ויקיטקסט

ביאור:משלי ה ו: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה ה|ו|ה ז|הבהרה=כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
|ציטוט=אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע.
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה ה|ו|ה ז|קטגוריה=1}}
|מצודות=
 
|תרגום=האשה המפתה תיקח אותך במסלולים '''מעגליים '''אשר '''נעים''' ומשתנים כל הזמן, כדי שתסתחרר ו'''לא תדע''' איפה אתה; '''פֶּן '''(כדי שלא תוכל) '''לפלס''' (לשקול בהגיון) את דרכיך, ולא תמצא את ה'''אורח''' (הדרך) שיחזיר אותך ל'''חיים''' -
 
/ היזהר '''פֶּן''' (שלא) תאפשר לה '''לפלס''', להטות את שיקול הדעת שלך ולהשפיע על '''אורח החיים '''שלך; כי דרכי השיכנוע שלה מבוססות על '''תנועה במעגלים''' של בלבול והטעיה, '''ולא''' על '''דעת''' והגיון.
<div class="page single_height">
}}
 
{{צמ|אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס, נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע.|משלי ה ו}}
 
== דקויות ==
<div class="short"> <div class="tirgum">
'''פֶּלֶס''' [[ביאור:פלס = מאזניים, משל לאיזון ולשקילת עדיפויות|= מאזניים, וגם משל לאיזון ושיקול-דעת]].
 
ניתן לפרש את המילה '''תפלס''' בשתי דרכים: '''אתה''' תפלס (פונה אל הקורא בגוף שני), או '''היא''' תפלס (מדבר על האישה בגוף שלישי):
'''פֶּן '''(כדי שלא) '''תפלס''', כדי שלא תוכל לשקול את דרכך בהגיון, ולמצוא את '''דרכך''' בחזרה '''לחיים''' - האשה המפתה תיקח אותך במסלולים '''מעגליים '''אשר '''נעים''' ומשתנים כל הזמן, ואתה '''לא תדע''' את הדרך חזרה.
 
ביאור נוסף: היזהר '''פֶּן''' (שלא) תאפשר לה '''לפלס''', להטות את שיקול הדעת שלך ולהשפיע על '''אורח החיים '''שלך; כי דרכי השיכנוע שלה מבוססות על '''תנועה במעגלים''', בלבול והטעיה, '''ולא''' על '''דעת''' והגיון.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
'''פֶּלֶס''' [[ביאור:פלס = מאזניים, משל לאיזון ולשקילת עדיפויות|= מאזניים, וגם משל לאיזון]] .
 
ניתן לפרש את המילה '''תפלס''' בשתי דרכים: '''אתה''' תפלס (כלומר, הפסוק פונה אל הקורא בגוף שני), או '''היא''' תפלס (כלומר, הפסוק מדבר על האישה המפתה בגוף שלישי):
 
א. '''פן תפלס''' אתה -
 
1. החכם מזהיר את תלמידו ואומר לו '''אל תפלס''', אל תחפש איזון ואל תעשה חשבונות של סדרי עדיפויות כאשר אתה ניצב בפני פיתוי של אישה זרה: {{צפ|תוכן='''אל תשקול אורח חיים''' אצל אותה זרה לומר איזו לעשות זו או זו, כי '''מעגלות''' הזונה '''נעו''' לשאול '''ולא תדע''' להזהר עד אשר תנוע ותפול}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ה ו|רש"י]] , ודומה לזה מלבי"ם)|}} , " {{צפ|תוכן=לא יהיה שוה לך כל התאוה נגד אורח חיים... כי אין כאן שום משקל, כי דבר מעט מן עולם הבא שקול יותר מן}} {{צפ|תוכן=כל העולם הזה... ולפיכך, אף אם יצרך מסיתך אל התאוה, לא יסור מן אורח חיים}} " {{קטן|קטן= ( [[:נתיבות עולם תורה הקדמה|נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמה]] )|}} .
 
אל תעשה השוואות ואל תנסה למצוא הצדקות למעשיך מתוך התורה: {{צפ|תוכן='''אורח חיים''' - רוצה לומר חכמת התורה, '''פן תפלס''' - פן תיישר להדמות אליה, '''נעו''' - דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ה ו|מצודות]] )|}} .
 
ואפשר לדרוש '''תפלס''' מלשון '''מִפְלָס''': אל תנסה לעלות למפלס רוחני גבוה יותר על-ידי פגיעה ב'''אורח החיים''', סטיה מדרך התורה. אל '''תסלף''' את אורח חייך כדי ש'''תפלס''' את דרכך כלפי מעלה {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
 
בדרך כלל יש לפלס, לעשות שיקול דעת, {{צמ|'''פַּלֵּס''' מַעְגַּל רַגְלֶךָ, וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ|משלי ד כו}}( [[ביאור:לשמור על איזון בסדר היום|פירוט]] ). אולם הפרק שלנו מתאר מצב שבו אדם ניצב בפני פיתוי, הפיתוי משפיע על הרגש ומשבש את שיקול הדעת שלו, ולכן החכם מזהיר אותו שלא ינסה לעשות חשבונות של סדרי עדיפויות ושל התעלות רוחנית, אלא יברח מהמקום במהירות, כמו שנאמר בפסוק ח: {{צ|הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ}}.
 
כך כתב הרש"ז מלאדי על התמודדות עם מחשבות זרות בזמן התפילה: {{צפ|תוכן=אדם המתפלל... אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה, כי המתאבק עם מנוול מתנוול גם-כן, רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו, ויסירם מדעתו, ויוסיף אומץ בכח כוונתו}} {{קטן|קטן= ( [[:תניא חלק א כח|תניא א כח]] )|}} ; גם רבי נחמן מברסלב אמר דבר דומה: כאשר יצר הרע תוקף, אסור לנסות להתווכח איתו, כי היצר תמיד ימצא תירוצים והצדקות; צריך פשוט להתעלם ממנו בתמימות, בלי שום חשבונות (מוזר שדווקא שלמה המלך נכשל בזה - אבל זה כבר עניין למאמר אחר...).
 
גם בתלמוד פירשו את הפסוק כאזהרה שלא לעשות סדרי עדיפויות, אולם הם לא התייחסו להקשר של הפסוק אלא פירשו שהכוונה לכל מצב של "מצוה שאי אתה יכול לעשותה על ידי אחרים" - מצוה שרק אדם אחד יכול לבצע, ואף אחד אחר לא יכול לבצע בשבילו; מצוה כזאת יש לקיים מייד, בלי שום חשבונות של סדרי עדיפויות (ראו [[ביאור:לפלס או לא לפלס?|לפלס או לא לפלס?]] ).
 
2. וייתכן שהכוונה: '''אל''' תחשוב שאתה יכול '''לפלס''', לשמור על שיקול דעת מאוזן, כאשר אתה עם אשה זרה: {{צפ|תוכן=האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו? הנה באמת אין תקוה בזה, כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים, ולא תוכל לדעת אותן}} {{קטן|קטן= (רלב"ג)|}} .
 
3. וייתכן שהמילה '''פֶּן''' אינה אזהרה של החכם ("אל תפלס"), אלא מזימה של האשה המפתה ("היא תעשה הכל כדי שלא תפלס"):  ''' אורח חיים פן תפלס''' = כדי שלא תוכל לשקול בתבונה את הדרך שתוביל אותך לחיים תקינים, '''נעו מעגלותיה לא תדע''' = היא נעה במסלולים עקומים ומפותלים, כדי לבלבל אותך, שלא תדע איפה אתה נמצא, ותאבד את שיקול דעתך: {{צפ|תוכן=בהגותך בחכמות זרות, תישאר התורה בקרן זוית... לא תבוא למידה זו אפילו '''לפלס''' ולשקול האורח חיים שהוא התורה...}} {{קטן|קטן= ( [http://hebrewbooks.org/pagefeed/32285_100.pdf נחמיה פרידמן, "חיבורי משלי", ה'תרע"ה] )|}} .
 
לפי זה, שיעור הכתוב הוא: "נעו מעגלותיה, לא תדע, פן תפלס אורח חיים".
 
ב. '''פן תפלס''' היא -
 
3. החכם מזהיר את התלמיד, שלא ייתן לאישה הזרה '''לפלס''' את דרכו, כלומר להשפיע על שיקול הדעת שלו: {{צפ|תוכן='''פן''' חס ושלום תניח ש'''תפלס''' האישה זרה את '''האורח חיים''', ותלך קצת בדבר מועט אחריה ותבוא אליה... '''מעגלותיה''' - סביבותיה - יניעוך עד אשר '''לא תדע''' כלל את דרך החיים}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה).|}}
 
4. החכם מתאר את תכונותיה של האישה הזרה, ואומר שהיא אינה שוקלת את צעדיה '''בפלס''', אינה בוחרת את המעשה הטוב והישר, אלא הולכת בדרך רעה שאי-אפשר לדעת את סופה המר.
 
::*אולם, פירוש זה פחות מתאים למילה '''פֶן''', שמשמעותה המקובלת היא "אל-" או "כדי שלא-". לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "ארח חיים '''לא''' תפלס".
 
גם את הצלע השניה של הפסוק - '''נעו מעגלותיה''' - ניתן לפרש בשתי דרכים:
 
'''נעו מעגלותיה''' של האשה -
 
'''מעגלותיה''' הן, על-פי הפשט, מנהגיה של האישה הזונה, שבה עוסק הפרק:
 
1. דרכיה של האישה הזרה נעים אל שקיעה בחטא ומוות רוחני, ואם תלך אחריה - לא תדע להיזהר, וודאי תיכשל: {{צפ|תוכן=...לפי סדר המקראות... נראה שעדיין לא הפסיק בענין אשה הזונה, וכן יש לפרש... '''מעגלות הזונה נעו''' לשאול '''ולא תדע''' להזהר עד אשר תנוע ותפול}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ה ו|רש"י]] , פירוש שני)|}} .
 
2. דרכיה של האישה הזרה נעים ומתרחקים מ{{צ|אורח חיים}} (דרך המובילה לחיים) אל מקומות לא ידועים, שאין קשר בינם לבין החיים: {{צפ|תוכן=דע לך כי '''נעו המעגלות שלה''' מן אורח חיים [של התורה] ורחקו ממנה, '''ולא תדע''' להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ה ו|מצודות]] )|}} .
 
3. אם תלך אחרי האישה הזרה, תנוע במעגלותיה, ולא תדע איך לחזור לדרך הנכונה: {{צפ|תוכן=... ולפי המליצה רצונו לומר שלא תאמר שעל ידי החקירה והפילוסופיא תשוב אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אחר כך '''תנוע''' נפשך '''במעגלי''' הספיקות '''ולא תמצא''' עוד דרך האמת לאור באור האמונה}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
4. אם תלך אחרי האישה הזרה, אתה עלול להיכשל בלי שבכלל תשים לב שנכשלת: " {{צפ|תוכן=כשם '''שהמעגל''' הוא צורה סגורה בה אי אפשר}} {{צפ|תוכן=להבחין בהבדלים בין נקודות שונות, כך אין אדם מבחין כי נפל בחטא, עד שכבר איננו}} {{צפ|תוכן=יכול לצאת ממנו}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malot457.html הרב יהושע וייצמן] )|}} .
 
'''נעו מעגלותיה''' של התורה -
 
כמה מחז"ל דרשו '''מעגלותיה''' = מנהגיה של התורה: 
 
5. {{צפ|תוכן=שהעלים שכר המצות, שנאמר '''ארח חיים פן תפלס'''}} {{קטן|קטן= ( [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/tehilim.html ילקוט שמעוני על תהלים ט] )|}} , {{צפ|תוכן=סלסל הקב"ה מתן שכרן של מצוות ולא פירשן, כדי שלא יראה אדם מצוה שמתן שכרה מרובה וידבק בה ויניח שאר המצות, וזה פתרונו: '''כדי שלא תפלס אורחות התורה''' אי זו ליקח ואי זו להניח, לכך ' '''נעו מעגלותיה''' ', הניע הקב"ה נתיבותיה ולא הודיעם. זהו מדרש אגדה...}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:רש"י על משלי ה ו|רש"י]] , פירוש ראשון, על-פי [http://www.tsel.org/torah/yalkutsh/mishli.html ילקוט שמעוני על משלי ה] )|}} , כלומר - אין אנו יודעים את סדר החשיבות בין המצוות השונות.
 
6.  {{צפ|תוכן=אמר ר' יהודה בר' שלום: אין מוקדם ומאוחר בתורה, שנאמר ' '''נעו מעגלותיה לא תדע'''' - מטולטלות הן שביליה של תורה ופרשותיה}} {{קטן|קטן= (תנחומא , תרומה ח)|}} , כלומר - אין אנו יודעים את הסדר הכרונולוגי בין פרשיות התורה (ראו [[ביאור:אין מוקדם ומאוחר בתורה|אין מוקדם ומאוחר בתורה]] ).
 
מדוע נכתב פסוק על התורה באמצע פרשה על אישה זרה?
 
לגבי הפירוש הראשון, ניתן להסביר, שכאשר אדם מתפתה לעבור על מצוה, הוא עלול לעשות חשבונות על סדרי חשיבות של מצוות, שמטרתם להתיר לו לעשות כרצונו: {{צפ|תוכן=מדברי רבותינו זכרונם לברכה במדרש נראה שהם מפרשים... אל תאמר כי 'מצוה זאת אין שכר עליה כל כך', וכיון שהתאוה והיצר הרע גובר אין אתה מפסיד הרבה, ואתה רוצה ללכת אחר יצרך, ועל זה אמר '''אורח חיים פן תפלס''', כי אין לך לשקול מצות התורה, כי '''נעו מעגלותיה''' של תורה, כי '''לא תדע''', כמו כי אין האדם יודע שכר ועונש של מצוה, כי אפשר על מצוה קלה יש עליה שכר גדול מאוד...}} {{קטן|קטן= ( [[:נתיבות עולם תורה הקדמה|נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמה]] )|}} .
 
לגבי הפירוש השני, מצאתי פירוש של הרב וייצמן: " {{צפ|תוכן=העולם הסובב אותנו הוא עולם מסודר - העולם מתנהל על פי חוקי טבע, לחיי החברה יש חוקים, והתורה מסדרת את חייו של האדם מן הבחינה הרוחנית. אחד הביטויים לסדר של העולם הוא בבניין משפחה, המתנהלת על פי חוקים ומובילה לסדרים חברתיים ברורים. מכאן נובע האיסור להתקרב לאשה זרה, ובכך לסטות מן הסדר של המשפחה. זהו עניינם של הפסוקים המובאים לעיל - חשיבות השמירה על הסדר בחיי המשפחה...}}
 
{{צפ|תוכן=יש להבין, אם כן, מדוע הובא הפסוק האומר ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה", שהתורה איננה מסודרת, בתוך הפסוקים על חשיבות הסדר. נראה, שהימצאות הפסוק כאן מלמדת אותנו, כי חוסר הסדר שאנו רואים בתורה איננו מנוגד לסדר. יש סדר לתורה, אך אין זה הסדר שאדם מורגל אליו. למראה עינינו נראה שהתורה איננה מסודרת, אך סיבת הדבר היא, שהסדר של התורה עליון מהבנתנו ומהחוקיות שאנו רגילים אליה.}}
 
{{צפ|תוכן=הסדר האנושי הוא מצומצם ביותר, ותלוי במסגרות הזמן והמקום. זוהי התוצאה של צמצום האור האלוקי למסגרת העולם הזה. אולם, מקורה של התורה היא למעלה מגבולות הסדר המצומצם, וסדר התורה איננו תלוי בסדר הזמנים. זהו סדר אלוקי, ועל כן אין האדם יכול לעמוד עליו.}}
 
{{צפ|תוכן=המלבי"ם בפירושו לפסוק כותב: "... ולפי המליצה רצונו לומר שלא תאמר שעל ידי החקירה והפילוסופיא תשוב אל האמונה לברר הכל בדרך המופת, כי אחר כך תנוע נפשך במעגלי הספיקות ולא תמצא עוד דרך האמת לאור באור האמונה". החקירה השכלית מוגבלת בגבולות העולם הזה, והאמונה היא הקשר של האדם אל העולם האינסופי, ואין דרך להגיע מן החקירה אל האמונה. דרך העולם המוגבל, לא ניתן להבין את העולם האינסופי.}}
 
{{צפ|תוכן=כך גם בסדר התורה. הסדר האלוקי רחוק ועליון מן הסדר שאנו יכולים להשיג, ואין דרך להגיע מן העולם הזה, המוגבל, להבנת הסדר האלוקי. מן הפסוק אנו למדים, כי מבחינתנו, אין סדר לתורה. בהסתכלות המוגבלת של האדם נראה כי אין סדר, אך האמת היא כי יש סדר - סדר אלוקי רוחני. "נעו מעגלותיה לא תדע" - אין אתה יכול לדעת תמיד את הסדר. אין זה תמיד סדר כרונולוגי, אלא סדר הבא מעולם אחר, מן העולם הרוחני.}}
 
{{צפ|תוכן=אמנם, דבר זה קשור גם לפרשה שבא הובא הפסוק.}}
 
{{צפ|תוכן=ההתרחקות מאשה זרה נובעת אף היא מן העובדה כי יכולתו של האדם לרדת לעומקם של דברים ולמשמעותם המלאה היא מוגבלת. אף אם בהסתכלותך נראה לך הדבר בסדר - לא הכל נמצא בשליטתך ובהבנתך. הנופל ברשתה של אשה זרה - מאבד את השליטה על מעשיו ועל תוצאות המעשה, ועל כן צריך האדם להתרחק מכך.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.yesmalot.co.il/shiurhtml/malot457.html הרב יהושע וייצמן] )|}} .
 
ועדיין לא ברור, מניין הגיעו חז"ל למסקנה, שהמילה "מעגלותיה" מתייחסת לתורה? והרי לפי הפשט היא מתייחסת לאישה הזרה, כפי שפירשו רוב המפרשים!</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
התאווה המפתה את האדם לחטוא משנה את דרכיה ותחבולותיה בכל פעם, כך שהאדם אף פעם לא יכול לדעת לאן התאווה תביא אותו. כך מזהיר החכם בקטע שלנו, המתאר [[ביאור:עצות להינצל מנשים מפתות|אישה נואפת המפתה גבר זר לנאוף עמה]] ; לפי המפרשים היא משל לתאוה חומרית או רוחנית.
 
בפסוק ה החכם מזהיר את תלמידיו, שהליכה בלתי מרוסנת אחרי התאווה עלולה להביא למוות.
 
התלמידים כנראה אומרים, או חושבים, שהסכנה לא כל כך גדולה, הם יכולים ללכת עם התאוה רק חלק מהדרך, ואז לחזור - "אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה". ולכן החכם מוסיף ואומר, שהתאוה תוביל אותך למצבים שאתה לא תכיר ולא תדע איך לצאת מהם: '''אורח חיים''' [[ביאור:אורח חיים = התנהגות העוזרת לשמור על החיים|= דרך המובילה לחיים]] ;   '''פֶּן''' = כדי שלא;   '''פֶּלֶס''' [[ביאור:לפלס או לא לפלס?|= מאזניים, וגם משל לאיזון]] ;   '''תפלס''' = תשמור על איזון, תשקול את דרכיך בהגיון;   '''אורח חיים פן תפלס''' = כדי שלא תוכל לשקול את דרכיך בהגיון ולחזור לחיים נורמליים.
 
'''מעגל''' [[ביאור:מעגל = קו עגול או אופן-התנהגות מחזורי|= מסלול עגול או אופן-התנהגות מחזורי]] ;   '''נעו מעגלותיה''' = המסלולים שהאישה הנואפת הולכת בהם הם מעגליים ולכן קשה לצאת מהם, בנוסף לכך הם זזים ומשתנים כל הזמן, והיא תביא אותך למקומות ש'''לא תדע''' = מקומות שאינך מכיר, ולא תדע לצאת מהם. ובנמשל: התאוה תוביל אותך למצבים שאינך מכיר, תכניס אותך למחזורים של התמכרות שלא תדע איך להשתחרר מהם.
 
</div> </div> </div>
 
=== א. '''פן תפלס''' אתה - ===
1. החכם מזהיר את תלמידו ואומר לו '''אל תפלס''', אל תחפש איזון ואל תעשה חשבונות של סדרי עדיפויות כאשר אתה ניצב בפני פיתוי של אישה זרה {{קטן|([[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%94_%D7%95|רש"י]], ודומה לזה מלבי"ם)}}. בדרך כלל יש לפלס, לעשות שיקול דעת, {{צמ|'''פַּלֵּס''' מַעְגַּל רַגְלֶךָ|משלי ד כו}}*. אולם פרקנו מתאר מצב שבו אדם ניצב בפני פיתוי, הפיתוי משפיע על הרגש ומשבש את שיקול הדעת שלו, ולכן החכם מזהיר אותו שלא ינסה לעשות חשבונות של סדרי עדיפויות אלא יברח מהמקום במהירות{{קטן| (פסוק ח)}}. האשה הזרה בפרקנו היא משל ליצר הרע, ומכאן למדו חכמי החסידות שאין לנהל משא ומתן עם יצר הרע אלא להתעלם ממנו לחלוטין, כגון: {{צפ|תוכן=אדם המתפלל... אל ישיב מאומה ושום טענה ומענה נגד המחשבה זרה, כי המתאבק עם מנוול מתנוול גם-כן, רק יעשה עצמו כלא יודע ולא שומע ההרהורים שנפלו לו, ויסירם מדעתו, ויוסיף אומץ בכח כוונתו}} {{קטן|(רש"ז מלאדי, [[%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90_%D7%9B%D7%97|תניא א כח]]; וכן בתורת ר' נחמן מברסלב)}}.
 
2. '''אל''' תחשוב שאתה יכול '''לפלס''', לשמור על שיקול דעת מאוזן, כאשר אתה עם אשה זרה: {{צפ|תוכן=האם תחשוב שיהיה תקוה שתפלס ארח חיים ותישר אליו? הנה באמת אין תקוה בזה, כי מעגלותיה נעו וסרו מדרך החיים, ולא תוכל לדעת אותן}}{{קטן| (רלב"ג)}}. לפי זה, ייתכן שהמילה '''פֶּן''' אינה אזהרה של החכם ("אל תפלס"), אלא מזימה של האשה המפתה ("היא תעשה הכל כדי שלא תפלס"): היא הולכת '''במעגלים''', מסלולים עקומים ומפותלים, אשר '''נעים''' ומשתנים כל הזמן, וכל זה כדי לבלבל אותך, ש'''לא תדע''' איפה אתה נמצא, ותאבד את שיקול דעתך: {{צפ|תוכן=בהגותך בחכמות זרות, תישאר התורה בקרן זוית... לא תבוא... אפילו '''לפלס''' ולשקול '''האורח חיים''' שהוא התורה}} {{קטן|([http://hebrewbooks.org/pagefeed/32285_100.pdf נחמיה פרידמן, "חיבורי משלי", ה'תרע"ה])}}. שיעור הכתוב הוא: "נעו מעגלותיה, לא תדע, פן תפלס אורח חיים". ובנמשל: התאוה תוביל אותך למצבים שאינך מכיר, תכניס אותך למחזורים של התמכרות שלא תדע איך להשתחרר מהם.
 
=== ב. '''פן תפלס''' היא - ===
3. החכם מזהיר את התלמיד, שלא ייתן לאישה הזרה '''לפלס''' את דרכו, כלומר להשפיע על שיקול הדעת שלו: {{צפ|תוכן='''פן''' חס ושלום תניח ש'''תפלס''' האישה זרה את '''האורח חיים''', ותלך קצת בדבר מועט אחריה ותבוא אליה... '''מעגלותיה''' - סביבותיה - יניעוך עד אשר '''לא תדע''' כלל את דרך החיים}} {{קטן|(הגר"א).}}
 
-
 
גם את סוף הפסוק, '''נעו מעגלותיה לא תדע''', אפשר לפרש באותן שתי דרכים: אתה '''לא תדע''' (לא תדע איך לצאת מהמעגל), והיא '''לא תדע''' (היא פועלת בלי דעת והגיון).
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה ה|ו|ה ז|הבהרה=לא}}
[[קטגוריה:משלי ה ו|משלי ה ו]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/05-06.html}}
{{מידה טובה|מידת הזהירות}}
[[קטגוריה:סגלות משלי ה|משלי ה ו]]
[[קטגוריה:פירושים על מדרשי אגדה|משלי ה ו]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/05-06.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-08-04.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/05-06.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/05-06}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|ה|ה ה|ו|ה ז|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ה_ו"