רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/נדרים/פרק יא: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
גמ' קונם שאני נהנה לבריות אין יכול להפר אלמא איפשר דמיתזנא מן דיליה מכלל דבעל לאו בכלל בריות הוא אימא סיפא ויכולה ליהנות בלקט ושכחה ופיאה אבל מן הבעל לא אכלה אלמא בעל בכלל בריות הוא. אמר עולא לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא וחדא ועוד קתני חדא דבעל לאו בכלל בריות הוא ועוד מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה רבא אמר לעולם בעל בכלל בריות הוא ומה טעם קאמר מה טעם אינו יכול להפר מפני שיכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה ר"נ אמר לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא וה"ק נתגרשה יכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה והלכה כעולא וכרב נחמן דבעל לאו בכלל בריות הוא ואע"ג דרבא בתראה הוא מ"מ הלכה כרב נחמן רבו וכן כתב הרמב"ם ז"ל {{ממ רמב"ם|יב|נדרים|ח}} ודוקא משום עינוי נפש אין הבעל מיפר אבל משום דברים שבינו לבינה מיפר:
 
[דף פח ע"א] מתני' 7קונםקונם שאני עושה ע"פ אבא ע"פ אביך או ע"פ אחי או ע"פ אחיך אינו יכול להפר שאני עושה על פיך אינו צריך להפר ר' עקיבא אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו ר' יוחנן בן נורי אומר יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו:
 
גמ' אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי והא אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם [דף פה ע"ב] אמר רב הונא בריה דרב יהושע באומרת יקדשו ידי לעושיהן וידים איתנהו בעולם והא משתעבדי לבעל [דף פו ע"ב] שאני קונמות דכקדושת הגוף דמי וכדרבא דאמר רבא הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד ותקדש מהשתא אלמוה רבנן לשעבודא דבעל: