ביאור:אסתר ד ז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף {{הבהרת מרחב ביאור}}
מ תקלדה
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ד|ד ו|ז|ד ח|קטגוריההבהרה=כן|ציטוט=1}}
{{הבהרת מרחב ביאור}}
וַיַּגֶּד לוֹ מָרְדֳּכַי אֵת כָּל אֲשֶׁר קָרָהוּ וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים [בַּיְּהוּדִים] לְאַבְּדָם.}}
{{סיכום על פסוק|אסתר|ד|ד ו|ז|ד ח|קטגוריה=1}}
{{ציטוטפסוק|אסתר|ד|ז}}
 
== <big>מרדכי מודיע לאסתר</big> ==
שורה 7 ⟵ 6:
לאחר אישור פקודת המיסים שנכנסה לתוקף מיד ופרסום פקודת ההרג, מרדכי חשש שהמן ינצל את פקודת המיסים לקבל את אישור המלך להורגו מיד כנציג ומנהיג העם שאינו משלם מיסים (אפילו ללא הזכרת שמו), ולא יחכה אחד-עשר חודשים ליום ההריגה. לכן, מרדכי פעל במהירות. הוא התאבל כדי למשוך את תשומת-ליבה של אסתר, כדי להעביר לה בדחיפות את החדשות. אסתר הראתה דאגה למרדכי.
 
=== וַיַּגֶּד- לוֹ מָרְדֳּכַי, אֵת כָּל- אֲשֶׁר קָרָהוּ ===
"וּמָרְדֳּכַי, יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" ([[ביאור:אסתר ד א]]) וכאן הכתוב מספר שמרדכי אמר לאסתר את '''<big>כל</big>''' אשר קרהו. בהשך מרדכי בפרוש חוזר על דברי המן בצורה לא מדויקת, ואסתר לא מגיבה על '''כל אשר קרהו''', לכן ניתן לחשוב שהוא לא סיפר לה את ענין סרובו להשתחוות להמן, כי התך היה עלול לדוח למלך על הסכסוך וזלזול בכבוד פקודת המלך. אולם אסתר מזמינה את המלך והמן בלבד למשתה, מכאן שמרדכי סיפר לה על עליתו של המן להיות "הקרוב" למלך ([[ביאור:אסתר א יד]]), ועל מנהגו החדש של המלך לשבת במשתה יין עם המן ([[ביאור:אסתר ג טו]]).
 
=== וְאֵת פָּרָשַׁת הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר אָמַר הָמָן לִשְׁקוֹל עַל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ ביהודיים (בַּיְּהוּדִים) לְאַבְּדָם ===