ויקיטקסט

ביאור:משלי ו ה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו ד|ה|ו ו|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.|משלי ו ה}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו ד|ה|ו ו|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום=- ואחרי שתשתחרר מההסתבכות הזאת, אל תיכנס עוד פעם לערבות כזאת; אם מישהו ינסה שוב לשכנע אותך להיות עָרֵב, ברח מזה '''והינצל''' כמו ש'''צבי''' בורח '''מיד''' הציידים המנסים ללכוד אותו, וכמו '''שציפור''' בורחת '''מיד''' '''המוקש'''. ▼
}}▼
 
<div class="page single_height">
 
▲{{צמ|הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד, וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.|משלי ו ה}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
▲- ואחרי שתשתחרר מההסתבכות הזאת, אל תיכנס עוד פעם לערבות כזאת; אם מישהו ינסה שוב לשכנע אותך להיות עָרֵב, ברח מזה '''והינצל''' כמו ש'''צבי''' בורח '''מיד''' הציידים המנסים ללכוד אותו, וכמו '''שציפור''' בורחת '''מיד''' '''המוקש'''.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==▼
 
▲== דקויות ==
=== מה הקשר בין ערבות לבין צבי וציפור? ===
הקטע עוסק באדם שהבטיח לרעהו הבטחה שאינו יכול לקיים. בפסוק ג נאמר, שהוא צריך '''להתרפס''' בפני רעהו כדי שימחל לו. מה הקשר בין עצה זו לבין '''הצבי והציפור''' שנזכרו בפסוק שלנו?
 
1. לפי רוב המפרשים, הצבי מסמל '''זריזות''', כמו ב [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t08b02.htm#18 שמואל ב ב יח] : {{צצמ|וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד '''הַצְּבָיִם''' אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה}}: {{צפ|תוכן=מהרשמואל והשמטב משם,ב כצבי הנמלט מיד האדםיח}} {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . ייתכן שגם הציפור מסמלת זריזות, כמו ב {{צמ|יֶחֶרְדוּ '''כְצִפּוֹר''' מִמִּצְרַיִם וּכְיוֹנָה מֵאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהוֹשַׁבְתִּים עַל בָּתֵּיהֶם נְאֻם ה'|הושע יא יא}}: {{צפ|תוכן=הנצל ברוב מרוצה ובמהירות, כמו שינצל הצבי מיד הבא ללקחו ברוב מרוצתו במהירות, וכמו שינצל הצפור מיד המוקש... במהירות עופפותו, עד שיצא משם קודם יפול המוקש עליו}} {{קטן|קטן= (רלב"ג, מצודות)|}} . אם כך, המשל מדגיש עד כמה זה חשוב להזדרז ולקיים התחייבויות.
 
אולם ברוב הפסוקים שבדקתי, הציפור אינה מסמלת זריזות אלא תכונות אחרות:
 
2. בספר משלי, הציפור מסמלת '''פתיות''' - תכונה שגורמת לה להילכד בפח {{קטן|(משלי א יז-יח, משלי ז כג, וכן קהלת ט יב)}}. הצבי אינו מסמל פתיות בתנ"ך, אולם ישנו סיפור עממי על דוד, אביו של המחבר, שבו הצבי מסמל פיתיון {{קטן|([[%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%94_%D7%90|בבלי סנהדרין צה.]])}}: יום אחד יצא דוד לצוד ציד, בא השטן ונדמה לו כצבי, ניסה דוד לירות בו חיצים אך הוא ברח, רדף דוד אחריו ולא שם לב שהגיע לארץ פלשתים, שם ראה אותו יִשְׁבִּי הענק אחיו של גלית, תפס אותו ורצה להרגו כנקמה על הריגת אחיו. דוד חשב שהוא צד את הצבי, אך למעשה הצבי הוא שצד אותו! אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".
2. בספר משלי, הציפור מסמלת '''פתיות''' - תכונה שגורמת לה להילכד בפח:
 
3. ייתכן שהמשל מתייחס לאופן שבו הצבי והציפור מנסים להשתחרר ממלכודת: {{צפ|תוכן='''הצבי''' הנצוד הוא '''ניצול''' בכח גופו וקרניו,  '''וכציפור'''... שמניחים דבק והוא '''נוקש''' ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש. כן תנצלתינצל: או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו|הושע יא יא}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%95_%D7%94|מלבי"ם]] )|}} .▼
::* {{צמ|כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל '''בַּעַל כָּנָף'''; וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם|משלי א יז}}( [[ביאור:כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף|פירוט]] )
::* [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t2807.htm#23 משלי ז כג] : {{צ|עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ, כְּמַהֵר '''צִפּוֹר''' אֶל פָּח, וְלֹא יָדַע כִּי בְנַפְשׁוֹ הוּא}} ( [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-07-23.html פירוט] )
::* [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/prqim/t3109.htm#12 קהלת ט יב] : {{צ|כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה '''וְכַצִּפֳּרִים''' הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם}}
 
4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים '''אהדה'''. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק ג {{צ|תוכן=התרפס ורהב רעיך}}.▼
הצבי אינו מסמל פתיות בתנ"ך, אולם ישנו סיפור עממי על דוד, אביו של המחבר, שבו הצבי מסמל פיתיון: {{צפ|תוכן=יומא חד נפק לשכור בזאי, אתא שטן ואדמי ליה כטביא, פתק ביה גירא ולא מטייה, משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים, כדחזייה ישבי בנוב אמר 'היינו האי דקטליה לגלית אחי', כפתיה קמטיה אותביה ושדייה תותי בי בדייא}} {{קטן|קטן= ( [[:סנהדרין צה א|בבלי סנהדרין צה.]] )|}} : יום אחד יצא דוד לצוד ציד, בא השטן ונדמה לו כצבי, ניסה דוד לירות בו חיצים אך הוא ברח, רדף דוד אחריו ולא שם לב שהגיע לארץ פלשתים, שם ראה אותו יִשְׁבִּי הענק אחיו של גלית, תפס אותו ורצה להרגו כנקמה על הריגת אחיו. דוד חשב שהוא צד את הצבי, אך למעשה הצבי הוא שצד אותו!
 
5. הצבי והציפור הם יצורים '''צמחוניים''', ואינם מנסים לתקוף או לאיים. כך גם אדם שהבטיח הבטחה ואינו יכול לקיים, צריך לצאת מהמצב בצורה "צמחונית", ולא בצורה "טורפת" הפוגעת באחרים. כלומר, לעשות כמיטב יכולתו על-מנת להחזיר את חובותיו (ראו [http://tora.us.fm/[_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-06-04.html |בפסוק הקודם] ]), ולא להשתמט מחובותיו ולהטילאו להטיל אותם על אחרים.▼
אם כך, ייתכן שהכתוב מזכיר את הצבי והציפור, כדי לרמוז, שעצם החתימה על הערבות היתה טעות של פתיים, וצריך להיזהר שלא לחזור על הטעות הזאת בעתיד: "ראה כמה אתה סובל עכשיו, בגלל שחתמת על ערבות! אתה כמו צבי וציפור במלכודת! אז עכשיו תעשה הכל כדי להינצל, ובפעם הבאה תיזהר ואל תהיה פתי כמו צבי וציפור!".
 
6. ויש מפרשיםיש שהדגישו דווקא את '''הסכנה''' שבה נמצא האדם שאינו זהיר ועירני מספיק: {{צפ|תוכן=""ואם לאו - דמך בראשך כדם צבי ואיל, הדא היא דכתיב '''הנצל כצבי מיד'''}} {{קטן|קטן= (רבי נחמיה, [[%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%91%D7%94%20%D7%9B%D7%96%20%D7%98|שמות רבה כז ט]] )|}} .▼
▲3. ייתכן שהמשל מתייחס לאופן שבו הצבי והציפור מנסים להשתחרר ממלכודת: {{צפ|תוכן='''הצבי''' הנצוד הוא '''ניצול''' בכח גופו וקרניו,  '''וכציפור'''... שמניחים דבק והוא '''נוקש''' ע"י דביקת נוצותיו אל הדבק, ינצל ע"י מריטת נוצותיו הדבוקים אל המוקש. כן תנצל: או בכח גופך, או במה שתניח ממונך ומלבושך ביד מי שערבת לו}} {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה|מלבי"ם]] )|}} .
 
לפעמים7. מבקשיםולענ"ד מאיתנומדובר לחתוםבשתי ערבוּתעצות שונות: כל עוד אתה מחוייב לרעך - "התרפס ורהב רעיך", אולם ברגע שסיימת את ההתחייבות - אל תיכנס למחוייבויות נוספות, אל תחתום שוב על הלוואהערבות, ומפעיליםשמור על החופש שלך בקנאות! עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.▼
▲4. צבי וציפור הם יצורים "חמודים" ומעוררים '''אהדה'''. כאשר הם נלכדים במלכודת ציידים, הם מנסים לעורר את רחמיהם של הציידים ולהתחנן שישחררו אותם. לפי זה, המשל בפסוק שלנו ממחיש את העצה בפסוק ג {{צ|התרפס ורהב רעיך}}.
 
=== מה הנמשל? ===
▲5. הצבי והציפור הם יצורים '''צמחוניים''', ואינם מנסים לתקוף או לאיים. כך גם אדם שהבטיח הבטחה ואינו יכול לקיים, צריך לצאת מהמצב בצורה "צמחונית", ולא בצורה "טורפת" הפוגעת באחרים. כלומר, לעשות כמיטב יכולתו על-מנת להחזיר את חובותיו (ראו [http://tora.us.fm/_script/wymeditor/wymeditor/iframe/default/mj-06-04.html בפסוק הקודם] ), ולא להשתמט מחובותיו ולהטיל אותם על אחרים.
{{צפ|תוכן=וכל זה משל, והמליצה - על הערבוּת שערב כל איש לה' לשמור תורתו ומצותיו... וצריך '''לבל יתן שינה לעיניו''' ולעבוד את ה' בתמידות ולהנצל מן היצר הרע; '''כצבי מיד''' - שיהיה רץ כצבי לעשות רצון קונו, ונגד מה שהיצר הרע תפסו בידו ישמיט את עצמו בכחו לתורה ולתעודה; ואם משכו ברשתו בפתויו, צריך להנצל '''כצפור מפח יקוש''' - על-ידי שיניח נוצותיו, שהם מלבושיו החיצונים, שיחלק קניניו המדומים לעניים, ושערותיו יגלח לשמים כמעשה הנזיר שבא לפני שמעון הצדיק, וגופו יענה ביסורים}} {{קטן|([[%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%95_%D7%94|מלבי"ם]])}}.
 
הריצה של '''הצבי''' היא אופקית, והתעופה של '''הציפור''' היא אנכית: {{צפ|תוכן=שירוץ כצבי אחר מעשה המצוות, ויגביה עוף כציפור בשום שכל אל עסק התורה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .▼
▲6. ויש מפרשים שהדגישו דווקא את '''הסכנה''' שבה נמצא האדם שאינו זהיר ועירני מספיק: {{צפ|תוכן=ואם לאו - דמך בראשך כדם צבי ואיל, הדא היא דכתיב '''הנצל כצבי מיד'''}} {{קטן|קטן= (רבי נחמיה, [[שמות רבה כז ט]] )|}} .
 
7. ולענ"ד מדובר בשתי עצות שונות: כל עוד אתה מחוייב לרעך - "התרפס ורהב רעיך", אולם ברגע שסיימת את ההתחייבות - אל תיכנס למחוייבויות נוספות, אל תחתום שוב על ערבות, שמור על החופש שלך בקנאות, כמו שעושים הצבי והציפור.
 
'''משל ומליצה
 
" {{צפ|תוכן=וכל זה משל, והמליצה - על הערבות שערב כל איש לה' לשמור תורתו ומצותיו, כמ"ש הכל נתון בערבון, או על הערבות לשמור נשמתו בטהרה, ואחר כך יתקע כפיו לזר והוא היצר הרע, או החומר המתאווה שנמשך אחריו לעשות הפך הערבות, ועל ידי כך נוקשת באמרי פיך, ומבואר בכל הספר שהפה מרמז על החכמה, והוא נוקש באמרי פיו תחלה לעשות כפי חקי החכמה, ואחר כך נלכד לעשות הפך מחוקיה. והעצה הוא, אחר}} {{צפ|תוכן='''שבאת בכף רעך'''}} {{צפ|תוכן=, שהבטיח ונשבע לה' לשמור מצותיו, והתחייב לנפשו לשמור אותה ממצודות היצר הרע, צריך להכניע את חמרו, שעל זה אמר}} {{צפ|תוכן='''לך התרפס'''}} {{צפ|תוכן=, וצריך להרהיב ולהגדיל את רעו, שהוא הקב"ה או הנשמה, וצריך לבל יתן שינה לעיניו, ולעבוד את ה' בתמידות,  '''ולהנצל ''' מן היצר הרע  '''כצבי מיד''', שיהיה}} {{צפ|תוכן='''רץ כצבי לעשות רצון קונו'''}} {{צפ|תוכן=, ונגד מה שהיצר הרע תפסו בידו, ישמיט את עצמו בכוחו לתורה ולתעודה, ואם משכו ברשתו בפיתויו צריך להנצל '''כצפור מפח יקוש''', ע"י שיניח נוצותיו שהם מלבושיו החיצונים, שיחלק קנייניו המדומים לעניים, ושערותיו יגלח לשמים, כמעשה הנזיר שבא לפני שמעון הצדיק, וגופו יענה בייסורים}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי ו ה|מלבי"ם]] )|}} .
 
▲הריצה של '''הצבי''' היא אופקית, והתעופה של '''הציפור''' היא אנכית: {{צפ|תוכן=שירוץ כצבי אחר מעשה המצוות, ויגביה עוף כציפור בשום שכל אל עסק התורה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
וכן פירשו חז"ל, שהעבירה היא המלכודת, והתשובה היא ההצלה:
 
- {{צפ|תוכן=שב בתענית... שהתענית קרובה לתשובה... שלא תתיקש בגזירתה של גיהנם}} {{קטן|קטן= ( [[:מדרש משלי (בובר) ו א%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%20%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%20%28%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8%29%20%D7%95%20%D7%90|מדרש משלי (בובר)]] )|}} .
 
- {{צפ|תוכן=להזהר הרבה שלא להכשל בשום חטא שבן אדם לחברו, ולתקן כל מה שיוכל מהעבר בדרך חכמה ואומץ רוח מאד, '''הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש'''}} {{קטן|קטן= ( [[%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_%D7%96|אורות התשובה ז]] )|}} .
 
- {{צפ|תוכן=פסוקים אלה מנחים את האדם שהסתבך באמרי פיו ופגע בחברו, למהר ולרצותו. הקצב מהיר מאוד. הדימויים לקוחים מעולם הציד. חיים ומוות מוטלים על כף המאזניים. רגע אחד של אי-תשומת לב מוביל את החיה לבור המלכודת. שלמה המלך מדגיש את המיידיות של התשובה. ההשוואה לתמונת הציד מלמדת על גודל הסכנה שבהשארת מטען נפץ לא מפורק, בור פתוח באמצע הדרך. הסכסוך בין איש לרעהו יכול להביא לנפילה למצולות. אין להתמהמה, אומר שלמה, אף לא רגע. צריך לסיים פרשות ריב שבין איש לרעהו ולקוטלן בעודן באבן}} {{קטן|קטן= ( [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&amp;itemNo=901696&amp;contrassID=2&amp;subContrassID=5&amp;sbSubContrassID=0 שעת רחמים ועת רצון / הרב בני לאו, הארץ] )|}} .
 
=== עכשו ו'''מייד'''! ===
===מיד===
בלשון ימינו, המילה '''מִיָּד''' היא תואר-פועל שמשמעו "במהירות הבזק"; אולם בלשון המקרא, '''מִיָּד''' = מ-יד, '''הנצל כצבי מיד''' = "הנצל כמו שצבי ניצל מידו של הצייד". וייתכן שהמילה בלשון ימינו נוצרה מהבנה שגויה של הפסוק, כאילו שמשמעותו היא "הנצל במהירות רבה כמו הצבי"{{קטן| (ע"פ [[ביאור:הינצל כצבי מיד וכציפור מיד יקוש|חגי הופר]] )}}.
 
ראו גם: [[:ערכי לשון הקודש - יקש|השורש יקש]] .
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
 
==הקבלות==▼
 
▲== הקבלות ==
'''צבי''' הוא משל לקלילות ומהירות, {{צמ|וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו '''כְּאַחַד הַצְּבָיִם''' אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה|שמואל ב ב יח}}.
 
'''ציפור''' היא משל ללכידה, {{צמ|צוֹד צָדוּנִי '''כַּצִּפּוֹר''' אֹיְבַי חִנָּם|איכה ג נב}}; וגם להימלטות מהמלכודת, {{צמ|נַפְשֵׁנוּ '''כְּצִפּוֹר''' נִמְלְטָה מִפַּח '''יוֹקְשִׁים''', הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ|תהלים קכד ז}}.
 
הצבי והציפור יחד נזכרו גם בפרקי אבות: {{צפ|תוכן=הוי עז כנמר, '''וקל כנשר, ורץ ''' '''כצבי''', וגבור כארי - לעשות רצון אביך שבשמים}} {{קטן|קטן= (יהודה בן תימא,  [[%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94_%D7%9B|משנה אבות ה כ]] )|}} .
 
-
שורה 74 ⟵ 54:
צבי כמשל נזכר גם ב:
 
::* {{צמ|וְהָיָה '''כִּצְבִי''' מֻדָּח וּכְצֹאן וְאֵין מְקַבֵּץ, אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ יָנוּסוּ|ישעיהו יג יד}}
::* {{צמ|הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַֹם '''בִּצְבָאוֹת''' אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ|שיר השירים ב ז}}( [[ביאור:השבועות בשיר השירים|פירוט]] )*
::* {{צמ|דּוֹמֶה דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים|שיר השירים ב ט}}( [[ביאור:אהבה מקפיצה|פירוט]] )*
::* {{צמ|עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר|שיר השירים ב יז}}
::* {{צמ|בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ '''לִצְבִי''' אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים|שיר השירים ח יד}}( [[ביאור:הסיום של שיר השירים|פירוט]] )*
 
ציפור בפח נזכרה גם ב {{צמ|הֲתִפֹּל '''צִפּוֹר''' עַל '''פַּח''' הָאָרֶץ וּמוֹקֵשׁ אֵין לָהּ? הֲיַעֲלֶה פַּח מִן הָאֲדָמָה וְלָכוֹד לֹא יִלְכּוֹד?|עמוס ג ה}}
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
כשאנחנו מטיילים ביער, ומסתכלים על החיות והציפורים, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה דברים, ובפרט, על ערך החופש.
 
הפסוק נמצא בסוף קטע (פסוקים 1-5) המדבר על ערבוּת. אדם שחתם על ערבות לרעהו, צריך לעבוד יומם ולילה על-מנת לקיים את התחייבותו (ראו [[ביאור:איך להינצל מערבות|בפסוקים הקודמים]] ), אבל אחרי שסיים את חובותיו, הוא צריך להישאר חופשי - ולא להיכנס בשום אופן להרפתקה נוספת.
 
▲לפעמים מבקשים מאיתנו לחתום ערבוּת על הלוואה, ומפעילים עלינו לחץ גדול להסכים. '''הצבי והציפור''' יכולים ללמד אותנו איך להישאר חופשיים: כשאנחנו מתקרבים אליהם ומנסים לאחוז אותם '''בידינו''' - הם בורחים '''מיד'''. גם אם ננסה לפתות אותם ולשכנע אותם להתקרב אלינו, הם לא יתפתו, הם ייזהרו וישמרו בקנאות על החופש שלהם. צפיה בבעלי חיים אלה תעזור גם לנו לשמור על החופש שלנו.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו ד|ה|ו ו|קטגוריההבהרה=1לא}}▼
[[קטגוריה:טבע בספר משלי|משלי ו ה]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/06-05.html}}▼
{{מידה טובה|מידת הזהירות}}
[[קטגוריה:משלי ו ה|משלי ו ה]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/06-05.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2011-06-13.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/06-05.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/06-05}}
 
</noinclude>
 
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ו|ו ד|ה|ו ו|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ו_ה"