חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [668413] |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [675150] תיקון 4 |
||
שורה 3:
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"ח תשס"ח, 720|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300058.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ע, 300|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301147.pdf}}, {{ח:תיבה|476|תיקון מס' 2|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ב, 591|תיקון מס' 3|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301471.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע"ו, 540|תיקון מס' 4 והוראת שעה|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321438.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 109:
{{ח:תת|ג}} המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות שקבע, כתנאי להכרה בלימודיו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:סעיף|12|החלטה בבקשה|תיקון: תשע"ו}}
{{ח:תת|א}} המנהל רשאי להעניק למבקש תעודה במקצוע בריאות, להתנות את מתן התעודה בתנאים או לדחות בקשה למתן תעודה כאמור, ובלבד שייתן למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו בטרם יחליט על התניה או על דחייה כאמור; החלטת המנהל בדבר התניה או דחייה כאמור תהיה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|ב}} המנהל רשאי להעניק למבקש שהתקיימו בו כל התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, והוא זכאי לתואר האקדמי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|הסעיף האמור}} אך טרם הוענק לו התואר, תעודה שתוקפה יוגבל לשנה; המנהל רשאי להאריך את תוקף התעודה שניתנה לפי סעיף קטן זה בשנה אחת נוספת.
{{ח:תת|ג}} המנהל ייתן את החלטתו בבקשה לקבלת תעודה במקצוע בריאות שהוגשה כנדרש בתוך תקופה שיפרסם השר.
{{ח:סעיף|13|מרשם בעלי תעודות במקצועות הבריאות|תיקון: תש"ע-2}}
שורה 345 ⟵ 346:
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4 עד 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 47|47}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50 עד 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו-56}} שתחילתם שנתיים מיום התחילה.
{{ח:סעיף|58|הוראות מעבר|תיקון: תש"ע, תשע"ב, תשע"ו}}
{{ח:תת|א}} בסעיפים קטנים (ב) עד (ו) –
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"יום התחילה" – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57}};}}
שורה 360 ⟵ 361:
{{ח:תת|ד}} מי שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי עסק במקצוע בריאות בישראל ערב יום התחילה, ומתקיימים בו כל התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, למעט הכשרה מעשית ובחינות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(3)}}, זכאי לקבל תעודה זמנית במקצוע בריאות, שתוקפה יוגבל ל-18 חודשים מיום התחילה (בסעיף קטן זה – תעודה זמנית); השר רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בשנה אחת נוספת ; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות ייחודיות או בפעולות מסוימות שקבע, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית במקצוע בריאות יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.
{{ח:תת|ה}} המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שעסק במקצוע בריאות בישראל, בהיקף ניכר, במשך חמש שנים לפחות ערב יום התחילה, ולא היתה בידו ערב יום התחילה תעודת הכרה במעמד במקצוע בריאות, אם הוכיח השכלה מתאימה, ידע וניסיון במקצוע הבריאות, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות) בתוך שנתיים מיום התחילה, ומתקיימים בו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, למעט התנאי {{ח:פנימי|סעיף 8|שבפסקה (3) בסעיף האמור}}, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום התחילה; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|ה1}} {{ח:תתת|1}} המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שיש בידו תעודה המעידה על סיום לימודיו מחוץ לישראל במקצוע בריאות (בסעיף קטן זה – תעודת סיום לימודים) שהמנהל הכיר בה בהתאם להוראות פסקה (2), ושהתקיימו בו הוראות פסקה (3) לעניין עיסוק במקצוע הבריאות, אם המנהל הורה כי עליו לעמוד בתנאי זה, ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, למעט התנאי לעניין תואר אקדמי ראשון במקצוע הבריאות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מתן תעודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48}}.
{{ח:תתת|2}} המנהל רשאי להכיר בתעודת סיום לימודים בהתקיים הוראות אלה:
{{ח:תתתת|א}} תעודת סיום הלימודים ניתנה על ידי מוסד בחוץ לארץ, שבמועד מתן התעודה היה מוכר כמוסד להשכלה גבוהה או היה מוכר על ידי הרשויות המוסמכות באותה מדינה כמוסד ללימודי תעודה במקצוע הבריאות, והכול לפי הדין החל במדינה שבה ניתנה התעודה;
{{ח:תתתת|ב}} {{ח:תתתתת|1}} המנהל הכיר במוסד שבו ניתנה תעודת סיום הלימודים, בתעודת סיום הלימודים שניתנה על ידי המוסד ובמכלול לימודיו של המבקש לתעודת סיום הלימודים; בהחלטה זו ישקול המנהל, בין השאר, את רמת המוסד, את רמת הלימודים, את תכנית הלימודים, את היקף הלימודים לתעודה ואת משך הלימודים לתעודה במוסד, בהשוואה לרמת הלימודים, לתכנית הלימודים, להיקף הלימודים ולמשך הלימודים לתואר אקדמי ראשון כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "תואר אקדמי" באותו מקצוע בריאות, הנהוגים במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל; בהחלטה כאמור רשאי המנהל להתייעץ עם הוועדה המייעצת;
{{ח:תתתתת|2}} המנהל, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת, רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו ולעמוד בבחינות שהורה, כתנאי להכרה במכלול לימודיו לפי פסקת משנה זו;
{{ח:תתתתת|3}} לא ידחה המנהל בקשה להכיר במוסד מסוים בחוץ לארץ לראשונה, אלא לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת;
{{ח:תתתת|ג}} תעודת סיום הלימודים מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, לשם קבלת הרישיון או התעודה הנדרשים כדי לעסוק במקצוע הבריאות במדינה שבה ניתנה, ואם באותה מדינה לא נדרשים רישיון או תעודה לשם עיסוק במקצוע הבריאות – התעודה מוכרת על ידי הרשויות המוסמכות במדינה שבה ניתנה, על פי הדין החל באותה מדינה, ומאפשרת לעסוק כדין במקצוע הבריאות במדינה זו.
{{ח:תתת|3}} המנהל רשאי להורות, במקרים חריגים, כי המבקש לא יקבל תעודה לפי סעיף קטן זה, אלא לאחר שעסק במקצוע הבריאות בהיקף ניכר, בישראל, במשך 6 חודשים לפחות, במקום שבו האחראי או הממונה הוא בעל תעודה באותו מקצוע בריאות, והוכיח ידע וניסיון במקצוע הבריאות בתום התקופה האמורה, להנחת דעתו של המנהל; לשם כך, רשאי המנהל להעניק תעודה זמנית במקצוע הבריאות שתוקפה יוגבל לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים (בפסקה זו – תעודה זמנית), למבקש שהוכיח להנחת דעתו של המנהל כי מתקיימים בו כל התנאים בסעיף קטן זה, למעט פסקה זו; המנהל רשאי להגביל תעודה זמנית בכל תנאי הדרוש, לדעתו, כדי להבטיח את בריאות הציבור, לרבות איסור עיסוק בפעולות מסוימות שקבע או עבודה במקומות בעלי מאפיינים מסוימים בלבד, בהתחשב, בין השאר, בהשכלתו ובניסיונו המקצועי של המבקש; מי שניתנה לו תעודה זמנית יראו אותו כבעל תעודה במקצוע בריאות, כל עוד התעודה הזמנית עומדת בתוקפה, ובכפוף לתנאים שנקבעו בה.
{{ח:תתת|4}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תושב ישראל שמרכז חייו היה בישראל בטרם יצא את ישראל ולמד לימודים כאמור בסעיף זה מחוץ לישראל; לעניין פסקה זו, לא יראו את מי שהגיע לישראל למטרות שירות או התנדבות בצבא ההגנה לישראל, בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת שירותו או התנדבותו, או את מי שהגיע לישראל למטרת השתתפות בתכניות חוויה בישראל המוכרות על ידי הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ממשלת ישראל או בתכניות אחרות של הגעת צעירים מחוץ לישראל המוכרות על ידי שר העלייה והקליטה ושר הבריאות, כמי שמרכז חייו היה בישראל בתקופת השתתפותו בתכניות האמורות.
{{ח:תתת|5}} סעיף קטן זה יעמוד בתוקפו עד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את תוקפו של סעיף קטן זה, לשתי תקופות של שלוש שנים כל אחת, לכל היותר.
{{ח:תת|ו}} המנהל רשאי להעניק תעודה במקצוע בריאות למי שערב יום התחילה החל את לימודיו במסלול לימודים מוכר, אם סיים את הלימודים במסלול המוכר עד תום ארבע שנים מיום פרסומו של חוק זה, עמד בבחינות מיוחדות שקבע המנהל לעניין סעיף קטן זה (בסעיף קטן זה – בחינות מיוחדות), ומתקיימים בו התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, למעט התנאי לעניין תואר אקדמי ראשון במקצוע הבריאות, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 12 חודשים מיום סיום הלימודים; המנהל רשאי לדרוש מהמבקש להשלים את לימודיו במוסד מוכר להשכלה גבוהה, להשלים הכשרה מעשית או לעמוד בבחינות נוספות שקבע מלבד הבחינות המיוחדות, כתנאי למתן תעודה במקצוע בריאות לפי סעיף קטן זה; בסעיף קטן זה, "מסלול לימודים מוכר" – לימודים במוסד לימודים ולפי תכנית לימודים, שלבוגריו הוקנתה תעודת הכרה במעמד מטעם המנהל, לפי הכללים שקבע המנהל ושהיו נהוגים עד ליום ט"ו בתמוז התשס"ה (22 ביולי 2005).
{{ח:תת|ז}} בסעיפים קטנים (ח) עד (כ) –
| |||