ביאור:משלי ד כב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העלאת ביאורים עם הבהרה |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 12:
אולם חז"ל דרשו שהמילה '''הם''' מתייחסת לכל דברי התורה:
2. '''למוצאיהם''' - {{צפ|תוכן=לשון '''מציאה'''}} {{קטן|[[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%93_%D7%9B%D7%91|(רש"י)]]}}. אם זכית ומצאת ספר תורה - דע שמצאת אוצר שייתן לך חיים {{קטן|(}}{{קטן|[[%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%93_%D7%9B%D7%91|מצודות]]; וראו גם "הקבלות")}}.
3. '''למוצאיהם''' - לשון '''הוצאה''' - דברי התורה מחיים את מי שמוציא אותם בפיו ולומד בקול רם {{קטן|([[%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%20%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%93%D7%A3%20%D7%A0%D7%93|בבלי עירובין נד א]], }}{{קטן|[[%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%94%20%D7%97%20%D7%93|דברים רבה ח ד]])}}.
וכן, דברי התורה מחיים את {{צפ|תוכן=מי שמוציאן לאחרים}} {{קטן|([[%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%94%20%D7%97%20%D7%93|דברים רבה ח ד]])}} ומלמד, שכן {{צפ|תוכן=כל הלומד על-מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד}} {{קטן|(ר' ישמעאל, משנה אבות ד ה)}}.
4. '''למוצאיהם''' - לשון '''מיצוי''', דברי התורה מחיים את מי שמְמַצֶּה אותם ומקיים כל מצוה שהוא יכול ולומד כל חכמה שהוא יכול, {{צפ|תוכן=מנין? שנאמר (דברים ח א): "כל המצוה", מהו '''כל''' המצוה? - עד שתכלה כל המצות}} {{קטן|([[%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%94%20%D7%97%20%D7%93|דברים רבה ח ד]])}}.
לפי פירושים אלה, כשאדם עוסק בתורה הוא נעשה בריא יותר, גם אם הוא עוסק בנושאים שאינם קשורים כלל לבריאות הגוף, וגם אם הוא עדיין לא הספיק לקיים את הדברים שלמד! כשאדם עוסק בתורה הוא מתחבר לצד השכלי והרוחני שלו, והדבר נותן לו כוח להתמודד עם כאבים גופניים חומריים {{קטן|([[%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%20%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%93%D7%A3%20%D7%A0%D7%93|בבלי עירובין נד א]])}}.
ועוד: ע"פ חז"ל, כל מצוה מתרי"ג המצוות מתאימה לאיבר בגוף האדם. ע"פ חכמי הקבלה, נשמתו של האדם מורכבת מאיברים המקבילים לאיברי הגוף, וכשהאדם מקיים מצוה, הוא מתקן את ה"איבר" הנשמתי המתאים: {{צפ|תוכן=ועל דרך זה, שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף, וממשיכין מזון הגופני, שהוא הדם, אל רמ"ח איברי הגוף, עם מזון הרוחני פנימי בתוכו לפרנס רמ"ח איברי הנפש, ואחר הפטירה אין שום חיות נשפע, וגידי הגוף גם כן מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו.}} {{קטן|([[%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%90_%D7%90|שערי קדושה א א]]; וראו גם שם ב ג)}}.
---
שורה 32:
רבי אלעזר אזכרי (חי לפני כ-400 שנה בצפת) הרחיב את הרעיון וחיבר ספר שלם שנקרא ספר חרדים - ובו רשם את כל מצוות התורה, כאשר הן מסודרות לפי איברי הגוף. הנה כמה דוגמאות למצוות הקשורות לאיברים שנזכרו בפרק זה:
{{צ|תוכן=מכל משמר נצור לבך}}: פרקים א-ב: מצות התלויות '''בלב''': שיאמין שיש אלוה... ליראה אותו... לאהוב את הגר.
{{צ|תוכן=עיניך לנוכח יביטו}}: פרק ד: מצוות התלויות '''בעיניים''': להסתכל בציצית... לבכות על אדם כשר שמת... לא להסתכל בעבודה זרה.
{{צ|תוכן=לזות שפתיים הרחק ממך}}: פרק ו: מצוות התלויות בדיבור '''בפה''' וקנה: לכבד את אביו ואמו בדברים... לברך ברכת המזון.
{{צ|תוכן=הסר ממך עקשות פה}}: פרק יא: מצוות התלויות '''בפה''' ע"י אכילה: לאכול ולשתות בשבת ויו"ט... לא יטעם עד שיתן מאכל לבהמתו.
{{צ|תוכן=הסר רגלך מרע}}: פרק יט: מצוות התלויים '''ברגליים''': לקום מפני אביו ואמו... לקום מפני חכם או זקן... ללוות אדם היוצא לדרך.
== הקבלות ==
=== מציאת התורה ===
בזמנם, הספרים היו נדירים, ומציאת ספר הייתה ממש כמציאת אוצר. בפרט כשמדובר בספר תורה הכולל עצות חיוניות לחיים. כך הודיע בהתרגשות חלקיהו הכהן הגדול לשפן הסופר בימי חזקיהו, {{צמ|סֵפֶר הַתּוֹרָה '''מָצָאתִי''' בְּבֵית ה'!|מלכים ב כב ח}}*; ייתכן שבמילה '''מצאתי''' הוא התכוון לרמוז לפסוק שלנו, {{צ|תוכן=כִּי חַיִּים הֵם '''לְמֹצְאֵיהֶם'''}}.
הכוח המרפא של קיום התורה נזכר גם ב{{צמ|וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי|דברים ז טו}}{{קטן| (ר' אליהו שץ, פירוש אליהו על משלי)}}.
שורה 51:
לעומת הקטע שלנו, המלמד איך לשמור על האיברים, ישנו קטע המתאר אדם שאינו שומר על איבריו, מבחינה גופנית ונפשית (משלי ו יב-טו):
{{צ|תוכן=אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ '''עִקְּשׁוּת פֶּה'''}} - בניגוד לפסוק כד "הסר ממך עקשות פה";{{צ|תוכן=}}
{{צ|תוכן=קֹרֵץ '''בְּעֵינָיו'''}} - בניגוד לפסוק כה "עיניך לנוכח יביטו";
{{צ|תוכן=מֹלֵל '''בְּרַגְלָו''' מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו}} - בניגוד לפסוק כז "הסר רגלך מרע";{{צ|תוכן=}}
{{צ|תוכן=תַּהְפֻּכוֹת '''בְּלִבּוֹ''' חֹרֵשׁ רָע בְּכָל עֵת}} - בניגוד לפסוק כג "מכל משמר נצור ליבך";
ועונשו יהיה בהתאם, {{צ|תוכן=פֶּתַע יִשָּׁבֵר '''וְאֵין מַרְפֵּא'''}} - בניגוד לפסוק כב "ולכל בשרו מרפא"*.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ד|ד כא|כב|ד כג|הבהרה=לא}}
| |||