ביאור:משלי ד ג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ד|ד ב|ג|ד ד|קטגוריה=1}}
|מצודות=אמר שלמה: אל תחשבו שאני שונא את הבריות ולזה אני מזהירכם מן הדברים שנפשו של אדם חומדתן, אל תאמרו כן! '''כי''' הלא '''בן''' אהוב '''הייתי לאבי''', ו'''רך''' (מעונג) '''ויחיד לאמי''' -
|תרגום='''כי'''
}}▼
▲{{צמ|כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי,|משלי ד ג}}
▲'''כי''' כאשר החליט '''אבי''' שאני '''אהיה בנו''' העיקרי שיירש את מלכותו אחריו, וכאשר הייתי עדיין בנה '''היחיד''', '''הרך''' העדין והרגיש של '''אמי''', זכיתי ללמוד משניהם חכמה רבה, שאותה אני מעביר לכם -
==דקויות==▼
▲== דקויות ==
1. על-פי הפשט, הדובר הוא שלמה, המספר על דברי החכמה שקיבל מאביו דוד ומאמו בת-שבע. פירוש זה מעורר מספר שאלות:
א. מה זה '''כי בן הייתי לאבי''', והרי כל אדם הוא בן לאביו?
- יש שפירשו: {{צפ|
ב. מדוע שלמה נקרא '''רך'''?
'''- רך''' [[ביאור:רך = עדין, רגיש, מושפע בקלות מכוחות חיצוניים|= עדין, רגיש, מושפע בקלות מכוחות חיצוניים]]
ג. מדוע שלמה נקרא '''יחיד לפני אמי''', והרי שלמה לא היה בנה היחיד של בת-שבע, {{צמ|וְאֵלֶּה נוּלְּדוּ לוֹ בִּירוּשָׁלָיִם: שִׁמְעָא וְשׁוֹבָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה, אַרְבָּעָה לְבַת שׁוּעַ בַּת עַמִּיאֵל|דברי הימים א ג ה}}?
שורה 32 ⟵ 21:
- ייתכן ששלמה היה בנה הראשון של בת-שבע (אחרי אותו בן שנוצר בחטא ונפטר בגיל 7 ימים), ולכן במשך תקופה מסויימת הוא היה יחיד.
אומר שלמה: כיורש העצר, הבן העיקרי, הייתי הרבה עם אבי; כבן הרך, העדין והרגיש, הייתי הרבה עם אמי, ובתקופה מסויימת הייתי גם בנה היחיד; ולכן זכיתי ללמוד משניהם חכמה רבה, שאותה אני מעביר לכם
2. בכיוון אחר, יש שפירשו שה"דובר" הוא עובר במעי אמו: {{צפ|
3. ויש שפירשו את הפסוק כמשל לעם ישראל: {{צפ|
==הקבלות==▼
▲== הקבלות ==
הדובר מתאר את דברי החכמה שזכה ללמוד מאביו, בזכות העובדה שהיה בנם האהוב של אביו ואמו. תיאור זה יכול להתאים '''לשלמה''', שהיה בנו של דוד מאשתו האהובה בת-שבע (ראו בפירוש לפסוקים הבאים);
אולם, אותו תיאור יכול להתאים גם '''ליוסף''', שהיה בנו של יעקב מאשתו האהובה רחל:
הדוברים בקטע יכולים להיות דוד ובת-שבע, שלימדו את שלמה בנם להשקיע בחכמה ובתבונה כדי לנצח במרוץ לכתר המלוכה
אולם אותו נאום בדיוק יכול להתאים גם ליעקב ורחל, שלימדו את יוסף, בנם הרך, להשקיע בחכמה ובתבונה, והן בסופו של דבר הביאו אותו למלוכה. הקטע מתאים בתוכנו לדברים שנאמרו על יוסף, לפי התורה או המדרש:
::* {{צמ|וישראל אהב את יוסף מכל בניו '''כי בן זקנים הוא לו''', ועשה לו כתנת פסים|בראשית לז ג}}- לפי התרגום {{צפ|תוכן=ארי '''בר חכים''' הוא לה}}, על-פי פירוש חז"ל למושג {{צפ|תוכן=זקן = זה '''קנה חכמה'''}}. ▼
::*{{צפ|תוכן=כיון שראה יוסף את עצמו בכך, התחיל אוכל ושותה '''מסלסל בשערו''' ואומר 'ברוך המקום '''שהשכיחני''' בית אבי'.}} {{קטן|קטן= (תנחומא פרשת וישב סימן ח; מהדורת סנונית)|}} .▼
::*חז"ל מספרים, שיעקב לימד את בנו האהוב חכמה בינה ודעת. בזכות חכמתו, זכה יוסף להגיע לשלטון במצרים, {{צמ|ויאמר פרעה אל יוסף: אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת, אין '''נבון וחכם''' כמוך|בראשית מא לט}}.▼
▲
שניהם, שלמה ויוסף, היחידים במקרא שזכו לשני התארים {{צ|נבון וחכם}} [[(ראו: [http://www.vbm-torah.org/vtc/0033211.html יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית, ד"ר נסים אליקים, בית המדרש הוירטואלי] )]].▼
▲
▲
▲שניהם, שלמה ויוסף, היחידים במקרא שזכו לשני התארים {{צ|נבון וחכם}}
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/04-03.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/04-03}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ד|ד ב|ג|ד ד|קטגוריה=1}}
|