ביאור:משלי ו כג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו כב|כג|ו כד|הבהרה=כן
|ציטוט=כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.
|מצודות=
|תרגום='''כמו''' '''נר''' כך היא ה'''מצוה''', מכוונת אותך להיזהר ממכשולים ופיתויים בתחום מסויים;
וכמו '''אור'''-היום כך היא ה'''תורה''', עוזרת לך לזהות מכשולים ופיתויים בכל תחומי החיים;
וכמו שלט על פרשת '''דרכים''', כך הן '''תוכחות מוסר''' המכוונות אותך למצוא את '''הדרך '''הנכונה לחיות את '''החיים'''.
}}
== דקויות ==
== הקבלות ==
נר ואור כמשל נזכרו גם ב{{צמ|'''נֵר''' לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, '''וְאוֹר''' לִנְתִיבָתִי|תהלים קיט קה}}*. בספר תהלים הדגש הוא על הקשר האישי של המשורר אל דבר ה', בגוף ראשון: '''לרגלי''', '''לנתיבתי'''; ובספר משלי הניסוח הוא כללי - כמורה הפונה לכלל הציבור: {{צפ|תוכן=הנשמה יורדת ממקום המנוחה אל מקום היגיעה והעמל, ומן האור העליון אל החושך של העולם השפל הזה, ואין ספק כי ההולך במקום חושך צריך נר בידו להאיר את נתיבו שלא ייכשל בהליכתו, והשם יתברך ברוב רחמיו המציא את הנר הזה בידו של אדם, שהיא התורה והמצוות. והמלך החסיד הכיר את הטוב הגדול הזה שחנן השם יתברך לבריותיו, וגם ידע להשתמש בו כראוי, כמו שאמר על עצמו: '''נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי'''. ולכן, בנו החכם שבא אחריו הציע הכלל הזה לתועלת הכללות, בעניין אומרו: '''כי נר מצוה ותורה אור'''...}} {{קטן|(רמ"ד וואלי על משלי ו כג)}}.
- ישנם פסוקים נוספים בספר משלי שאפשר לפרש על-פי ההקבלה '''נר=מצוה ותורה=אור'''; ראו:
המושגים תורה ומצוה נזכרים בפסוקים נוספים, ראו [[ביאור:תורה ומצוה בספר משלי|תורה ומצוה בספר משלי]].
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו כב|כג|ו כד|הבהרה=לא}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/06-23.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/06-23}}
</noinclude>
|