ביאור:משלי ח ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ח|ח ז|ח|ח ט|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ;|משלי ח ח}}
{{סיכום על פסוק|משלי|ח|ח ז|ח|ח ט|קטגוריה=1}}
|מצודות=
|תרגום="- אלואל תחשבו שאתם צריכים לעשות עוול כדי להצליח, '''כל אמרי פי''' מייעצים לנהוג '''בצדק'''; ועצה של רשע אינה נובעת מחכמה;   בדברי החכמה '''אין''' שום דיבור '''נפתל''' (שקרישקר מבלבל) או''' ועיקשעיקש''' (אליםשקר מאיים)."
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
=== מה ההבדל בין '''נפתל''' ל'''עיקש'''? ===
השורשים '''פתל''' ו'''עקש''' מופיעים יחד גם בדברים לב ה ובתהלים יח כז. המפרשים פירשו את שניהם מעניין עקמימות {{קטן|(רש"י, מצודות)}}. אבל הם מופיעים גם בהקשרים נפרדים וכך ניתן להבדיל ביניהם:
 
* השורש '''[[ביאור:פתיל = עיקול או חיבור|פתל]]''' נרדף לערמומיות {{קטן|(איוב ה יג)}}, וממנו גם המילה '''פתיל''' שמשמעה חוט עבה או חבל דק {{קטן|(במדבר טו לח, יחזקאל מ ג ועוד)}}. הפתיל הוא רך, מתעקם ו"מתפתל", ולכן נקרא כך. מכאן שה'''נפתל''' הוא השקר ה"רך", ה"מעגל פינות", המנסה לבלבל את השומעים ולהערים עליהם ולהוליכם בדרך מפותלת כדי לשכנעם באמיתותו.
{{צמ|בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ;|משלי ח ח}}
 
* השורש '''[[ביאור:עיקש = עקום וקשה|עקש]] '''מציין מכשולים וקוצים בדרך {{קטן|(ישעיהו מב טז, משלי כב ה)}} ומנוגד לשלום {{קטן|(ישעיהו נט ח)}}. לדעתי הוא שילוב של '''עקום''' ו'''קשוח'''. הוא מציין את השקר ה"קשה", המנסה לגרום לשומעים לקבל אותו ע"י איומים והפחדות.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
ה'''נפתל''' וה'''עיקש''' שניהם מנוגדים ל'''אמת''' שבתחילת הפסוק הקודם. אלה דברי החכמה אל הנגידים (המנהיגים): המנהיגות החכמה היא מנהיגות שאומרת אמת, ואינה משתמשת בתחבולות של הטעיה והפחדה.
"- אל תחשבו שאתם צריכים לעשות עוול כדי להצליח, '''כל אמרי פי''' מייעצים לנהוג '''בצדק''' ועצה של רשע אינה נובעת מחכמה;   בדברי החכמה '''אין''' שום דיבור '''נפתל''' (שקרי)''' ועיקש''' (אלים)."
 
== הקבלות ==
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell hqblot longcell">
בספר תהלים נאמר שיש '''להתפתל''' עם '''עיקשים''', {{צמ|עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם '''עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל'''|תהלים יח כז}}. כך גם ב {{צמ|וַתֹּאמֶר רָחֵל '''נַפְתּוּלֵי''' אֱלֹהִים '''נִפְתַּלְתִּי''' עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|בראשית ל ח}}.
 
==הקבלות==
 
בספר תהלים נאמר שיש '''להתפתל''' עם '''עיקשים''', {{צמ|עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם '''עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל'''|תהלים יח כז}}. כך גם ב {{צמ|וַתֹּאמֶר רָחֵל '''נַפְתּוּלֵי''' אֱלֹהִים '''נִפְתַּלְתִּי''' עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי|בראשית ל ח}}.
 
אולם בפסוקנו נאמר, שבחכמה אין '''נפתלים''' ואין '''עיקשים'''!
שורה 21 ⟵ 23:
ההבדל בין הפסוקים משקף את ההבדל שבין עקרונות לבין מציאות:
 
::* ספר משלי מתאר את עקרונותיה של החכמה, שהם עקרונות ישרים ושקופים ואחידים לכולם. תיאור זה מתאים לשלמה, כי {{צמ|שָׁלוֹם הָיָה לוֹ מִכָּל עֲבָרָיו מִסָּבִיב|מלכים א ה ד}}, לא היו לו אויבים ולכן יכל לחיות ביושר על-פי עקרונות החכמה.
::* ספר תהלים מתאר את חייו ומאבקיו של דוד, {{צמ|לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד, אֲשֶׁר דִּבֶּר לה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ '''מִכַּף כָּל אֹיְבָיו''' וּמִיַּד שָׁאוּל|תהלים יח א}}. לדוד היו אויבים רבים, שנאבקו בו גם בשיטות עקומות, והוא נאלץ להתפתל על-מנת להתמודד איתם בשיטות שלהם. וכךכך גם רחל בספר בראשית.
 
<span class="future">
 
עוד על חכמה, תבונה, יושר וצדק, ראו {{צמ|מִי '''חָכָם''' '''וְיָבֵן''' אֵלֶּה, '''נָבוֹן''' '''וְיֵדָעֵם'''? כִּי '''יְשָׁרִים''' דַּרְכֵי ה', '''וְצַדִּקִים''' יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם|הושע יד י}}( [[ביאור:צדיקים יילכו בם ופושעים ייכשלו בם|פירוט]] ).
 
הפסוקים שלנו מלמדים שהחכמה אומרת דברי צדק. פסוקים אחרים מלמדים את הכיוון ההפוך - כדי לעשות צדק יש להשתמש בחכמה, {{צמ|אָז תָּבִין ''' צֶדֶק''' וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים, כָּל מַעְגַּל טוֹב|משלי ב ט}}( [[ביאור:לשפוט בצדק - בחכמה ותבונה ולא ברגש|פירוט]] ).
 
ראו גם בהמשך הפרק, {{צמ|בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ '''צֶדֶק'''|משלי ח טו}}( [[ביאור:ונדיבים כל שופטי צדק|פירוט]] ).
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
כשלומדים תורה, נתקלים לפעמים בפסוקים הנראים תמוהים ומוזרים. פסוקים מסוג זה נועדו לעורר אותנו להפעיל את בינתנו, לחפש ולמצוא דעת ברמה גבוהה יותר. כך אומרת החכמה בספר משלי:
 
'''בצדק כל אמרי פי''' = כל הדברים שאני אומרת הם צודקים ונכונים, גם אם לפעמים נראה שיש בהם אי-צדק.
 
'''נפתל''' [[ביאור:פתיל = עיקול או חיבור|= מחובר בצורה עקומה]] ;   '''עיקש''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= עקום וקשה]] ;   '''אין בהם נפתל ועיקש''' = גם אם נראה שהדברים שלי מחברים בין עניינים שאין קשר ביניהם, או עקומים וקשים להבנה, אין זה כך.
 
הגר"א פירש שהפסוק " {{צפ|תוכן=הוא נגד הגמרא, שפעמים אומר "חסורי מחסרא", ופעמים אומר "תני" כך. ולא תאמר, חס ושלום, שהוא דיבור זר, אלא '''הכל בצדק'''}} . {{צפ|תוכן=}}
 
{{צפ|תוכן=כי פעמים אינם מתקבלים דברי אדם מחמת שני טעמים:}} {{צפ|תוכן=   א' שהוא דבר עקום '''ועיקש''',}} {{צפ|תוכן=   ב' אף על פי שהוא ישר, מחמת שהוא מרבה דברים '''ומערבב''' כמה דברים זרים יחד בפלפולו, ומעייל פילא בקופא דמחטא.}}
 
{{צפ|תוכן=ועל זה אמר, שבתורה אינו כן, ואף שהוא שקיל וטרי:}} {{צפ|תוכן=   א'''' אין בהם נפתל''', שהוא ערבוב דברים זרים יחד,}} {{צפ|תוכן=   ב' וגם אין בהם '''עיקש'''}} " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי ח ח|הגאון מווילנה]] )|}} .
 
ובפסוק הבא:
 
'''נכוחה''' [[ביאור:נוכח = בטווח ראיה, נכוח = ראוי|= צדק גלוי וראוי]] ;   '''בינה''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות]] ;   '''כולם נכוחים למבין''' = כל דבריי צודקים ונכונים, והדבר גלוי למי שמשתמש בבינתו.
 
'''מציאה''' [[ביאור:מציאה = תוצאה לא בטוחה של חיפוש|= תוצאה לא בטוחה של חיפוש]] ;   '''וישרים למוצאי דעת''' = כל דבריי ישרים, והדבר מתגלה למי שמחפש ומשתדל לדעת.
 
והגר"א פירש שהפסוק " {{צפ|תוכן=הוא נגד מדרש, כגון ספרא וספרי ודומיהם, שהם תמוהים מחמת שני דברים:}}
 
::* {{צפ|תוכן=א' שדורש את הדין, מה שבתורה מפורש שאין הדין כן, כמו "עין תחת עין" וכדומה;}}
::* {{צפ|תוכן=ב' שדורש את הפסוק, כגון "ואם - לרבות את התמורה" וכדומה, מה שאין מוכח כלל מן הפסוק הזה.}}
 
{{צפ|תוכן=ועל זה אמר:}}
::* {{צפ|תוכן=נגד מה שאין מוכח מהפסוק, אמר '''שכולם נכוחים''', פירוש, שכל הדברים שמוציא מן הפסוק הוא נוכח הפסוק ממש - שכולם נכוחים רק '''למבין''' - למי שמבין דבר מתוך דבר, הוא יבין שמן הפסוקים משמע כן.}}
::* {{צפ|תוכן='''וישרים''' - כלומר, ומה שדומה בעיניו שאין הדין ישר, אמר שישרים אך '''למוצאי דעת''', למי שיש לו דעת בתורה}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
 
{{צפ|תוכן=יש דברים בתורה הקדושה, שממבט ראשון אינם מובנים כלל, ולפעמים אף נראים מעוותים ומוטעים לחלוטין, אולם, כאשר מתעמקים בהם ומנסים להבינם - מגלים שהם ישרים ונכונים. וזה תלוי בגישה של האדם ששואל ולומד. אם האדם בא בגישה של "אנטי" - הרי שהכל ייראה לו הכי מוזר ולא נכון; אך, אם הוא בא בגישה חיובית - מייד זה ייראה לו הגיוני ויישמע לו הכי נכון בעולם}} {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ב אב ה'תשס"ט)|}} .
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ח|ח ז|ח|ח ט|קטגוריההבהרה=1לא}}
[[קטגוריה:התאמת פסוקים|משלי ח ח]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/08-08.html}}
[[קטגוריה:חכמה בינה ודעת בספר משלי|משלי ח ח]]
[[קטגוריה:סגלות משלי ח|משלי ח ח]]
[[קטגוריה:משלי ח ח|משלי ח ח]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/08-08.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-07-23.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/08-08.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/08-08}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|ח|ח ז|ח|ח ט|קטגוריה=1}}