ביאור:משלי ו כג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העלאת ביאורים עם הבהרה |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 12:
== דקויות ==
=== יער הפיתויים ===
הפסוק ממשיל את החיים בעולם של פיתויים, הגורמים לאדם לא לחשוב על העתיד, להליכה בתוך יער עבות וחשוך, שבו קשה לראות מה מסתתר בהמשך הדרך. המצוות והתורה מאירים את הדרך ביער זה {{קטן| (בבלי סוטה כא.)}}: {{צפ|תוכן=משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה, ומתיירא (1) מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, (2) ומחיה רעה ומן הליסטין, (3) ואינו יודע באיזה דרך מהלך. (1) נזדמנה לו אבוקה... - ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים, ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין ואינו יודע באיזה דרך מהלך. (2) כיון שעלה עמוד השחר - ניצל מחיה רעה ומן הליסטין, ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך. (3) הגיע לפרשת דרכים - ניצל מכולם}}.
הנמשל מוסבר בפסוק הבא - המצוה והתורה שומרות על האדם "'''מאשת רע, מחלקת לשון נכריה'''". האישה המפתה היא משל לכל פיתויי התאוה שאנחנו מוצפים בהם מכל הכיוונים:
'''נר מצוה''' = המצוה, שהיא מעשה מוחשי-חומרי, נמשלת לנר, שהוא אמצעי מוחשי-חומרי להפצת אור. '''הנר''' עוזר לאדם להינצל ממכשולים נייחים ({{צפ|תוכן=קוצים ופחתים}}) העומדים בדרכו, וגם ה'''מצוה''' מצילה את האדם מפיתויים הקשורים לאותה מצוה, לדוגמה:
* המצוות המגבילות את היחסים בין גברים לנשים מצילות את האדם מפני היסחפות בפיתויים מיניים.
* המצוות המגבילות את הדיבור, כגון איסורי לשון הרע ורכילות, מצילות את האדם מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים.
'''ותורה אור''' = התורה, שהיא מופשטת-רוחנית, נמשלת לאור היום, שהוא מופשט וכללי. '''אור''' היום מאיר בכל הארץ, ועוזר לאדם להינצל גם ממכשולים ניידים ({{צפ|תוכן=חיות וליסטים}}), העלולים לצאת מתוך האפילה ולהפתיע אותו. כך גם '''התורה''' מצילה את האדם ממכשולים רוחניים כלליים, גם כאלה שאולי כלל לא ידע על קיומם. לדוגמה:
* כשאדם לומד את פרשת יוסף ואשת פוטיפר (בראשית לט), הוא לומד על תחבולה שאישה מושחתת עלולה להשתמש בה כדי להפליל גבר, ומגיע למסקנה שצריך להיזהר ולא להתייחד עם נשים, כפי שאכן קבעו חז"ל בתקנת [[ביאור:איסור ייחוד בתורה ובספר משלי|איסור ייחוד]];
* כשאדם לומד את כל דיני רכילות בעיון, הוא נעשה רגיש ומודע יותר למצבים שבהם יש צורך להיזהר שלא לפגוע בזולת, גם בתחומים שמעבר לדיבור.
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות ודברי הביקורת שהאדם מקבל, מתלמיד-חכם או מהמצפון האישי שלו ("'''מוסר''' כליות"), נמשלים לדרך סלולה - המובילה את האדם אל ביתו. שלט על {{צפ|תוכן=פרשת דרכים}} עוזר לאדם למצוא את הדרך הנכונה למחוז חפצו. כך גם '''תוכחות מוסר''' - דברי ביקורת שהאדם מקבל באופן אישי - עוזרים לו למצוא את דרכו בחיים, ומכוונים אותו למטרת חייו, לדוגמה:
* כשאדם מתגבר על הפיתויים המיניים, הוא מגלה את הרבדים הרוחניים העמוקים בקשר שבין איש לאשה, כך קל לו יותר לבחור בת-זוג שמתאימה לו, ולבנות איתה '''דרך חיים''' משותפת;
* כשאדם מבין שאסור לשמוע דברי רכילות - הוא מתאמץ ופורש משיחת הרכילות של חבריו, ואז המוח שלו מתפנה - הוא מגלה פתאום שהוא יכול לחשוב מחשבות מעניינות ומקוריות, לא רק לשמוע מחשבות של אחרים. הוא מגלה פתאום שיש לו זמן ללמוד דברים חדשים, לא רק לרכל על דברים שאחרים עשו. כך הוא עולה על '''הדרך''' הנכונה להגשים את מטרת '''חייו'''.
=== כי - ===
1. תיאור סיבה. בפסוקים הקודמים נאמר שיש לשמור את המצוות והתורה. אולם התלמידים עלולים לחשוב, שהמצוות והתורה מטילות עליהם מגבלות מיותרות ומעיקות, ולכן המורה מסביר מדוע המגבלות הללו חשובות ומועילות.
2. כ- הדימוי, ראו מקורות ב{{צמ|'''כִּי''' חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף|משלי א יז}}*.
=== ודרך-חיים תוכחות מוסר - ===
1. מוסר הכליות הפנימי של האדם: {{צפ|תוכן=מי המוליך אותו '''בדרך חיים'''? - '''תוכחות מוסר''', שעל-ידי שיקבל '''תוכחת''' השכל מן '''המוסר''' ויראת ה', על-ידי-כך יילך '''בדרך חיים''', ואז יועילו לו נר מצוה ותורה אור לשמרו מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים}} {{קטן|(מלבי"ם)}}.
2. דברי ביקורת שהאדם מקבל ממורה פרטי - תלמיד חכם - שמלמד אותו תורה ומצוות {{קטן| (בבלי סוטה כא.)}}.
== הקבלות ==
| |||