ביאור:משלי א כט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כח|כט|א ל|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת, וְיִרְאַת ה' לֹא בָחָרוּ;|משלי א כט}}
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כח|כט|א ל|קטגוריה=1}}
|מצודות='''תחת '''(בעבור אשר) '''שנאו דעת'''.
 
|תרגום=- '''תחת כי''' (כעונש על כך ש-) ''' שנאו '''ללמוד '''דעת''', וגם ''' שנאו''' '''לדעת''' דברים שהיו מול עיניהם, ראו ובחרו להתעלם;    '''לא בחרו '''לחיות תחת '''יראה '''ומודעות לנוכחות התמידית של '''ה'''', וגם '''לא בחרו''' להיזהרלהיות '''יראים''' וזהירים ולחשוש מסכנות;
 
}}
<div class="page single_height">
 
{{צמ|תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת, וְיִרְאַת ה' לֹא בָחָרוּ;|משלי א כט}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
- '''תחת כי''' (כעונש על כך ש-) ''' שנאו '''ללמוד '''דעת''', וגם ''' שנאו''' '''לדעת''' דברים שהיו מול עיניהם, ראו ובחרו להתעלם;    '''לא בחרו '''לחיות תחת '''יראה '''ומודעות לנוכחות התמידית של '''ה'''', וגם '''לא בחרו''' להיזהר ולחשוש מסכנות;
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
1.''' דעת''' [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|= הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים]] .  ''' שונא דעת''' הוא אדם שמרגיש רגש של התנגדות ושנאה כלפי הלימודים. לדוגמה, ייתכן שהוא לא רוצה ללמוד כי בחברה שלו לאדם שיודע הרבה יש תדמית חברתית שלילית ("חנון"), או משום שעבר חוויה שלילית הקשורה ללימודים, כגון השפלה ליד הלוח:
 
{{צפ|תוכן='''דעת''' היא השלב שבו החכמה שהאדם למד, ההבנה שיש לו, משפיעה גם על מעשיו והנהגותיו... יש בני אדם שלא רוצים את הדעת, לא רוצים להפנים את החכמה... '''השנאה''' מתבטאת באי יכולת למצוא כל דבר טוב בעניין שאותו שונאים... מובן וברור שלא כל לימוד ניתן להרגיש ולחוות, אבל אדם ששונא דעת יגיע לקביעה קיצונית יותר: אין כל ערך בעצם הלימוד}} {{קטן|קטן= (אורי יעקב בירן, [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=21572 דעת ויראת השם] )|}} .
 
2. '''שונא דעת''' הוא גם אדם שאינו רוצה לדעת עובדה מסויימת, כי הוא חושש שהידיעה תדרוש ממנו לפעול, וחושב שאי-הידיעה תפטור אותו מאחריות ("בת יענה").
 
1. '''יראת ה'''' [[ביאור:יראה = פחד שנובע מראיה|= פחד הנובע ממודעות לנוכחות ה']] ; '''יראת ה' לא בחרו '''= לא בחרו לחיות מתוך מודעות לנוכחות ה': 
 
" {{צפ|תוכן=אדם יכול להחליט שהוא ירא את קונו, שאת חייו הוא חי בצלו האינסופי של בורא העולם וחייו יתנהלו על פי זה. האדם בפסוקינו, למצער, לא רוצה בחיים כאלה, הוא '''לא בוחר ביראה'''. קשה לאדם להכניס את עצמו תחת עול מתמיד, בחוויה של יראה תכופה, שכל מעשה צריך לבחון על פי ההשוואה לנצח שמביט עליך, ושכל החיים הם על פי דרכו של הקב"ה.}}
 
{{צפ|תוכן=אחד הדברים הקשים לאדם הוא לקחת על עצמו מרות. אנשים הרבה פעמים נאלצים לקבל סמכות של אנשים אחרים עליהם, ולעיתים הם חיים את רוב חייהם תחת אילוצים - אבל אין זה מבחירתם. אדם לרוב לא בוחר מרצונו}} {{צפ|תוכן=החפשי להיות תחת שלטון. את יראת ה' הם "לא בחרו", כי הם לא רצו לפעול עם תחושת נוכחות של ה'}} " {{קטן|קטן= (שם)|}} .
 
2. '''יראת ה' '''מציינת גם את מידת הזהירות; '''יראת ה' לא בחרו =''' החליטו במודע שלא לחשוש ולא להיזהר.
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
לפעמים האדם מרגיש שהוא לא יכול ללמוד. כמה שהוא מנסה ומשתדל להתעמק, החכמה פשוט לא נכנסת לראש שלו. לפי ספר משלי, "אין לא יכול - יש לא רוצה", וגם כשאדם מרגיש שהוא לא יכול, הדבר למעשה נובע מבחירה שהוא עצמו עשה בעבר. כך מסבירה החכמה לכסילים, מדוע לא יצליחו למצוא אותה גם אם יתאמצו:
 
'''תחת כי-''' [[ביאור:תחת אשר- = במקום, כשכר או כעונש|= ביטוי המסביר שכר או עונש]] . במקרה זה הביטוי מסביר את העונש שנזכר בפסוק הקודם - [[ביאור:הזדמנויות בלתי חוזרות|אז יקראוני ולא אענה, ישחרוני ולא ימצאוני]] . הפסוק הזה והפסוק הבא מתארים ארבעה גורמים לכך שהכסילים לא מצליחים ללמוד - כולם קשורים לעולם הרגש:
 
א. '''שנאו דעת''' - לפעמים אדם מעדיף לא לדעת, כי לאדם שיודע הרבה יש תדמית חברתית שלילית (למשל "חנון", "יורם", "מרובע" וכו' - הכינוי משתנה לפי המקום והתקופה). הוא '''שונא דעת''' ומעדיף לאמץ תדמית חברתית שנחשבת יותר חיובית ו"קולית" בסביבתו.
 
לפעמים אדם מפתח שנאה כלפי הדעת בגלל חוויה שלילית שעבר. לדוגמה, תלמיד התבקש לעמוד ליד הלוח ולפתור תרגיל, הוא טעה והכיתה לעגה לו; בעקבות ההשפלה הוא מחליט שהוא '''שונא''' את הנושא ולא מוכן עוד להשקיע בו.
 
לפעמים אדם מעדיף לא לדעת דברים, מתוך מחשבה שאי-הידיעה תפטור אותו מאחריות. לדוגמה, אדם רואה מפגע בטיחותי, ובמקום למלא את חובתו ולדווח עליו, הוא ''' שונא לדעת,''' מתעלם ועושה את עצמו כאינו יודע.
 
הכתוב מזהיר, שהניסיון לא לדעת בסופו של דבר יתנקם בו - {{צ|אז יקראונני ולא אענה... תחת כי שנאו דעת}}.
 
ב. '''יראת ה' לא בחרו''' - יש אנשים שמנערים מעצמם כל מגבלה מוסרית, אנשים ש"אין להם אלהים". הם שמים את עצמם במרכז, ולכן הם אטומים ואינם מקבלים כל חכמה מהסביבה.
 
'''יראת ה' '''מציינת גם את מידת הזהירות; '''יראת ה' לא בחרו =''' החליטו במודע שלא לחשוש ולא להיזהר.
 
הכתוב מדגיש שהדבר תלוי בבחירתו החופשית של האדם: {{צ|ישחרונני ולא ימצאונני... תחת כי... יראת ה' לא בחרו}}.
 
הכסיל בפסוק זה בוחר ברגש '''השנאה''' ולא בוחר ברגש '''היראה,''' ולשתי הבחירות הללו יש תוצאה דומה. {{צפ|תוכן=יש פה תוכחה קשה לכל אחד מאיתנו: עד כמה אנחנו מוכנים רוצים, בוחרים ושואפים לחוש את הלימוד שלנו ולקבל עלינו עול מלכות שמים, או בקיצור, לערב גם את הנפש שלנו}} {{קטן|קטן= (אורי יעקב בירן, [http://www.kipa.co.il/jew/show.asp?id=21572 דעת ויראת השם] )|}} .
 
</div> </div> </div>
 
 
== דקויות ==
ניתן לפרש את הפסוק בעולם הרגש ובעולם המעשה:
 
1. בעולם הרגש, הביטוי '''שונא דעת''' מבטא רגש של דחיה והתנגדות כלפי לימודים. רגש כזה יכול לנבוע, למשל, מתדמית חברתית שלילית המודבקת לאדם הלומד הרבה{{קטן| (למשל "חנון", "יורם", "מרובע" וכד' - בהתאם למקום ולתקופה)}}, או מחוויה שלילית הקשורה ללימודים{{קטן| (למשל השפלה ליד הלוח)}}. {{קטן|(ע"פ אורי יעקב בירן, דעת ויראת השם)}}. הביטוי '''יראת ה'''' מבטא רגש של כבוד כלפי ה', ראיה תמידית של נוכחות ה' בעולם. הכסילים נענשים כי בחרו ברגש השנאה במקום ברגש היראה.
 
2. בעולם המעשה, '''שונא דעת''' הוא גם אדם שאינו רוצה לדעת עובדה מסויימת, כי הוא חושש שהידיעה תדרוש ממנו לפעול, וחושב שאי-הידיעה תפטור אותו מאחריות ("בת יענה"). הביטוי '''יראת ה' '''מציין את מידת הזהירות והחשש מפני עשיית רע. הכסילים נענשים כי העדיפו שלא לדעת, וכך הראו שאין להם יראת ה'.
 
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כח|כט|א ל|קטגוריההבהרה=1לא}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-29.html}}
[[קטגוריה:סגלות משלי א|משלי א כט]]
[[קטגוריה:חינוך בספר משלי|משלי א כט]]
[[קטגוריה:רגשות בספר משלי|משלי א כט]]
[[קטגוריה:משלי א כט|משלי א כט]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-29.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-11-02.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-29.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/01-29}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כח|כט|א ל|קטגוריה=1}}