מגלה צפונות/מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
'''זאת תהיה תורת המצורע וכו'.'''
כתב בעל מנחה
ובזה מתיישב כונת הפסוק זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וצוה הכהן, דקשה שקראו מצורע משמע שעדיין מצורע, ואיך קאמר ביום טהרתו, כי אם הוא מצורע אין כאן יום טהרתו, ועוד איך קראו יום טהרתו קודם שאמר והנה נרפא, כי קודם הרפואה אין כאן יום טהרתו, ועיין בכלי יקר. עוד להבין אומרו וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, דיובן ממשמעות הלשון שנרפא מאליו. עוד להבין למה היה שולח הצפור האחד. אמנם כיון שרפואת הלשון הרע על ידי התורה, כדכתיב מרפא לשון עץ חיים כמדובר, לזה אמר זאת תהיה תורת המצורע, כאילו אומר זאת תהיה תקנתו, ומה הוא תורת המצורע, בעודו מצורע שנצטרע על שהוציא שם רע יקבל לעסוק בתורה ביום טהרתו, ואם אינו יודע והובא אל הכהן שילמדנו, כדכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. וכיון שיקבל כך המצורע בינו לבין עצמו, ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע, כלומר וראה שהנה נרפא פתע פתאום, דמיד שהרהר בתשובה וגמר בדעתו לעסוק בתורה, מיד נתרפא וצוה הכהן להביא ב' צפורים על שעשה מעשה פטיט כאחז"ל, והיה שוחט את הא' ושולח לשני, לומר ירחיק ממנו פטפוט הלשון הרע, ואינו מספיק זה בלבד, כי אם שיהיה פטיט בדברי תורה ולזה היה מניח האחד חי וק"ל.
'''תנחומא, אמר רבי פדת, ברית כרותה להקב"ה בעולם, כל שמספר לשון הרע ילקה בצרעת, מנין ממה שקראו בענין זאת תהיה תורת המצורע, אל תקרי המצורע אלא מוציא שם רע ע"כ.'''
ראוי להבין אומרו ברית כרותה להקב"ה בעולם מאי בעולם, עוד להבין למה ילקה דוקא בצרעת, ועוד בפסוק אומרו המצורע בה"א הידוע, עוד להבין אומרו אל תקרי וכו', אמנם כל הדברים חוזרים לשורשם, ובהיות שרשע הנחש הקדמוני מין היה, ודבר לשון הרע על בוראו כאחז"ל,
אמנם כל העבירות שבתורה כל א' וא' בפני עצמה אין גורם עשייתה לכפור בהקב"ה תחילה, דאפילו כל העובד ע"ז חושב דרצונו יתברך בכך לחלוק כבוד לצבא השמים,
ואפשר לומר בזה טעם למאמר חז"ל בגמרא, הביאו גם התנחומא בסדר זה, שהעוסק בתורה היא רפואתו של לשון הרע, שנאמר מרפא לשון עץ חיים וכו'. והטעם הוא חטא בלשון בהרבות דברים, ובכל דבור ודבור היה מהוה הויות על הרציחה להמית איש אשר בצלם אלהים נברא, וכדי שימלא לבו לעשות כך, כופר תחילה בבורא עולם, לכן תקנתו לעסוק בתורה, להיות מהוה הויות על כל דבור ודבור לקיים נפשות, כי עסק התורה גורם בקיום העולם כנודע, וכדי לעסוק בה מוכרח להודות תחילה כי הוא הבורא, בהיות תחילת התורה בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, ונמצא עסק התורה מנגד במה שכפר, ובזה וסר עונו וחטאתו יכופר. וכפי האמור שהמספר לשון הרע כופר תחילה בהקב"ה, שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר וכו', והוא שמוכרח לכפור כדי שיוכל לדבר, שאם לא כן אינו יכול כדפרשית, יבא כוונת הפסוק על אופן זה אשר אמרו ללשוננו נגביר, לדבר לשון הרע ולשפוך דם נקי, אך שפתינו אתנו הם מעכבות אותנו מלהוציא הדברים כיון שיוצא שם הוי"ה בהם כדפרישית, כי אין הלב נותן להוציא הדברים והשפתים מתרגזות, לכן כדי שיוכל לדבר אנו כופרים בו תחילה לומר מי אדון לנו, וכיון שקודם הכפירה בו אין לחוש על שם ההוי"ה היוצא בכל דבור, ועל ידי כך אנו יכולים לדבר לשון הרע.
{{דה מפרש|תנחומא, דבר אחר מות וחיים ביד לשון, קשה לשון הרע שאין אדם מוציאו מפיו עד שהוא כופר בהקב"ה בעיקר, שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו, כביכול הקב"ה צווח על מספרי לשון הרע, מי יקום לי עם מרעים, מי יוכל לעמוד בהם בגהינם, וגהינם צווחת אף אני איני יכולה לעמוד בהם, אומר לה אני מלמעלן ואת מלמטן, שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים, אמר להם הקב"ה לישראל רצונכם להמלט מגהינם, הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים בעולם הזה ולעולם הבא, שנאמר מי האיש החפץ חיים. וכתיב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, וכתיב סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו, לכך נאמר זאת תהיה תורת המצורע, המוציא שם רע עכ"ל}}
הנה מאמר זה מבהיל הרעיונות אומרו מי יקום לי עם מרעים, היות צווח על זה שובידו הכל, גם אומרו מי יוכל לעמוד בהם בגהינם וגם צווחת גיהנם אף אני איני יכול, דמה תוקפם וגבורתם בגהינם עד שהעומדים שם וגהינם עצמו אינן יכולים בהם, ועוד קשה מכולם אומרו כביכול אני מלמעלן ואתה מלמטן, כאילו כביכול אינו יכול בהם ח"ו.
והנראה לכאורה שכל כך עבירה גדולה הלשון הרע עד שאין אדם מדברו כי אם כופר תחילה בהקב"ה, כאשר עשה נחש הקדמוני והמספרי לשון הרע תפשו אומנותו שמתחייב העולם דין מפני הקטרוג, ואין צדיק בעולם יוכל לפייס בתפילה לבטל הרוגז על דרך שאמר הקב"ה כשמת משה רבע"ה, מי יקום לי עם מרעים, כלומר כשיהיו מרעים בעולם מי יוכל לקום בעבורם להתפלל לפני ולבטל הדין כמשה כאחז"ל, גם כאן מרוב הכעס של מספרי לשון הרע אומר כביכול מי יקום לי לפייס בתפילה לבטל גזרה בהיות מרעים בעולם הם המספרי לשון הרע, וכיון שטומאתם גברה כ"כ יותר מע"ז ג"ע וש"ד וכ"ש וק"ו משאר עבירות, אם כן מי יוכל לעמוד בהם בגהינם, כי אפילו הרשעים שבגהינם אינן רוצים לעמוד עמהם במושב אחד מרוב טומאתם, כי בערכם לצדיקים נחשבים הם וגהינם עצמו צווחת, אף אני איני יכולה לעמוד בהם, כי איני רוצה שיכנסו אלו הטמאים כל כך בקרבי, על דרך שפירשו חז"ל על מאמר המדרש רבה כשנכנסה אשתו של קרח בגהינם נכבה גהינם וכו'. שהכונה כל כך טומאה נכנסה שנכבה האש, כי לא רצה שתהיה נידונית בו מרוב טומאתה, לא היה רוצה לקבלה כי היא חטאה בלשון הרע שדבר במשה, שאמרה לבעלה שמשה מקשט לאהרן כחתן יכהן פאר, ולו גילח כל שערו כאשר בא באורך במדרש וכו'. גם בכל מספרי לשון הרע אומר גהינם איני יכולה לעמוד בהם, לא מפני תשות כח שבו אלא שאינו רוצה לעמוד לדונן כי סורו טמא אומר להם. והקב"ה אומר לגהינם אני מלמעלה ואתה מלמטה ודיו לעבד להיות כרבו, כשם שאני דן אותם מלמעלה בעולם הזה בצרעת ומיני נגעים גם אתה מלמטה, שנאמר חצי גבור שנונים, הם חצי הנגעים ששולח בהם עם גחלי רתמים באש גהינם במותם, לכך אמר הקב"ה לישראל רצונכם להמלט מגהינם הרחיקו עצמכם מלשון הרע, כלומר אף אם תהיו מספרי לשון הרע, אל תעלה על דעתיכם שכל כך שאתם מרבים הטומאה שגהינם יתרחק מכם מלדון לכם מסיבת ריבוי הטומאה כדפרישית, דסוף סוף אני גוזר עליו לדון לכם מלמטה במיתתכם, ובחייכם אני מלמעלה בצרעת ומיני נגעים, לכן הרחיקו עצמכם מלשון הרע ואתם זוכים בעולם הזה שאתם נצולים מצרעת, וגם לעולם הבא שתזכו לגן עדן, כי בכל העבירות אין מי שיחלוק שאין בהן תשובה, ואם כן בתשובה אתם יכולים לתקן לזכות לעולם הבא מה שאין כן בלשון הרע, כדאמרינן בגמרא
עוד יש לומר בדברי רז"ל על פסוק כי באש ה' יבא, עתיד הקב"ה לומר לאומות העולם אם יש ממש בע"ז, יכנס עמכם בגהינם ואני נכנס עם ישראל, והם נכנסים ונשרפים ובבא הקב"ה עם ישראל, נעשה גהינם גן עדן ומקום עידון ועושה שם מחול לצדיקים ע"כ. עוד ידוע מאמר חז"ל ד' כיתות אינן רואים פני שכינה, וחד מהם כת מספרי לשון הרע. וכיון שכן כביכול צווח הקב"ה מי יקום לי עם מרעים, שהם המספרי לשון הרע, מי יכול לעמוד בהם בגהינם, כי צריך אני להכנס עם ישראל בגהינם, כדי שיראו אומות העולם כי הם ואלהיהם הבל כמדובר, ובהיות מספרי לשון הרע שם בגהינם איני יכול ליכנס כדי שלא יראוני, כי כת מספרי לשון הרע אינן רואים פני שכינה, וגם גהינם צווחת גם אני איני יכול לעמוד בהם, דכיון שאין הקב"ה בא עם ישראל איני מתהפכת מגהינם לגן עדן, ונמצא שבעבורם גם אני איני יכול עמוד במעלה בהם, כלומר בהם ובעבורם אומר הקב"ה לגהינם, אני מלמעלה ואתה מלמטה, כלומר לכלות אותם להחזירם כלא היו ובזה אני יכול ליכנס עם הצדיקים, כך כיון שכבר כלו מספרי לשון הרע מקרבך, ובזה אתה עולה למעלת ג"ע כמדובר, ואין להקשות כיון שארבע כיתות אינן רואין פני שכינה כדרז"ל, למה מקפיד הקב"ה מליכנס עם הצדיקים בגהינם בעבור שלא יראוהו בעלי לשון הרע ואינו מקפיד על שאר הכיתות שאינו רואים פני שכינה, דיש לומר דשאני מספרי לשון הרע שכדי לדבר לשון הרע כופרים תחילה בהקב"ה כנזכר לעיל מדרז"ל, ועוד דלכלם יש להם תקנה וכיון שקבלו משפטי גהינם נמחלו משא"כ הבעל לשון הרע שאין לו תקנה כנחש כדרז"ל, סיפר אין לו תקנה שכבר כרתו דוד שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות. ובתחילת המאמר פירש ג"כ החסיד השלם יוסף קמחי נר"ו.
|