ביאור:משלי ב טז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העלאת ביאורים עם הבהרה
 העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 23:
 
== הקבלות ==
שלמה המלך, למרות כל חכמתו ותבונתו, נפל בפח. נשים נכריות פיתו אותו והיטו את לבבו, {{צמ|וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב '''נָשִׁים נָכְרִיּוֹת''' רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה, מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת... {{צ|וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו|מלכים א יא א}}, {{צמ|הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ '''הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת'''|נחמיה יג כו}}.'
 
יותר מזה: לפי חכמי המדרש, שלמה המלך נפל דווקא '''בגלל''' חכמתו ותבונתו! נאמר ב{{צמ|וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ|דברים יז יז}}, אבל שלמה אמר ""{{צפ|אני ארבה ולא אסור}}{{קטן| (ר' יצחק, ילקוט שמעוני על מלכים א יא)}}. שלמה סמך על מה שכתב בפסוק שלנו: הוא היה בטוח, שהחכמה והתבונה שלו יצילו אותו מלהתפתות אחרי הנשים הנכריות. אבל זה לא עבד!
 
לפי חז"ל, שלמה חזר לספר משלי בסוף ימיו, והוסיף לו נספח - פרק ל - שבו הביע חרטה על הבטחון המופרז שלו בחכמתו ובתבונתו {{קטן|(ראו פירוש מצודת דוד שם)}}. נספח זה למעשה מתקן את המסר העולה מהפסוק שלנו, ואומר: התבונה האנושית אינה מספיקה כדי להציל מפיתויים. צריך לשמור את תורת ה' בתמימות ובלי להתחכם{{קטן| (להרחבה ראו משלי ל לפי פירוש מצודות)}}.