ|חכם לב יקח מצוות, ואויל שפתיים יילבט}} ( [[ביאור:לקחת את המצוות ללב|פירוט]] ); הכוונה למצוות באופן כללי, אבל גם - בהקשר של פיסקה זו - למצוות שאותן אפשר לקחת וללמוד מהצדיק, כאשר נמצאים במחיצתו: החכם לומד ומפנים את דרכי התנהגותו של הצדיק, ואינו מסתפק בברכה שטחית בלבד.
::*פסוק ט: החי בשלום עם הזולת יחיה חיים בטוחים, והמציב מכשולים ומעקם את דרכי הבריות - תתפרסם רשעתו ויחיה כל חייו בחוסר-ביטחון: {{צ|הולך בתום - יילך בטח, ומעקש דרכיו - ייוודע}} ( [[ביאור:הולך בתום ילך בטח, ומעקש דרכיו יוודע|פירוט]] );
::*פסוק י: לא רק הפוגע בבריות בפועל, אלא גם הקורץ בעיניו או המעקם את שפתיו כהבעת לעג או זלזול, גם הוא יגרום צער לבריות: {{צ|קורץ עין - יתן עצבת, ואויל שפתיים יילבט}} ( [[ביאור:קורץ עין ייתן עצבת, ואויל שפתיים יילבט|פירוט]] ): בניגוד לחכם-לב, '''הלוקח''' על עצמו אחריות לקיים מצוות נוספות, הקורץ-עין '''נותן''' עצבת - מעמיס צרות וצער על הזולת; והאויל - השטחי - לא לוקח ולא נותן, רק מדבר ומעקם את שפתיו...
::*פסוק יא: כשיש צדיק בחברה, הוא מדבר דיבורים העושים צדק, נותנים לכל אחד את המגיע לו; ולכן, הנמצא בקרבתו של הצדיק לומד ממנו איך לקיים מצוות ('''חכם לב ייקח מצוות''') ואיך לחיות בשלום עם הזולת ('''הולך בתום ילך בטח'''); לעומתו, כשיש רשע בחברה, הוא מדבר דיבורי רשע, ולכן הנמצא בקרבתו מתרגל לזלזל במצוות ולפגוע בזולת בדברים ('''שפתיים יילבט'''), להתנהג בדרכים עקומות ומכשילות ('''מעקש דרכיו'''), לזלזל ולשמוח לאיד ('''קורץ עין'''). ולכן, דבריו של הצדיק הם מקור חיים לעולם כולו, ודבריו של הרשע מציפים ומכסים את העולם כולו בקלקולים והשחתות: {{צ|מקור חיים פי צדיק, ופי רשעים יכסה חמס}} ( [[ביאור:מקור חיים פי צדיק, ופי רשעים יכסה חמס|פירוט]] );
::*פסוק יב: הרשע הורס את החברה גם בכך שהוא מפיץ דברי שנאה הגורמים למריבות ומלחמות פנימיות, והצדיק מחיה את החברה גם בכך שהוא מפיץ דברי אהבה הגורמים לאנשים להתעלם מפשעים שאחרים עשו כנגדם: {{צ|שנאה תעורר מדנים, ועל כל פשעים תכסה אהבה}} ( [[ביאור:שנאה - הגורם העיקרי לריב|פירוט]] ); זו הסיבה שיש לברך את הצדיקים הנמצאים בינינו, ולקלל את הרשעים.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
== הקבלות ==
חכמי המדרש דרשו את הפסוק על יעקב ועשו, על-פי {{צמ|'''מֵחֲמַס''' אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה, וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם|עובדיה א י}}: {{צפ|תוכן='''ברכות לראש צדיק''' - זה יעקב, בירכו יצחק אביו... '''ופי רשעים יכסה חמס''' - זה עשו, שנאמר 'מחמס אחיך יעקב תכסה בושה'.}}{{קטן| (הרוקח על משלי, ע"פ בראשית רבה וישלח עה ח)}}.
 
בהמשך הפסקה מופיע פסוק דומה, {{צמ|מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק, וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס|משלי י יא}}. אך משמעות הביטוי '''פי רשעים יכסה חמס''' היא שונה: כאן החמס מכסה את פיהם של הרשעים (בניגוד ל'''ברכה''' המכסה את '''ראשם''' של הצדיקים), ושם - פיהם של הרשעים מכסה בחמס את כל העולם (בניגוד לפיהם של הצדיקים, הנותן '''חיים''' לעולם).
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י ה|ו|י ז|הבהרה=לא}}
{{מידה רעה|מידת החנופה}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-06.html}}
[[קטגוריה:צדיקים ורשעים בספר משלי|משלי י ו]]
[[קטגוריה:משלי י ו|משלי י ו]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-10-26.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/10-06.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/10-06}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|י|י ה|ו|י ז|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_י_ו"