רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/חולין/פרק י: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשין. חומר בזרוע לחיים וקיבה מראשית הגז שהן נוהגין בבקר וצאן במרובה ובמועט. וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים ואינו נוהג אלא במרובה:
 
גמ' אמר רב נחמן בר יצחק האידנא נהוג עלמא כתלת סבי. כרבי אלעאי בראשית הגז. דתניא ר' אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ. כר' יהודה בן בתירה בדברי תורה דתניא ר' יהודה בן בתירה אומר דברי תורה אין מקבלין טומאה. כרבי יאשיה בכלאי הכרם דתניא ר' יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד. ופרש"י כיון דנהוג עלמא כרבי אילעאי בראשית הגז ה"ה נמי במתנות דחד טעמא נינהו משום דיליף נתינה נתינה מתרומה. ואע"ג דלעיל בפרק הזרוע סברי כולהו אמוראי דמתנות נוהגין בחו"ל גם בראשית הגז היו נוהגין בו באותן הדורות ושוב בדורות האחרונים חזרו לנהוג כרבי אילעאי בשניהם ולהכי קאמרי האידנא נהוג עלמא אע"פ שעד עתה לא נהגו כן. וכן לענין כלאים ברוב מקומות בש"ס סוברים האמוראים דלא כר' יאשיה. בשבת פרק תולין דף קלט. שלחו ליה בני בשכר ללוי כשותא בכרמא מהו. שלח להו כשותא בכרמא עירובא ולישלח להו כר' טרפון דאמר כשותא בכרם אינו כלאים ולא פריך ולישלח להו כרבי יאשיה. וכן קאמר התם בפרק תולין מכריז רב עמרם האי מאן דבעי למזרע כשותא בכרמא ליזרע כר' טרפון אבל כרבי יאשיה לא קאמר. וכן בפ' מי שמתו דף כב. רוב תנאים ואמוראים סברי דלא כר' יהודה בן בתירה ואפ"ה פסיק הכא הילכתא כרבי יאשיה וכרבי יהודה בן בתירה. ורב נחמן בר יצחק חבר אלו שלשה יחד לפי שנשתנה בהו המנהג. ואיהו גופיה קאמר לעילדף קלב: דקניס אטמא כי כן היו נוהגים בתחלת ימיו. ועל זה סמכו ונהגו כן בדורות אחרונים. והרמב"ם ז"ל כתב פ"א מהל' בכורים {{ממ רמב"ם|א|בכורים|}} דנוהגין בזמן הזה וכן כתב רבי מאיר מרוטנבור"ג והעולם לא נהגו כן:
 
מתני' וכמה הוא מרובה. ב"ש אומר שתי רחלות שנאמר יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן. וב"ה אומר חמש שנאמר חמש צאן עשויות. רבי דוסא בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז. וחכ"א חמש רחלות גוזזות כל שהוא: