ביאור:משלי ה יט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה יח|יט|ה כ|הבהרה=כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
|ציטוט=אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה יח|יט|ה כ|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום=אשתך תהיה כמו '''איילת''', שתמיד יש לה כוח ל'''אהבים''', וכמו '''יעלה''', שה'''חן''' שלה הולך ועולה;
 
'''דדיה''' '''ירוו''' את תשוקתך '''בכל עת''', ומרוב '''אהבה''' שתהיה ביניכם תוכל '''לשגות''', לעשות מעשי-שובבות '''תמיד'''.
<div class="page single_height">
}}
 
{{צמ|אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.|משלי ה יט}}
 
== דקויות ==
<div class="short"> <div class="tirgum">
=== מדוע '''איילת''' ו'''יעלה''' הן משל לאשת הנעורים? ===
 
1. '''איילת''' - מלשון איל, כוח; '''איילה''' היא חיה שיש לה המון כוח ומרץ לרוץ ביער, ו'''איילת אהבים''' היא אשה שתמיד יש לה כוח לאהוב, אף פעם לא מתעייפת; האהבה עמה נשארת טריה ורעננה בכל יום.
אשתך תהיה כמו '''איילת''', שתמיד יש לה כוח ל'''אהבים''', וכמו '''יעלה''', שה'''חן''' שלה הולך ועולה;
 
'''דדיה''' '''ירוו''' את תשוקתך '''בכל עת''', ומרוב '''אהבה''' שתהיה ביניכם תוכל '''לשגות''', לעשות מעשי-שובבות '''תמיד'''.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
1. הפסוק מזכיר שתי חיות שהן משל לאשת הנעורים:
 
'''איילת''' - מלשון איל, כוח; '''איילה''' היא חיה שיש לה המון כוח ומרץ לרוץ ביער, ו'''איילת אהבים''' היא אשה שתמיד יש לה כוח לאהוב, אף פעם לא מתעייפת; האהבה עמה נשארת טריה ורעננה בכל יום.
 
'''יעלה''' - מלשון עליה; '''יעלה''' היא חיה בעלת כישרון מיוחד לעלות מסלע לסלע, ו'''יעלת חן''' היא אשה שהחן שלה הולך ועולה; האהבה לא רק נשארת בתוקפה אלא אף גדלה ומתעצמת מיום ליום.
 
זאת, בניגוד לאישה הנואפת:, שאהבתה היא שקר, {{צפ|תוכן=אהבת הזונה אינה אלא אהבה של שקר, ולא מן הלב, כי אוהבת האתנן של הנואף, ולא הנואף עצמו. מה שאין כן אהבת אשתו, שהיא אהבה של אמת, והיא רצה '''כאיילת''' לעשות רצונו בכל הזמנים, בין בעת טובה בין בעת רעה, אינה זזה כלום '''מאהבתה'''}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
2. לדבריולדברי חז"ל, החיות הללו הן גם משל לתורה: " {{צפ|תוכן=למה נמשלו דברי תורה '''לאילתלאיילת''' ? - לומר לך: מה אילה רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה - אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה; ' '''ויעלת חן''' ' - }} {{צפ|תוכן=שמעלת חן על לומדיה. '''דדיה ירווך בכל עת''' - למה נמשלו דברי תורה כדד? - מה דד זה, כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב - אף דברי תורה: כל זמן שאדם הוגה בהן - מוצא בהן טעם}} " {{קטן|קטן= (רבי שמואל בר נחמני, [[ביאור%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:בבלי עירובין דף נד%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%20%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%93%D7%A3%20%D7%A0%D7%93|בבלי עירובין נד ב]], )וכן [[%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9B%D7%90_%D7%99%D7%98|רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא יט]], }}{{קטן|[[%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%94_%D7%9B%D7%91_%D7%9B%D7%90|שם כב כא]])}}.
 
=== מדוע '''תשגה'''? למה לעשות שגיאות? ===
{{צפ|תוכן=אם יבא לו הרהור, יסיע לבו מדברי הבאי (והשחתה) לדברי תורה, שהיא '''אילת אהבים ויעלת חן'''}} {{קטן|קטן= (<span class="mw-headline" id=".D7.94.D7.9C.D7.9B.D7.94_.D7.99.D7.98">
1. יש שפירשו שהפועל '''שגה''' בפסוקנו מציין ריבוי והתמדה {{קטן|(רש"י בשם רבי משה הדרשן, }}{{קטן|מלבי"ם)}}, כפירוש השורש שׂגה (ש שמאלית) ב{{צמ|כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן '''יִשְׂגֶּה'''|תהלים צב יג}}, איוב ח ז-י ועוד (אמנם, בפסוק שלנו האות שׁ מנוקדת מימין).
[[:רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא יט|רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא יט]] ''' )|}} ;   {{צפ|תוכן=וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות. ולא ישב בלא אשה, שמנהג זה גורם לטהרה יתירה. גדולה מכל זאת אמרו: יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה, וירחיב דעתו בחכמה, שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה. ובחכמה הוא אומר: '''אילת אהבים ויעלת חן, דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד'''}} {{קטן|קטן= (<span class="mw-headline" id=".D7.94.D7.9C.D7.9B.D7.94_.D7.9B.D7.90">
[[:רמב"ם הלכות איסורי ביאה כב כא|שם כב כא]] ''' )|}} .
 
- אולם, בפרק שלנו, משלי ה, הפועל '''שגה''' מופיע עוד פעמיים, ובשתיהן הוא מהשורש שׁגה (ש ימנית); והשורש שׁגה משמעותו בכל התנ"ך, כמו בלשון ימינו, "טעה", "עשה שגיאה"; ולא סביר שדווקא בפסוק זה משמעותו שונה.
{{צפ|תוכן=התורה שלומדים אותה ילדים וזקנים וכולם מוצאים בה טעם ותענוג, חכמה ובינה, ממש פלא! איך ייתכן שילד בכיתה א וחכם גאון בגיל 80 ילמדו את אותו ספר בראשית ושניהם ייהנו ממנו, הרי כל ספר צריך להיות מותאם לגיל התלמיד?! אלא שכאן מדובר בחכמה אלוקית, בספר מהשמים שכל כולו רוחניות. ולכן, חכמי ישראל היו יכולים ללמוד יומם ולילה עד ששכחו לאכול או לישון, ולא הרגישו שום צער כיוון שהיו שקועים כל כולם באהבת התורה}} {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ו תמוז ה'תשס"ט)|}} .
 
'''דדיה''' = איברי המין {{קטן|קטן= (יחזקאל כג, וכן שיר השירים א ד ז, משלי ז)|}} ;    '''דדיה ירווך בכל עת''' - {{צפ|תוכן=איך אמר '''בכל עת''', והלא יש עת נידתה שהוא צריך להתרחק ממנה? ... - לפי שעל הזיווג המבורך יש תמיד השראת השכינה, והיא משפעת בריבוי אל האיש בזכות אשתו... אמרו חז"ל: אוקירו לנשייכו כדי שתתעתרו, כי העושר מן השמאל שהוא מקומה של האשה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
2. יש שפירשו, שהשגיאה אינה מתייחסת ליחסים בין בני הזוג, אלא לעניינים אחרים: {{צפ|תוכן=לשון '''משגה''' כמשמעו, בעבור אהבתה תהיה '''שוגג''' בשאר עסקיך...}} {{קטן|(רש"י בשם חז"ל)}} : כשאדם מאוהב במישהי, הוא לא שם לב לשום דבר אחר בעולם חוץ ממנה. חז"ל מביאים דוגמה לאדם ש"שגה" מרוב אהבתו לתורה: {{צפ|תוכן=אמרו עליו, על רבי אלעזר בן פדת, שהיה דורש בשוק התחתון, וסדינו מוטל בשוק העליון. פעם אחת בא אדם אחד ומצא נחש כרוך עליו...}} {{קטן|(בבלי עירובין נד ב)}}; כיוצא בזה כתב ראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם שהובא למעלה {{קטן|(הלכות איסורי ביאה כב כא)}}.
'''באהבתה תשגה תמיד''' - מדוע החכם ממליץ לתלמידיו לעשות שגיאות?
 
- אולם, לפי פירוש זה, לא ברור מדוע החכם "מאחל" לתלמידיו שיעשו שגיאות; האם העובדה שהם יעשו שגיאות בשאר עסקיהם אמורה לשכנע אותם לדבוק באשת נעוריהם או בחכמה?! והרי דוד המלך ביקש בתפילתו, {{צמ|'''שְׁגִיאוֹת''' מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי|תהלים יט יג}}!
1. יש שפירשו שהפועל '''שגה''' בפסוקנו מציין ריבוי והתמדה: " {{צפ|תוכן='''תשגה''' - תעסוק תמיד, והוא לשון ערבי}} {{צפ|תוכן=...}} " {{קטן|קטן= (רש"י בשם רבי משה הדרשן)|}} , {{צפ|תוכן='''תשגה''' - תתמיד להגות בה}} {{קטן|קטן= (יסוד מלכות)|}} ; {{צפ|תוכן='''תשגה''' - בא על שׂגיית ורבות האהבה...}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . זה פירוש השורש שׂגה (ש שמאלית) בפסוקים {{צמ|צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן '''יִשְׂגֶּה'''|תהלים צב יג}}; {{צמ|וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר, וְאַחֲרִיתְךָ '''יִשְׂגֶּה''' מְאֹד|איוב ח ז}}, {{צמ|הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה '''יִשְׂגֶּה''' אָחוּ בְלִי מָיִם|איוב ח יא}}, וכמו בתואר '''שַׂגִּיא''' (אמנם, בפסוק שלנו האות שׁ מנוקדת מימין).
 
3. יש שפירשו, שהפסוק בא להזהיר מפני שגיאות של אהבה: {{צפ|תוכן=אף '''באהבתה''', '''למשגה''' תחשב אם '''תמיד''' תהיה, וכמו שאמרו רז"ל "לא תרבה שיחה עם האשה... באשתו אמרו..."}} {{קטן|(מצודת דוד)}} ; כלומר, החכם מזהיר את תלמידו שישמור על איזון ושלא יגזים גם בקשר הרומנטי שלו עם אשתו.
::*אולם, בפרק שלנו, משלי ה, הפועל '''שגה''' מופיע עוד פעמיים, ובשתיהן הוא מהשורש שׁגה (ש ימנית); והשורש שׁגה משמעותו בכל התנ"ך, כמו בלשון ימינו, "טעה", "עשה שגיאה"; ולא סביר שדווקא בפסוק זה משמעותו שונה.
 
- אולם, מלשון הפסוק נראה בבירור שהחכם דווקא ממליץ לתלמידו '''לשגות באהבתה''' של אשת נעוריו, ולא למעט בה.
2. יש שפירשו, שהשגיאה אינה מתייחסת ליחסים בין בני הזוג, אלא לעניינים אחרים: {{צפ|תוכן=לשון '''משגה''' כמשמעו, בעבור אהבתה תהיה שוגג בשאר עסקיך...}} {{קטן|קטן= (רש"י בשם חז"ל)|}} : כשאדם מאוהב במישהי, הוא לא שם לב לשום דבר אחר בעולם חוץ ממנה. חז"ל מביאים דוגמה לאדם ש"שגה" מרוב אהבתו לתורה: {{צפ|תוכן=אמרו עליו, על רבי אלעזר בן פדת, שהיה דורש בשוק התחתון, וסדינו מוטל בשוק העליון. פעם אחת בא אדם אחד ומצא נחש כרוך עליו...}} {{קטן|קטן= (בבלי עירובין נד ב)|}} ; כיוצא בזה כתב ראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם שהובא למעלה {{קטן|קטן= (הלכות איסורי ביאה)|}} .
 
4. יש שפירשו: {{צפ|תוכן='''תשגה''' = תשתגע מהנאה}}{{קטן| (ר' אליהו שץ, פירוש אליהו על משלי)}}.
::*אולם, לפי פירוש זה, לא ברור מדוע החכם "מאחל" לתלמידיו שיעשו שגיאות; האם העובדה שהם יעשו שגיאות בשאר עסקיהם אמורה לשכנע אותם לדבוק באשת נעוריהם או בחכמה?! והרי דוד המלך ביקש בתפילתו, {{צמ|'''שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין''', מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי|תהלים יט יג}}!
 
- אולם, לא מצאתי חבר לפירוש זה בתנ"ך.
3. יש שפירשו, שהפסוק בא להזהיר מפני שגיאות של אהבה: {{צפ|תוכן=אף '''באהבתה''', '''למשגה''' תחשב אם '''תמיד''' תהיה, וכמו שאמרו רז"ל "לא תרבה שיחה עם האשה... באשתו אמרו..."}} {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} ; כלומר, החכם מזהיר את תלמידו שישמור על איזון ושלא יגזים גם בקשר הרומנטי שלו עם אשתו.
::*אולם, מלשון הפסוק נראה בבירור שהחכם דווקא ממליץ לתלמידו '''לשגות באהבתה''' של אשת נעוריו, ולא למעט בה.
 
45. לכן נראה לי, שהחכם ממליץ לתלמידו לטפח את האהבה שבינו לבין אשתו, עד שיגיע למצב שהוא יכול לעשות איתה את כל השגיאות שהוא רוצה, ולא יצטרך לחשוב על אישה זרה (ראו "עצות").
 
פירוש דומה מצאתי בדברי הרב משה קורדוברו, רב מקובל שחי בצפת לפני כ-450 שנה. באחד מספריו העוסקים בתורת הנסתר, הוא סיים בדברים אלה: {{צפ|תוכן=ואנו בעניינים אלו יריאים מן השגיאה '''ובטוחים במחילה''', כי על כזה נאמר '''באהבתה תשגה תמיד''', הם דברים שאין אדם עומד בהם אלא מתוך הקושי}} {{קטן|קטן= ( [[פרדס רמונים ז ה]] )|}} . העיסוק בתורת הנסתר מעורר אהבה עצומה בין האדם לה', אולם הוא גם קשה מאד ומועד לשגיאות וטעויות. הרמ"ק מביע את בטחונו שה' ימחל לו על השגיאות שהוא עושה מרוב אהבה. כך הדבר גם בין בני זוג - החיים המשותפים הם קשים ומועדים לשגיאות, אך כשהאהבה גדולה, שני הצדדים יכולים להיות {{צפ|תוכן=בטוחים במחילה}}, בטוחים שהצד השני יבין אותם וימחל להם על השגיאות מרוב אהבה, '''ובאהבתה תשגה תמיד'''.
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
אחד המאפיינים של זוגיות טובה הוא החופש לטעות. כשאדם נמצא עם אנשים זרים, חשוב לו לעשות את הדבר הנכון והמקובל, כדי שיתייחסו אליו בכבוד; אבל כשהוא נמצא בביתו, הוא רוצה שיקבלו אותו כמו שהוא, הוא רוצה את החופש לנסות דברים חדשים בלי לחשוש מביקורת ומדחיה. למשל, אדם שאוהב לשיר אבל לפעמים מזייף, לא ירצה לשיר כשהוא נמצא עם אנשים זרים שעלולים לזלזל בו, אבל כן ירצה לשיר כשהוא נמצא בביתו.
 
כשיש אהבה אמיתית, זה אפשרי, כמו שמסביר הפסוק שלנו. מילת המפתח היא '''תשגה''' = מלשון שגיאה, טעות.
 
'''באהבתה תשגה תמיד''' = מרוב אהבה שיש ביניכם, תוכלו תמיד לטעות ולעשות שטויות כשאתם ביחד, זה לא יפגע באהבה ובהערכה ההדדית שביניכם.
 
הכתוב מכנה את האישה הזאת, שאיתה אפשר לשגות, בכינוי '''אשת נעוריך''' = האשה שאיתה אתה יכול להיות '''נער''' , שגדל ומתפתח, מנסה דברים חדשים ולומד מתוך הטעויות.
 
מי שמצא אישה כזאת, יוכל להיות '''שמח בכל עת'''.
 
==הפסוק בהקשרו==
 
פסוקנו נמצא  [[ביאור:עצות להינצל מנשים מפתות|בפרשה שמטרתה להזהיר מפני פיתויים]] . אחת הסיבות שאנשים מתפתים להתמכרויות, בגידות וחטאים אחרים היא, שהם רוצים לפרוץ את המסגרת המחייבת אותם לעשות תמיד את "הדבר הנכון"; הם רוצים '''לשגות''', לעשות טעויות ושטויות בלי לחשוב על התוצאות. אחת העצות שנותן החכם בספר משלי היא לעשות שגיאות בתוך המסגרת, {{צ|בְּאַהֲבָתָהּ ''' תִּשְׁגֶּה''' תָמִיד}}.
 
כך, הרצון לגוון ולהשתטות נכנס לתוך המסגרת ובא על סיפוקו, ואין צורך לחפש אישה זרה כדי '''לשגות''' איתה, [[ביאור:פסוק כ]] : {{צ|וְלָמָּה '''תִשְׁגֶּה,''' בְנִי, בְזָרָה? וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה?}}.
 
שגיאות עם נכריה גורמות להתמכרות שנמשכת עד המוות, [[ביאור:פסוק כג]] : {{צ|הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר, וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ '''יִשְׁגֶּה'''}}; ולכן הכתוב ממליץ לשגות רק עם אשת הנעורים.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
== תגובות ==
 
מוזר גם הפסוק - משלי יט כז: "חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת". למה לחדול מלשמוע מוסר? או אולי הכוונה כאן היא לחדול לשמוע מוסר האומר לשגות מאמרי דעת? קלוש. נראה לי שהכוונה היא לחדול מלשמוע ולהתחיל לעשות. ומהו לשגות? יכול להיות שזה בא במובן של להגות, כמו השגה. וידוע שהשין הימנית והשמאלית מתחלפות וגם יכול להיות שמנקדי המסורה שגו בזה, אף שאז בכל אופן צריך לרדת לשורש כוונתם. וכך תשגה שבכאן יכול להיות גם כן תהגה. הפירוש המוצע למעלה הוא חביב, אם כי קשה לי להסכים שזה מה שהתכוון אליו פשט הכתוב בתקופתו. זה יותר מדי מתוחכם לזמנו ולרוחו. ועוד יכול להיות - מלשון שגשוג. ואז זה לשון נופל על לשון הפסוק הבא.
 
:::: -- hagai hoffer, 2009-12-17 15:18:08
 
אחת הסיבות שאנשים מתפתים להתמכרויות, בגידות וחטאים אחרים היא, שהם רוצים לפרוץ את המסגרת המחייבת אותם לעשות תמיד את "הדבר הנכון"; הם רוצים '''לשגות''', לעשות טעויות ושטויות בלי לחשוב על התוצאות. החכם מייעץ לעשות שגיאות בתוך המסגרת: לטפח את הזוגיות עד למצב שבו בני-הזוג יכולים להשתטות זה עם זו ואפילו לעשות שגיאות, בלי לחשוש מביקורת. כך, הרצון לגוון ולהשתטות נכנס לתוך המסגרת ובא על סיפוקו, ואין צורך לחפש אישה זרה כדי '''לשגות''' איתה{{קטן| (פסוק כ)}}.
 
פירוש דומה מצאתי בדברי הרב משה קורדוברו, רב מקובל שחי בצפת לפני כ-450 שנה. באחד מספריו העוסקים בתורת הנסתר, הוא סיים בדברים אלה: {{צפ|תוכן=ואנו בעניינים אלו יריאים מן השגיאה '''ובטוחים במחילה''', כי על כזה נאמר '''באהבתה תשגה תמיד''', הם דברים שאין אדם עומד בהם אלא מתוך הקושי}} {{קטן|([[%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A1%20%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%96%20%D7%94|פרדס רמונים ז ה]])}}. העיסוק בתורת הנסתר מעורר אהבה עצומה בין האדם לה', אולם הוא גם קשה מאד ומועד לשגיאות וטעויות. הרמ"ק מביע את בטחונו שה' ימחל לו על השגיאות שהוא עושה מרוב אהבה. כך הדבר גם בין בני זוג - החיים המשותפים הם קשים ומועדים לשגיאות, אך כשהאהבה גדולה, שני הצדדים יכולים להיות {{צפ|תוכן=בטוחים במחילה}}, בטוחים שהצד השני יבין אותם וימחל להם על השגיאות מרוב אהבה, '''ובאהבתה תשגה תמיד'''.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה יח|יט|ה כ|הבהרה=לא}}
[[קטגוריה:בין איש לאשתו|משלי ה יט]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/05-19.html}}
[[קטגוריה:נישואין ומשפחה בספר משלי|משלי ה יט]]
[[קטגוריה:סגלות משלי ה|משלי ה יט]]
[[קטגוריה:איוב ח יא|משלי ה יט]]
[[קטגוריה:איוב ח ז|משלי ה יט]]
[[קטגוריה:משלי ה יט|משלי ה יט]]
[[קטגוריה:תהלים יט יג|משלי ה יט]]
[[קטגוריה:תהלים צב יג|משלי ה יט]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/05-19.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-05-31.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/05-19.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/05-19}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה יח|יט|ה כ|קטגוריה=1}}