רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/עירובין/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
==סימן א==
עושין פסין לביראות. ארבעה דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה. ר' מאיר אומר שמנה נראין כשנים עשר. ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין גובהן עשרה טפחים ורחבן ששה ועוביין כל שהוא. וביניהן כמלוא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי ר"מ. ר' יהודה אומר של ארבע ארבע קשורות ולא מותרות אחת נכנסת ואחת יוצאת. מותר להקריב לבאר ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה מבפנים ושותה. ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
גמ' אמר ר' יצחק בר אמי לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד. והתניא לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד מאי בהמה בהמת עולי רגלים אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד:
מתני' ר' יהודה אומר עד בית סאתים. אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא בגינה וקרפף. אבל אם היה דיר וסהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשה כורין או בית י' כורין מותר רבי יהודה אומר אם היתה דרך הרבים מפסקת יסלקנה לצדדין. וחכ"א אינו צריך. אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין. אבל בור היחיד עושה לו מחיצה גבוה י' טפחים דברי ר"ע רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסיןאלאלבאר הרבים בלבד. ולשאר עושין חגורה גבוה י' טפחים:
גמ' אמר רב יהודה אין בורגנין ולא פסי ביראות לא בבבל ולא בשאר ארצות. בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי דמיא בשאר ארצות לא דשכיחי גנבי. פתי ביראות בבבל לא דשכיחי מיא. בשאר ארצות לא דלא שכיחא מתיבתא:
==סימן ב==
מתני' ועוד אמר ר' יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים המוקפין גדר עשרה טפחים מטלטלין בתוכן. ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה. או שיהו סמוכות לעיר. רבי יהודה אומר אפילו אין בהן אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכן. ר"ע אומר אפילו אין בהן אחת מכל אלו מטלטלין בתוכן ובלבד שיהא ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יותר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה. רבי יוסי אומר אפילו ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה:
גמ' והא תניא רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יותר על פי שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה. אמר רב ביבי בר אביי כי תנן נמי במתני' יותר משנים ברחבה תנן. אי הכי היינו רבי יוסי. איכא בינייהו ריבוע דרבנן פי' הא דתנן לקמן דף מט: עגולות דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות. לרבי אליעזר דאמר אם היתה יתר על פי שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה משח לה באלכסון אי הוי אלכסונא יותר על שנים ברחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה דסבר לה כר' חנינא בן אנטיגנוס דאמר בעינן אלפים אמה תחום שבת עגולות ולא מרובעות ולר' יוסי משח לה בריבוע דסבר כרבנן דאמרי מרובעות הלכך אם היה ארכה כשנים ברחבה כחצר המשכן דכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים מטלטלין בתוכה. יותר על זה אין מטלטלין בתוכה. איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי. ורב ביבי אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כרבי עקיבא. ותרוייהו לקולא. וצריכי דאי אמר הלכה כר' יוסי הוה אמינא עד שיהא בה שומירה או בית דירה כרבי יהודה בן בבא קמ"ל הלכה כרבי עקיבא. ואי אמר הלכה כרבי עקיבא ה"א אריך וקטין לא קמ"ל הלכה כרבי יוסי דאפילו אריך וקטין. קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור. נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר. נזרע רובו הא מיעוטו שרי אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא בית סאתים אבל יותר מבית סאתים אסור כמאן כרבי שמעון. צ"ע אם קרפף פחות מבית סאתים שלא הוקף לדירה אם דינו כבית סאתים ויהא אסור לטלטל ממנו לחצר לרבנן דר"ש ולר"ש דקי"ל כוותיה לקמן דף צא. יהא אסור לטלטל ממנו לבית דסבירא ליה כולן רשות אחת לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית. ולכאורה משמע שדינם שוה דאם לא כן היינו צריכין לומר דפליגי ר"ש ורבנן בבית סאתים מצומצם. דיותר מבית סאתים לכ"ע אפילו בתוכו אסור לטלטל יותר מד' אמות. ובפחות מכאן שרי אף לבית. ומיהו איכא למימר דדין בות סאתים נוהג עד שיהא פחות מבית סאתים אמה. כי היכי דאמר לרבי אליעזר שלא יהא ארכה יותר על רחבה אמה אחת ולא קפיד אם ארכה יותר על רחבה מעט עד שיגיע לאמה אחת ה"נ לא נפיק מדין בית סאתים עד שיפחת אמה. והשתא לא הוי פלוגתייהו בבית סאתים מצומצם. ואין להביא ראיה להתיר מדפליג הכא בין פחות מבית סאתים לבית סאתים. דשאני הכא כיון דמיעוטו נזרע בפחות מבית סאתים לא תשוב ובטיל. ובית סאתים דחשיב לא בטיל. אבל נזרע רובו אפילו פחות מבית סאתום איכא למימר דאסור. ויש לדקדק מהא דאמרינן לקמן דף צט: אשפה שברה"ר חלון שעל גבה זורקין לה בשבת אלמא לא חשיבא מוקפת לדירה ע"י חלון שעל גבה לפי שהחלון למעלה מעשרה או משום שמופלגת מן הכותל בד' דומיא דחוליית הבור דמיתניא בהדה דמוקמינן לקמן במופלגת בד' ואפילו הכי מותר לזרוק מן החלון עליה אלמא כיון דלא הויא סאתים מותרת אף לבית. מיהו נראה שאין לחלק בין פחות מבית סאתים לסאתים מדקתני במילתייהו קרפף סתמא משמע דאיירי בכל קרפף שלא הוקף לדירה אע"ג שמותר לטלטל בתוכו ד' אמות דהיינו בית סאתים ובפחות נמי פלוגי. וההיא דאשפה נוקמה באשפה שבחצר או בקרפף לרבי שמעון ורבנן אוקמוה במוקפת לדירה. וא"כ רחבה שאחורי הבתים שלנו שנזרע רובה אפילו אין בכל הרחבה סאתים אסור להכניס ולהוציא ממנה לבית לרבי שמעון. ואפילו בחצר שלפני הבית נראה לומר דזריעת רוב מבטל ממנה הדירה. כמו בקרפף. ואף אם תמצא לומר דדירת חצר חשיבא ולא מבטלי לה זרעים מ"מ ברחבה נראה דזרעים מבטלי היקף דירה. ובחצר נמי הזרוע מיהת יפסיד דירה שלו. ונפקא מינה שאסור להכניס ממנו לבית. וגם אם הזרוע יותר מבית סאתים יאסר כל החצר. ומתוך פירש"י יש להביא ראוה דלא מבטלי זרעים לדירה אלא לקרפף יותר מבית סאתים. דרש"י פי' במתני' דשומירה ובית דירה חשיב היקף לדירה משמע דאיירי בפתח ולבסוף הוקף כדין הוקף לדירה. וסתם גינה זרועה היא ומאי אהני היקף לדירה הא אתו זרעים ומבטלי לה. אלא שמעת מינה דלא מבטלי דירת בית סאתים ואפילו לר' יהודה בן בבא דמחמיר טפי. כל שכן דמאן דמיקל דסבר דלא מבטלי זרעים בית סאתים. וגם מדבריו נראה להתיר אפילו כשהרחבה יותר מבית סאתים ואפילו כולה זרועה. דהא במתני' לא שרי ר' יהודה בן בבא בגינה וקרפף על ידי היקף לדירה יותר מבית סאתים ורחבה שריא אפילו בת עשרה כורין כדאמר לעיל דף כב. אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה שאפילו בת עשרה כורין מותר. ומשמע דליכא מאן דפליג. ומוקצה היינו רחבה. א"כ רחבה עדיפא מקרפף הלכך אין ללמוד רחבה וחצר מקרפף שזרעים יבטלו דירתם. אבל למאי דפרישי' דשומירה ובית דירה הוי דירה גרועה ומהניא אף בהוקף ולבסוף פתח בבית סאתים וביתר מבית סאתים צריך פתח ולבסוף הוקף אין ראיה לחלק בין קרפף ורחבה. ומיהו מסתבר כיון דלא אשכחן ליה אלא בקרפף דאין ללמוד ביטול היקף דירה דרחבה וחצר מקרפף וצ"ע: נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר. אמר רב יהודה אמר אבימי והוא שעשויין איצטבלאות. רב נחמן אמר אף על פי שאין עשויין איצטבלאות. מר יהודה איקלע לבי רב הונא בר יהודה חזא דאין עשויין איצטבלאות וקא מטלטל בגוייהו א"ל לא סבר לה מר להא דאבימי א"ל אנא כרב נחמן ס"ל דאמר אע"פ שאין עשויין איצטבלאות. וכן הלכתא:
==סימן ג==
אמר רב נחמן אמר שמואל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה פורץ בה פרצה יותר מעשר וגודרה ומעמידה על עשר. איבעיא להו פרץ אמה וגדר אמה עד שהעמידה על יותר מעשר מהו. ומסיק דמהני. אמר רב כהנא רחבה שאחורי הבתים אין מטלטלין בה אלא בד' אמות. אמר רב נחמן אם פתח בה פתח מותר לטלטל בכולה. ולא אמרן אלא שפתח ולבסוף הוקף אבל הוקף ולבסוף פתח לא. פשיטא לא צריכא דאית ביה בי דרי מהו דתימא אדעתא דבי דרי פתח קמ"ל:
==סימן ד==
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונתמלא מים כנטועה דמי ושרי אמר אמימר לא אמרן אלא דחזו לתשמישא אבל לא חזו לתשמישא אסור. וכי חזו לתשמישא נמי לא אמרן אלא שאין בעומקן יותר מבית סאתים אבל יש בעומקן יותר מבית סאתים אסור ולאו מלתא היא מידי דהוה אכריא דפירי. ואי לא חזו לתשמישתא אפילו אין בעומקן יותר מבית סאתים אסור כי משמע שנתמלא כל הקרפף מים אלא שמקצתו יש בעומקו עשרה ומקצתו אין בעומקו עשרה ובחזו לתשמישתא הוה בעי לפלוגי בין יש בעומקו יותר מבית סאתים לאין בעומקו יותר מבית סאתים. אבל כי לא חזו לתשמישתא לאמפליג משום דאפילו אותן שאין עומקן עשרה מבטלין הדירה כיון דלא חזו לתשמישתא וגם אין יכול להשתמש במקום המים: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו ומעטו באילנות לא הוי מיעוט. בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה הוי מיעוט. פחות משלשה לא הוי מיעוט. מג' ועד ד' רבה אמר הוי מיעוט רבא אמר לא הוי מיעוט. רבה אמר הוי מיעוט דהא נפיק מתורת לבוד. רבא אמר לא הוי מיעוט כיון דליכא מקום ד' לא חשיב. הרחיק מן הכותל ד' ועשה מחיצה להקיפו לדירה על ידי מחיצה זו הועיל. נ"ל דאין צריך לעשות מחיצה אלא ביותר מעשר. דבבנין מחיצה חדשה סותר את הישנה והוה ליה כעין פרץ אמה וגדר אמה. וכן משמע הא דקאמר הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה משמע דיש לקרפף שלש מחיצות מצד אחד ובאותה מחיצה שעשה לפני התל הוקף כולו לדירה. וכן כשעשה מחיצה על התל די לו ביותר מעשר. פחות מג' אינו מועיל. מג' ועד ד' רבה אמר מועיל. ורבא אמר אינו מועיל וכו'. רבה בר שימי מתני לקולא דמג' ועד ד' לכ"ע מועיל ופליגי בפחות מג'. ופסק ר"מ ז"ל דלית הלכתא כרבה בר שימי אלא כלישנא קמא משום דלישנא קמא סתמא דגמ' קאמר ליה. ואי משום דקיימא לן הלכה כדברי המיקל בעירוב. הני מילי בפלוגתא דתנאי אבל בפלוגתא דאמוראי ליתא להאי כללא מדפריך בפ' מי שהוציאוהו לקמן דף מז: גבי הנהו דכרי דאתו למברכתא והא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן אע"ג דשמואל מיקל. ועוד הא דאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב דילמא בעירוב אמרו ולא במחיצות. וכי האי גונא אמר לקמן בסוף פרק כל גגות דף צה. ובפ' חלון דף פא: אמר רב יהודה אמר שמואל כל מקום שאמר רבי יהודה בעירובין הלכה כמותו וקאמר עלה בעירובין ולא במחיצות. טחו בטיט ויכול לעמוד בפ"ע הוי מיעוט. א"י לעמוד בפ"ע רבה אמר הוי מיעוט רבא אמר לא הוי מיעוט. רבה אמר הוי מיעוט דהשתא מיהא קאי ורבא אמר לא הוי מיעוט כיון דלא יכול למיקם לאו כלום הוא. ר"מ והראב"ד והר"ז הלוי ז"ל פסקו כרבא ורמב"ם ז"ל פי"ו מהל' שבת הלכה ט פסק כרבה. וכן נראה דאין הלכה כתלמיד במקום הרב ומאביי ורבא ואילך הוא דקי"ל כבתראה ולא כאביי ורבא כנגד רבן: הרחיק מן התל ד' ועשה מחיצה מועיל. פחות משלשה או שעשאה על שפת התל פליגי בה רב חסדא ורב המנונא. חד אמר מועיל. וחד אמר אין מועיל והלכתא כמאן דאמר אין מועיל דקאי רב ששת בשיטתיה. והלכתא כרב ששת דאתמר עשה מחיצה על גבי מחיצה רב חסדא אמר בשבת מועול. בנכסי הגר לא קנה. רב ששת אמר בשבת נמי אין מועיל ואמר רב חסדא מודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל פירוש שהתל הוא הקרפף שהועיל שבאויר המחיצות העליונות הוא דר. בעא רב חנן נבלעו המחיצות התחתונות והעליונות קיימות מהו. ואסיקנא דבנכסי הגר לא קנה. ובשבת הויא מחיצה דכל מחיצה הנעשית בשבת בשוגג שמה מחיצה אפילו לטלטל וכל שכן דנעשית מאיליה. קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה. רבה אמר אויר קרויו מייתרו. ור' זירא אומר אין אויר קרויו מייתרו ואוקימנא דעבידא כי ארזילא ופירש רש"י משופע כעין גג היציע. וכתב ר"ח ז"ל וקיימא לן כר' זירא ובא"ז פסק כרבה דמיקל בעירובין. וכתב רבינו מאיר ז"ל מדבריו למדתי דסבירא ליה הלכתא כדברי המיקל בעירובין אפילו בפלוגתא דאמוראי. ואם תאמר תקשי ליה הא דפריך לקמן פרק מי שהוציאוהו דף מז: הא שמואל ורבי יוחנן הלכה כר' יוחנן והא שמואל מיקל. וי"ל דודאי הואיל ואיתמר כללא דשמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן אף לגבי עירובין אייתינן להאי כללא. אבל היכא דלא איתמר כללא כגון הכא דפליגי רבה ור' זירא אמרינן הלכה כדברי המיקל בעירובין אף במחיצות כגון הכא. אמר רבי זירא ומודינן בקרפף שנפרץ במלואו לחצר שאסור הואיל ואויר מחיצות החצר מייתרו וע"י אויר המחיצות נעשה הקרפף יותר מבית סאתים. דאמר רב חסדא קרפף שנפרץ במלואו לחצר וגם החצר נפרץ במלואו. חצר מותרת וקרפף אסור. זה אויר מחיצות מייתרו וזה אין אויר מחיצות מייתרו. דחצר אפילו בת עשרת כורין מותרת:
==סימן ה==
ההוא בוסתנא דהוה סמוך לגודא דאפדנא נפל אשיתא ברייתא. פירש ר"ח ז"ל הבוסתנא היתה יתירה מבית סאתים שהוקף ולבסוף פתח האפדנא ועשו גודא להקיפה לדירה ברחוק ד' טפחים מגודא דאפדנא. וגם היה באותה גודא פתח ללכת מאפדנא לבוסתנא. ונפל ההיא גודא. וסבר רב ביבי למיסמך אגודא גווייתא דאפדנא הואיל והותרה על ידי מחיצה שעשו להקיפה לדירה ואע"ג דנפלה ההיא מחיצה רצה לסמוך אגודא גווייתא דהואיל והותרה הותרה. ותועיל ההיא גודא דאפדנא אע"ג שנעשית קודם שפתח האפדנא לבוסתנא. ומסיק דכיון דלדירה גוואי נעשית המחיצה ולא לדירת בראי דבשעה שנעשית לא היה פתח בין אפדנא לבוסתנא ולא הוקף בוסתנא לדירה באותה אשיתא לא תועיל כאילו עכשיו הקיפה לדירה:
==סימן ו==
אמר רב אסי מחיצת אדרכלון לא שמה מחיצה דלצניעותא בעלמא הוא דעבידא. אמר רב הונא כל מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה ודוקא לענין היקף דירה אבל לענין לטלטל בתוכה שמה מחיצה:
==סימן ז==▼
מתני' אמר ר' אלעאי שמעתי מר' אליעזר אפילו היא כבית כור. וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור להכניס ולהוציא לו אבל להן מותר. וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבלין בפסח. וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי:
גמ' והתניא ביתו אסור לו ולהם. אמר רב הונא אמר רב ששת לא קשיא הא רבי אליעזר והא רבנן. אמר רב ששת לכשתמצא לומר לדברי ר"א המבטל רשות חצרו רשות ביתו ביטל. לדברי חכמים המבטל רשות חצרו רשות ביתו לא ביטל. וחמשה השרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב לרבי אליעזר כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל לכל אחד ואחד. ולרבנן צריך לבטל לכל אחד ואחד. ואי גלי דעתיה ואמר בטילי רשות חצרי ורשות ביתי אפילו לרבנן כיון דגלי גלי והן מבוטלין:
▲==סימן ז==
| |||