חבל נחלתו יז ט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|יז|ח|ט|י|}} סימן ט הוצאת ממון כדי שלא יחלל שבת במצב של פיקוח נפש . שא..."
 
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|יז|ח|ט|י|}}
 
==סימן ט - הוצאת ממון כדי שלא יחלל שבת במצב של פיקוח נפש .==
סימן ט
 
==שאלה==
הוצאת ממון כדי שלא יחלל שבת במצב של פיקוח נפש .
 
שאלה
 
בשו"ת אבני דרך (לרב אלחנן נפתלי פרינץ הי"ו, ח"ח סי' שי) הביא שאלה זו:
שורה 17 ⟵ 15:
"יש לעיין בזה, כי לישוב דעתה מותר לעשות הנוגע לצרכי החולה עצמו, דהיינו לצרכי החולה עצמו, דהיינו להדליק אור בשבת ושאיש או אשה אחרים ילוו אותה בנסיעה בשבת וכדומה (עי' שו"ע ר"ס של ובמ"ב) אבל מה שיחסר לה כסף הוא דאבון נפש חיצוני, ומאן יימר שגם לצורך זה מותר".
 
"אכן יתכן מאד דכמו שמתירים גדולי ההוראה ליולדת לנסוע לכתחילה לבית חולים רחוק, מטעם של יתוב דעתה כמו אם סומכת עליהם יותר וכדומה. כמו כן אם באמצע הגיעה לבית חולים קרוב ולא קבלוה, א"כ הרי היא עדיין כבאמצע הדרך, ומותר לה להמשיך לבי"ח רחוק, כמו שלכתחילה היתה מותר לה לנסוע לשם. ואינה חייבת לעשות טצדקי למעט בנסיעה ע"י הוצאה מרובה. דבשלמא אם היה לה כסף לפרטי, אבל הרי אין לה, א"כ שוב הותר לפקו"נ. וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ח רסי' פח*פח1). – ומאידך י"ל דמכיון שכבר הגיעה לביה"ח הקרוב נגמר ההיתר שלה לנסוע בשבת, ואם רוצה לנסוע מחדש מטעמים כספיים אין לה רשות לכך. וילע"ע דהנסיעה עם נהג גוי הוי רק שבות במקום מצוה".
 
ומסיים הגר"י ליברמן שהיום השאלה אינה שכיחה.
שורה 29 ⟵ 27:
"וגרסי' בגמ' ת"ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל תחלה. כלומר שאם יש שני איסורין לפנינו הא' איסור לאו כגון נבילה והאחד איסור כרת מאכילין אותו איסור לאו וכן הדין בכל חולה ונשאל הראב"ד ז"ל בלשון הזה אם היה חולה שיש בו סכנה וצריך לשחוט לו תרנגולת למה לא נאמר לנכרי שינחור לו (אחר) ונאכילנו הנבילה שאין בה אלא איסור לאו ולא נשחוט ונדחה שבת שיש בה איסור סקילה והשיב שזה החולה איזה איסור עומד ומעכבו ודאי איסור שבת לא איסור נבילה תדע שאילו לא היה שבת לא היינו מבקשים לו נבילה (כי) אלא שחוטה וכיון שכן האיסור העומד עליו ומעכבו הוא ששבה היתר גמור לא איסור אחר ולפיכך אין מתירין לו איסור נבילה עכ"ל".
 
כותב הר"ן בשם הראב"ד: כיון שפיקוח נפש דוחה שבת – והאיסור העומד כנגד החולה הוא שחיטה ביו"כ/שבת האיסור הזה דחוי ומותר*ומותר2 ואיננו מחייבים אותו לעבור על איסור אחר (=נבלה) כיון שאיסור זה מותר לגמרי עבורו.
 
אם נדמה זאת למצב בו אשה זו עומדת, נראה לומר שהאיסור העומד בפניה הוא דחוי ואינה צריכה להוציא ממון משלה כדי לסלקו.
שורה 71 ⟵ 69:
וא"כ ה"ה לדידן אין מוטל על אשה זו להוציא מכספה כדי לבטל איסור דחוי ומותרת לנסוע לבית חולים אחר.
 
==מסקנה==
 
איסור שנדחה בגלל פיקו"נ, לא מוטל על הנמצא בפיקו"נ לבטל את האיסור ע"י הוצאת ממון. וכמובן שאם ההוצאה היא קטנה ממידת חסידות להוציא ממון כדי לא לעשות את האיסור*האיסור3.