ביאור:משלי ד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

- יש שפירשו: {{צפ|תוכן='''בן''' אהוב '''הייתי לאבי'''}} {{קטן|(מצודות)}}, ויש שפירשו: {{צפ|תוכן='''בן''' - שרשו '''בנה''', ובא במובן המדויק על '''הבונה''' בית אביו: שהגם שאצל אבי לא הייתי בן יחיד, מכל מקום הייתי אצ}}{{צפ|תוכן=לו '''הבן''' העיקרי, הבונה בית אביו, לישב על כסאו תחתיו}} {{קטן|(מלבי"ם)}}.

2. בכיוון אחר, יש שפירשו שה"דובר" הוא עובר במעי אמו: {{צפ|תוכן=למה הולד דומה במעי אמו? לפנקס שמקופל, ומונח ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו על ב' ארכובותיו, וב' עקביו על ב' עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו, ופיו סתום, וטבורו פתוח, ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה, ואינו מוציא רעי שמא יהרוג את אמו, וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת... ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר '''ויורני ויאמר לי: יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה'''}} {{קטן|(רבי שמלאי, [[%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%9C_%D7%91|בבלי נדה ל ב]])}}

3. ויש שפירשו את הפסוק כמשל לעם ישראל: {{צפ|תוכן=הנה, '''הייתי בן לאבי,''' ורמז בזה לעם ישראל, שהוא בן לשם יתברך, היותו נער ורך כשאמר לו השם יתברך אלו הדברים, והייתי אז '''יחיד לפני אמי''', כי אומה אחרת לא קבלה התורה זולתי, וזה היה בעת קטנותי, בצאתי ממצרים, כי במעט זמן העתיקני השם יתברך לאמונתו, ולזאת הסבה אמר גם-כן לפי הנמשל הנביא "זכרתי לך חסד נעוריך", ואמר: לפני אמי לפי המשל, והוא גם-כן לפי הנמשל, רמז אל השכל הפועל, אשר באמצעותו השפיע השם יתברך התורה לישראל, ובאמצעותו הגיעה הנבואה}} {{קטן|(רלב"ג)}}.

* {{צמ|וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו '''כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ''', וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים|בראשית לז ג}}*- לפי התרגום {{צפ|תוכן=ארי '''בר חכים''' הוא לה}}, על-פי פירוש חז"ל למושג {{צפ|תוכן=זקן = זה '''קנה חכמה'''}}.

* {{צפ|תוכן=כיון שראה יוסף את עצמו בכך, התחיל אוכל ושותה '''מסלסל בשערו''' ואומר 'ברוך המקום '''שהשכיחני''' בית אבי'.}}{{קטן| (תנחומא פרשת וישב סימן ח; מהדורת סנונית)}}.

שניהם, שלמה ויוסף, היחידים במקרא שזכו לשני התארים {{צ|תוכן=נבון וחכם}} (וראו: [http://www.vbm-torah.org/vtc/0033211.html יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית, ד"ר נסים אליקים, בית המדרש הוירטואלי]).