ויקיטקסט

ביאור:משלי ג יא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ג|ג י|יא|ג יב|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=מוּסַר ה', בְּנִי, אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ;|משלי ג יא}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ג|ג י|יא|ג יב|קטגוריה=1}}
|מצודות=אם בא לך מ'''ה'''' '''מוסר''' יסורים, '''אל תמאס''' בהם, אלא קבלם מאהבה; '''ואל תקוץ''' (תמאס) '''בתוכחתו'''{{קטן| (כפל הדבר במילים שונות)}}.
|תרגום='''בני! אל תמאס''' (אל תגידתרגיש שאתה לא רוצה) את ה'''מוסר''' (הייסורים והצרות) ש'''ה'''' מביא עליך;   ואל '''תקוץ''' (אל תגידתרגיש שאין לך כוח לשמוע) את דברי ה'''תוכחת''' (הביקורת) שה' אומר לך - ▼
}}▼
 
 
== דקויות ==▼
<div class="page single_height">
=== מה ההבדל בין '''מוסר''' ל'''תוכחה'''? ===
ע"פ חכמי התלמוד {{קטן|קטן= (רבא או רב חסדא, תלמוד בבלי [http://www.geocities.com/nezik4/brachot/talmud_brachot05.htm ברכות ה.] )|}} . שני המושגים - '''מוסר''' ו'''תוכחה''' - מציינים ייסורים (ראו "עצות"). אולם ישנם מפרשים שהבדילו ביניהם:▼
 
1. {{צפ|תוכן='''מוסר'''... הם הייסורים,... '''ותוכחה''' היא בדיבור}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנההגר"א)|}} . גם מלבי"ם פירש בתחילה באופן דומה, והסביר לפי זה גם את ההבדל בין '''מאס''' לבין '''קץ''':▼
▲{{צמ|מוּסַר ה', בְּנִי, אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ;|משלי ג יא}}
 
::* '''מוסר''' [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות| = ייסורים ועונשים שמטרתם להסיר מהאדם מידות רעות]] ;   [[ביאור:מאס = לא בחר או ביטל את בחירתו|אדם '''מואס''' בדבר שהוא לא רוצה בכלל, גם לא מעט]] . רוב האנשים '''מואסים''' '''בייסורים''' ואינם רוצים בהם כלל, ולכן נאמר כאן {{צ|מוסר ה', בני, אל תמאס}}.▼
<div class="short"> <div class="tirgum">
::* '''תוכחה''' [[ביאור:הוכחה = תוכחה = מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות| = ויכוחים ושכנועים, דיבורים שמטרתם לכוון את האדם לבחירה בטוב]] ; בפסוק זה הכוונה לדברים שה' אומר לאדם, באופן ישיר או על-ידי נביא (הנביא נקרא גם {{צ|מוכיח בשער}} - ישעיהו כט כא, עמוס ה י).   [[ביאור:קץ = הגיע לקצה יכולת הסבל|אדם '''קץ''' בדבר שיש ממנו יותר מדי, עד שהוא לא יכול לסבול אותו יותר]] . רוב האנשים עלולים '''לקוץ בתוכחות''' - גם אם הם מוכנים לשמוע מעט, הם מתעייפים כשמוכיחים אותם יותר מדי, ולכן נאמר כאן {{צ|ואל תקוץ בתוכחתו}}.▼
 
2. אמנם בהמשך דבריו הביא מלבי"ם פירוש אחר:▼
▲'''בני! אל תמאס''' (אל תגיד שאתה לא רוצה) את ה'''מוסר''' (הייסורים והצרות) ש'''ה'''' מביא עליך;   ואל '''תקוץ''' (אל תגיד שאין לך כוח לשמוע) את דברי ה'''תוכחת''' (הביקורת) שה' אומר לך -
 
::* '''מוסר''' מציין ייסורים של חטא - ייסורים שמטרתם לעורר את האדם לפשפש במעשיו ולתקן אותם;▼
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longright">
::* '''ותוכחה''' מציינת ייסורים ללא חטא - ייסורים שמטרתם לגרום לאדם לחשוב ולהגיע למסקנות חדשות. ▼
 
▲==דקויות==
 
===מוסר - תוכחה===
 
▲ע"פ חכמי התלמוד {{קטן|קטן= (רבא או רב חסדא, תלמוד בבלי [http://www.geocities.com/nezik4/brachot/talmud_brachot05.htm ברכות ה.] )|}} . שני המושגים - '''מוסר''' ו'''תוכחה''' - מציינים ייסורים (ראו "עצות"). אולם ישנם מפרשים שהבדילו ביניהם:
 
▲1. {{צפ|תוכן='''מוסר'''... הם הייסורים,... '''ותוכחה''' היא בדיבור}} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} . גם מלבי"ם פירש בתחילה באופן דומה, והסביר לפי זה גם את ההבדל בין '''מאס''' לבין '''קץ''':
 
▲::*'''מוסר''' [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|= ייסורים ועונשים שמטרתם להסיר מהאדם מידות רעות]] ;   [[ביאור:מאס = לא בחר או ביטל את בחירתו|אדם '''מואס''' בדבר שהוא לא רוצה בכלל, גם לא מעט]] . רוב האנשים '''מואסים''' '''בייסורים''' ואינם רוצים בהם כלל, ולכן נאמר כאן {{צ|מוסר ה', בני, אל תמאס}}.
▲::*'''תוכחה''' [[ביאור:הוכחה = תוכחה = מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות|= ויכוחים ושכנועים, דיבורים שמטרתם לכוון את האדם לבחירה בטוב]] ; בפסוק זה הכוונה לדברים שה' אומר לאדם, באופן ישיר או על-ידי נביא (הנביא נקרא גם {{צ|מוכיח בשער}} - ישעיהו כט כא, עמוס ה י).   [[ביאור:קץ = הגיע לקצה יכולת הסבל|אדם '''קץ''' בדבר שיש ממנו יותר מדי, עד שהוא לא יכול לסבול אותו יותר]] . רוב האנשים עלולים '''לקוץ בתוכחות''' - גם אם הם מוכנים לשמוע מעט, הם מתעייפים כשמוכיחים אותם יותר מדי, ולכן נאמר כאן {{צ|ואל תקוץ בתוכחתו}}.
 
הקשר עם ה', הא-ל הנצחי, הוא הנכס הגדול ביותר שיכול להיות לאדם בעולם הזה, ולכן ראוי לשמוח על כל סימן לקשר - בין אם הוא בתוכחה ובין אם בייסורים.
 
▲2. אמנם בהמשך דבריו הביא מלבי"ם פירוש אחר:
 
▲::*'''מוסר''' מציין ייסורים של חטא - ייסורים שמטרתם לעורר את האדם לפשפש במעשיו ולתקן אותם;
▲::*'''ותוכחה''' מציינת ייסורים ללא חטא - ייסורים שמטרתם לגרום לאדם לחשוב ולהגיע למסקנות חדשות.
 
אולם זה אינו מתאים לדברי מלבי"ם עצמו על ההבדל בין הפועל '''מאס''' ובין הפועל '''קץ''', וצ"ע.
 
{{סיכום על פסוק|משלי|ג|ג י|יא|ג יב|קטגוריההבהרה=1לא}}▼
</div> <div class="cell ecot longbig">
 
==עצות==
 
לפעמים אדם נכשל או סובל מצרות, מנסה לעשות חשבון נפש כדי לגלות מה עליו לתקן, אבל לא מצליח למצוא כל מעשה שמצדיק את הצרות שבאו עליו - לא בדרך הטבע ולא בדרך של "מידה כנגד מידה". חז"ל התייחסו למצב זה: {{צפ|תוכן=}}
 
" {{צפ|תוכן=אם רואה אדם שיסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר (איכה ג מ) '''נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'''';    }} {{צפ|תוכן=פשפש ולא מצא - יתלה בבטול תורה, שנאמר (תהלים צד יב) '''אשרי הגבר אשר תיסרנו, יה, ומתורתך תלַמדנו''';   }} {{צפ|תוכן=ואם תלה ולא מצא - בידוע שיסורין של אהבה הם, שנאמר (משלי ג יב) '''כי את אשר יאהב ה' יוכיח'''}} " {{קטן|קטן= (רבא או רב חסדא, תלמוד בבלי [http://www.geocities.com/nezik4/brachot/talmud_brachot05.htm ברכות ה.] , בתרגום לעברית)|}} .
 
מה הם "ייסורים של אהבה"? למה צריך אותם?   ניתן להציע שני פירושים, בהתאם לשתי המשמעויות של המילה '''תוכחה''' ושל הפועל '''הוכיח''' - הראה ובירר את האמת, או מתח ביקורת (ראו [[ביאור:הוכחה = תוכחה = מתיחת ביקורת על-ידי בירור המציאות|הוכחה ותוכחה]] ):
 
'''1. ייסורים של בירור האמת -
 
משמעות אחת של תוכחה היא בירור דברים בראיות ("הוכחות"). משמעות זו מתאימה לפסוקים הבאים, המלמדים, שהנכס החשוב ביותר שיכול להיות לאדם הוא החכמה, {{צמ|אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ|משלי ג יג}}( [[ביאור:אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה|פירוט]] ). כדי ללמוד חכמה צריך, לפעמים, לעבור חוויות מסויימות. יש דברים שאדם לא יכול ללמוד באופן עיוני; הוא חייב להתנסות בחוויות מסויימות כדי להבין. לפעמים החוויות האלה אינן נעימות ואף כרוכות בייסורים, אבל הן גורמות לאדם לחשוב מחשבות חדשות ולהגיע למסקנות חדשות, שבמצב רגיל לא היו עולים בדעתו, למשל: אדם שסובל ממחלות או מחסור - מבין טוב יותר איך מרגישים אנשים שנמצאים במצב זה, וכך יוכל לעזור להם טוב יותר כשמצבו ישתפר.
 
לא רק אדם פרטי אלא גם ציבור שלם, שעובר ייסורים ומשברים, עשוי להגיע מתוכם לבירורים רעיוניים ולמסקנות חדשות, שלא היה מגיע אליהן בתנאים רגילים, למשל: ציבור שסובל מרדיפות והתנכלות מצד השלטון, מרגיש על בשרו את אי-הצדק שיש בכך, ואמור להגיע למסקנה שתגרום לו להתנהג בסובלנות כאשר הוא יגיע לשלטון.
 
ייסורים עוזרים לברר את האמת גם בכך שהם עוזרים לנו להבין מה באמת חשוב בחיים. ניקח כמשל זוג שהשקיע חודשים רבים בהכנות לחתונה, וברגע האחרון קרו כמעט כל התקלות האפשריות - באולם היתה הפסקת חשמל, התזמורת פשטה רגל והאוכל נשרף; אבל החתן והכלה הגיעו בזמן. החתונה התקיימה בחושך, בשקט ובלי אוכל. עם כל הצער והאכזבה של בני הזוג, הם לפחות הבינו מה באמת חשוב בחתונה - החתונה עצמה - כריתת הברית בין האיש לאישה {{קטן|קטן= (המשל ע"פ הרב חנוך גבהרד, שיעורים באגדות חז"ל על ברכות ה.)|}} .
 
לפי זה, כשבאים עלינו ייסורים ואנחנו לא מצליחים להבין מה החטא שבגללו באו ייסורים אלה, אנחנו צריכים לנצל את הייסורים כדי ללמוד דברים חדשים ולהגיע למסקנות חדשות; וייתכן, שכאשר נגיע למסקנות הנכונות, והייסורים יסיימו את תפקידם, הם ייעלמו.
 
'''2. ייסורים של ביקורת -
 
המשמעות השניה של תוכחה היא מתיחת ביקורת; לפי זה, הפסוק {{צ|את אשר יאהב ה' יוכיח}} מתייחס לחטא כלשהו של האדם, ו"ייסורים של אהבה" הם ייסורים שבאים על חטא קל, שהאדם חטא בשוגג, ולא היה ראוי להיענש עליו; אבל מתוך שה' אוהב אותו, הוא מייסר אותו כדי שישפר את דרכיו ויהיה עוד יותר צדיק {{קטן|קטן= (כך פירש רמב"ן ב [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hagmul/2-4.htm שער הגמול ב 10] , וראו גם אורחות צדיקים - שער התשובה)|}} . {{צפ|תוכן=לכן... אם קורה לנו משהו, עלינו להתרגל לומר 'כפרת עוונות', ולקבל הכל תמיד באהבה, ויחד עם זה לבדוק את מעשינו ולתקן את דרכינו. וה' יזכה אותנו לחיים טובים ומאושרים, אמן}} {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, יא סיון ה'תשס"ט)|}} .
 
אפשר גם לפרש, שהתוכחה כאן היא מתיחת ביקורת, אבל לא על העבר אלא על העתיד. כתוב ב {{צמ|כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם|משלי א לב}}( [[ביאור:למה השלוה לא נמשכת לאורך זמן|פירוט]] ): כשאדם פתי או כסיל נמצא יותר מדי זמן בשלוה - הוא מתחיל לחשוב על בילויים ותענוגות, ושוכח את מטרת החיים. הייסורים מחזירים לאדם את קנה המידה הנכון, מזכירים לו מה באמת חשוב בחיים, ומונעים ממנו לחטוא.
 
כך למשל, לפעמים אדם סובל מכאבי ראש קשים, שמשכיחים ממנו לגמרי את הנאות העולם הזה. לאחר שהוא מקבל טיפול רפואי, הכאבים חולפים אך הוא עדיין לא "נזכר" בהנאות העולם הזה. כך שזו היתה "עסקה משתלמת" - הזמן שהוא בזבז על הכאבים היה מועט יותר מהזמן שהוא חסך בהימנעות מתענוגות אחרי שהכאבים חלפו.
 
סיכום מקוצר של הסיבות ל"ייסורים של אהבה" נמצא בפירושו של ר' יונה גירונדי לפסוק: {{צפ|תוכן=למען לא יישאר עליו כתם העוון אשר ימעט האהבה, ולמען הוסיף על הכנעת ליבו, ופן תמעט השלוה את המורא מעליו, ולמען הרבות שכרו}}.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/03-11.html}}▼
[[קטגוריה:משלי ג יא|משלי ג יא]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/03-11.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2013-07-07.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/03-11.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/03-11}}
 
</noinclude>
 
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ג|ג י|יא|ג יב|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_ג_יא"