ויקיטקסט

ביאור:משלי א כח: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
העלאת ביאורים עם הבהרה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כז|כח|א כט|קטגוריההבהרה=1}}כן▼
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה, יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי;|משלי א כח}}▼
▲{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כז|כח|א כט|קטגוריה=1}}
|מצודות='''אז''' (בבוא הצרה) '''יקראונני''' (יקראו אלי) '''ולא אענה''', '''ישחרנני''' (ידרשו אותי) '''ולא ימצאוני'''.
|תרגום=- '''אז''', בעתיד, כשיבואו עליהם הצרות הללו, הם ''' יקראו '''לחכמה,לי (יזדקקו לחכמה) כדיאך לצאתאני מהצרות, אך החכמהלא '''לא תענהאענה'''; להם, זה יהיה מאוחר מדי להתחיל ללמוד;   אז הם כבר יסכימויהיו מוכנים אפילו לקום עם '''שחר''' ולחפש אותי (ללמוד חכמה), אך כבר יהיה מאוחר מדי, והםהם '''לא ימצאו''' - ▼
}}▼
 
 
== דקויות ==▼
<div class="page single_height">
1. הדוברת בפסוק היא המורה החכמה, המזכירה לתלמידים שהזמן העומד לרשותם הוא מוגבל, ואם לא ילמדו עכשיו - לא יוכלו ללמוד בעתיד {{קטן|(משלים חינוכיים פרקים א-ב בספר משלי כמתווי השקפה חינוכית / ד"ר ישראל רוזנסון, מכללת ליפשיץ)}}.
 
2. וייתכן שהדוברת היא החכמה המופשטת, המזכירה לשומעים, שיש טעויות שאי-אפשר לתקן. {{קטן|(אורי יעקב בירן, נקודת חיבור)}}.
▲{{צמ|אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה, יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי;|משלי א כח}}
 
3. ספר הזוהר מזכיר את הפסוק כמה פעמים כדי לתאר אדם שתפילותיו אינן נענות, למשל מי שאינו מעלה את תפילותיו לשם ה' כראוי {{קטן|(תיקוני זהר לד א)}} או מי שתפילותיו יבשות {{קטן|(תיקוני זהר מה ב, }}{{קטן|פב א)}}.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
== הקבלות ==▼
▲- '''אז''', בעתיד, כשיבואו עליהם הצרות הללו, הם ''' יקראו '''לחכמה, יזדקקו לחכמה כדי לצאת מהצרות, אך החכמה '''לא תענה''' להם, זה יהיה מאוחר מדי להתחיל ללמוד;   אז הם כבר יסכימו לקום עם '''שחר''' ולחפש חכמה, אך כבר יהיה מאוחר מדי והם '''לא ימצאו''' -
1. {{צפ|תוכן=דרכם של הרשעים, שבזמן הרווחה אינם חוששים כלום לעבודת הבורא ולדבקות הקדושה... וכשבאה עליהם הצרה אז צועקים אליו ית' שיקום להצילם, כעניין שנאמר,}} [[ירמיהו ב כז]]: {{צצמ|אֹמְרִים לָעֵץ 'אָבִי אַתָּה' וְלָאֶבֶן 'אַתְּ ילדתני[יְלִדְתָּנוּ]', כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים, וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ 'קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ'|ירמיהו ב כז}}, {{צפ|תוכן=ואז צעקתם לשווא... מאחר שאין להם שום דבקות עם הקדושה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .▼
 
וכן אמר שמואל הנביא לבני-ישראל שביקשו ממנו מלך, {{צמ|'''וּזְעַקְתֶּם''' בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם, '''וְלֹא יַעֲנֶה''' ה' אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא|שמואל א ח יח}}.
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
מה שאמרשאמרו שם הנביאהנביאים ירמיהו ושמואל בשם ה', אמר כאן המלך שלמה בשם החכמה.▼
▲==דקויות==
 
1. הדוברת בפסוק היא המורה החכמה, המזכירה לתלמידים שהזמן העומד לרשותם הוא מוגבל, ואם לא ילמדו עכשיו - לא יוכלו ללמוד בעתיד: {{צפ|תוכן=בנקודה זו עוברת החכמה, כמתבקש, לאיומים... אך אין זו רק שמחה לאיד. בקביעה '''אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני''' יש הכרה בקיומן של הזדמנויות בלתי חוזרות. אכן, אין לך חינוך שלרשותו עומד 'כל הזמן שבעולם', ומיומנות ניצול הזמן המתאים כדי ליצור את המפגש המתאים היא אחד מסודות הצלחת המחנך, תוגדר הצלחה זו איך שתוגדר. זהו כמובן עניין לבחינה אובייקטיבית, שיש להסתפק אם המורה בקרבתו לתלמידו יהיה מסוגל להבחין בו, ועל כן הובא כאן בפי ה'חכמה'.}} {{קטן|קטן= ( [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0591/m0591047a.html משלים חינוכיים פרקים א-ב בספר משלי כמתווי השקפה חינוכית / ד"ר ישראל רוזנסון, מכללת ליפשיץ] )|}} .
 
2. וייתכן שהדוברת היא החכמה המופשטת, המזכירה לשומעים, שיש טעויות שאי אפשר לתקן: " {{צפ|תוכן=משל על הנער שרצה לקפוץ ממגדל גבוה.  כשהוא התחיל לטפס, צעקו עליו מספר אנשים ש"יעזוב שטויות" ויחזור בו, כשעמד בראש המגדל קרוב שלו הפציר בו לרדת מהמגדל. הנער סירב, ועבר לצד השני של המעקה, תוך שהצעקות מלמטה ממשיכות, וצופרי המכבי אש בסביבה הרעידו את הלילה. לאחר מספר שניות, התיק הנער את רגליו מקצה הגג, ונפל מטה. באותם שניות, כשהוא מרגיש את הרוח בפניו, הוא התחרט על מעשיו. הוא רצה לחזור בו, אבל... ישנם רגעים שבהם כבר אי אפשר לחזור בתשובה.}}
 
{{צפ|תוכן=כשהאדם נזכר והתחרט לאחר שחטף הרבה מאוד אסונות, יש הרבה הגיון בחוסר הרצון לקבל את תשובתו, מכיוון שהוא נזכר רק עכשיו, כשכבר ברור לו שהדרך הייתה מוטעית - וזה כבר לא}} {{צפ|תוכן=זה... שלמה המלך מנסה להסביר לנו, שיש שלב שבו בן אדם כבר לא יכול לצפות לעזרה מגורמים חיצוניים. כשאדם הלך בסכלותו ומפנה עורף לחכמה לאורך זמן, הוא לא יכול לצפות להעזר בה לאחר שניחתות עליו אסונות, ללא תיקון עצמו. אין לנו זכות לבקש עזרה לצאת ממצבים קשים אליהם הקפצנו את עצמינו, ללא שנשנה בנו את ה'חטא' שהביא אותנו ליפול לאותו מצב, שאם לא נעשה כן, מה ימנע ממנו מליפול שוב לאותו בור שחת שכרינו לעצמינו?!}} " {{קטן|קטן= ( [http://hibbur.org/show.asp?id=21504 אורי יעקב בירן, נקודת חיבור] )|}} .
 
3. ספר הזוהר מזכיר את הפסוק כמה פעמים כדי לתאר אדם שתפילותיו אינן נענות, למשל:
 
מי שאינו מעלה את תפילותיו לשם ה' כראוי: {{צפ|תוכן=וְאִי לָא סָלִיק צְלוֹתֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת, דַּחְיָין לֵיהּ לְבָר, וְסָגְרִין תַּרְעִין בְּאַנְפּוֹי, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{קטן|קטן= ( [[תיקוני זהר לד א]] )|}} .
 
מי שתפילותיו יבשות: {{צפ|תוכן=צַדִּיק דְּאִיהוּ חָרֵב וְיָבֵשׁ בְּחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, וְצָוְוחִין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִתְּמַר לְגַבַּיְיהוּ '''אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה'''}} {{קטן|קטן= ( [[תיקוני זהר מה ב]] )|}} , {{צפ|תוכן=בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ יָבֵשׁ וְאִיהִי יַבָּשָׁה, צָוְוחִין בְּנִין לְתַתָּא בְּיִחוּדָא וְאָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב '''אָז יִקְרָאוּנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה'''}} {{קטן|קטן= ( [[תיקוני זהר פב א]] )|}} .
 
מי שאינו מצליח להגיע למסקנה בלימודו (???): {{צפ|תוכן=שְׁמַעִִתְּתָא אִיהִי בְלִבָּא דְתַמָּן מַחֲשָׁבָה, תֵּיקוּ אִיהִי כַד אִסְתַּלַּק מַלְכָּא מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לט, ג) '''נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחשֵׁתִי מִטּוֹב''', וּבָהּ צְלוֹתָא בַחֲשָׁאי, וְכַד אִיהוּ תֵּיקוּ אִתְּמַר בָּהּ '''אָז יִקְרָאוּנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה'''}} {{קטן|קטן= ( [[תיקוני זהר מו א]] )|}} .
 
{{צפ|תוכן=ובצלותא, צריך לבערא לון מן בתר אודנין, דלא יהון מכסין תערין דשמיעה, לאעלא בהון צלותא. ואם לאו, אתקיים ביה קרא, '''אז יקראנני ולא אענה'''. ובזמנא דשמיעה איהי פנויה מאלין דינין, אתקיים ביה '''אז תקרא וה' יענה'''}} {{קטן|קטן= ( [http://www.tora.co.il/parasha/pninim_ltora/kabala_2.doc זוהר פרשת יתרו מאמר ואתה תחזה] )|}}
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
 
▲==הקבלות==
 
▲1. {{צפ|תוכן=דרכם של הרשעים, שבזמן הרווחה אינם חוששים כלום לעבודת הבורא ולדבקות הקדושה... וכשבאה עליהם הצרה אז צועקים אליו ית' שיקום להצילם, כעניין שנאמר,}} [[ירמיהו ב כז]]: {{צ|אֹמְרִים לָעֵץ 'אָבִי אַתָּה' וְלָאֶבֶן 'אַתְּ ילדתני[יְלִדְתָּנוּ]', כִּי פָנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים, וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ 'קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ'}}, {{צפ|תוכן=ואז צעקתם לשווא... מאחר שאין להם שום דבקות עם הקדושה}} {{קטן|קטן= (רמ"ד ואלי)|}} .
 
▲מה שאמר שם הנביא ירמיהו בשם ה', אמר כאן המלך שלמה בשם החכמה.
 
2. הפסוק מתאר את גורלם השלילי של הפתיים, אך ניתן להסיק ממנו גם מסקנה חיובית - אדם יכול לזכות לחכמה אם יעשה את שתי הפעולות הנזכרות בפסוק - "ישחרונני", "יקראונני":
 
::*- '''ישחרוני''' = יתאמצו לדרוש וללמוד חכמה בכל יום, עם עלות השחר, וכמו ב [[משלי ח יז]]: {{צצמ|אֲנִי אהביה[אֹהֲבַי] אֵהָב, ''' וּמְשַׁחֲרַי''' יִמְצָאֻנְנִי|משלי ח יז}} ( [[ביאור:החכמה אוהבת את אוהביה|פירוט]] )*;
::*'''יקראוני''' = יתפללו מכל הלב אל ה' ויבקשו את עזרתו, או יקראו ויעוררו את התבונה הנמצאת בתוך ליבם, וכמו ב {{צמ|כִּי אִם לַבִּינָה '''תִקְרָא''', לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ... אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֲלֹהִים תִּמְצָא|משלי ב ג}}( [[ביאור:עסקי תבונה - לרצות תבונה כמו שרוצים כסף|פירוט]] ).▼
 
הפתיים, שלא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם, '''ישחרו ויקראו''' וזה לא יעזור להם; אך רוב האנשים, שאינם פתיים ויודעים לזהות הזדמנויות, '''ישחרו ויקראו''' ויצליחו {{קטן|קטן= (ע"פ הגאון מווילנה)|}} .▼
 
</div> <div class="cell ecot longcell">
 
==עצות==
 
מורה צריך להסביר לתלמידיו, שהזמן העומד לרשותם הוא מוגבל, ואם לא ינצלו את הזמן שניתן להם ללימוד, ייתכן שלא יוכלו להשלים את החסר בעתיד. כך אומרת החכמה בנאומה אל הפתיים:
 
'''אז''' = בעתיד, כשתבוא עליהם [[ביאור:המציאות תטפח על פניכם|הצרה שתוארה בפסוק הקודם]] ;    '''שיחר''' [[ביאור:שחר = האור שמגיע ראשון ביום, שיחר = הגיע ראשון|= הגיע ראשון כדי לחפש, התאמץ מאד לחפש]] ;   '''אז יקראוני ולא אענה, ישחרוני ולא ימצאוני''' = בעתיד, כשהפתיים ייתקלו בצרות וקשיים, הם יבינו שחסרה להם חכמה וירצו להשלים את החסר, אבל זה כבר יהיה מאוחר מדי, הם לא יצליחו.
 
מורה טוב אוהב את תלמידיו ונותן בהם אמון גם כאשר הם מתרשלים בלימודים, אבל עליו להיזהר שלא להיות יותר מדי אופטימי, להיות מודע לסכנות ולצרות שעלולות לפגוע בתלמידיו אם לא ינצלו את זמנם כראוי {{קטן|קטן= (ע"פ [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0591/m0591047a.html משלים חינוכיים פרקים א-ב בספר משלי כמתווי השקפה חינוכית / ד"ר ישראל רוזנסון, מכללת ליפשיץ] )|}} .
 
</div> </div> </div>
 
 
 
▲::*- '''יקראוני''' = יתפללו מכל הלב אל ה' ויבקשו את עזרתו, או יקראו ויעוררו את התבונה הנמצאת בתוך ליבם, וכמו ב {{צמ|כִּי אִם לַבִּינָה '''תִקְרָא''', לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ... אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֲלֹהִים תִּמְצָא|משלי ב ג}}( [[ביאור:עסקי תבונה - לרצות תבונה כמו שרוצים כסף|פירוט]] )*.
 
▲הפתיים, שלא ניצלו את ההזדמנות שניתנה להם, '''ישחרו ויקראו''' וזה לא יעזור להם; אך רוב האנשים, שאינם פתיים ויודעים לזהות הזדמנויות, '''ישחרו ויקראו''' ויצליחו {{קטן|קטן= (ע"פ הגאון מווילנה)|}} .
 
{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כז|כח|א כט|קטגוריההבהרה=1לא}}▼
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-28.html}}▼
[[קטגוריה:חינוך בספר משלי|משלי א כח]]
[[קטגוריה:סגלות משלי א|משלי א כח]]
[[קטגוריה:משלי א כח|משלי א כח]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-28.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-11-02.
▲}}
 
<noinclude>
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/01-28.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/01-28}}
 
</noinclude>
 
▲{{סיכום על פסוק|משלי|א|א כז|כח|א כט|קטגוריה=1}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:משלי_א_כח"