נועם אלימלך/פרשת תרומה: הבדלים בין גרסאות בדף

==פרשת תרומה==

קטע מס' 1 (מיספור זמני)

'''ויקחו לי תרומה'''. פירש רש"י ז"ל {{צ|לי לשמי}}. נראה לי דהנה הצדיק ע"י עוסקו בתורה לשמה ומנדב את לבו למקום ב"ה, ע"י זה הוא מרים ומעלה את הדינים לשורשם וממתיקם שם וממילא פועל רחמים וחסדים. וזהו {{צ|ויקחו לי תרומה}} ר"ל שיקחו וילמדו את התורה, שע"י זה ירימו {{צ|לי תרומה}}, דהיינו שיעלו את הדינים למעלה להמתיקם. וזה שפירש רש"י ז"ל {{צ|לי לשמי}}, ר"ל שרש"י ז"ל מרמז שקאי על התורה היא שמותיו של הקב"ה, ותלמדו את התורה לשמה להמשיך אותי "לשמי", דהיינו לתורתי שהיא שמותי, וזהו לי לשמי, להמשיך אותי לשמי לתורתי, וזאת התורה תפעול המתקת הדינים בשורשם.

 

וזהו שאמר דוד המלך ע"ה {{צ|אקרא לאלהים עליון כו׳}}, ד"אלקים עליון" הוא עולם העליון אשר משם התחלת הדינים, והצדיק הממתיק אותם צריך להמתיקם שם בשורשם. ואמר דוד המע"ה {{צ|אקרא לאלהים עליון}}, ר"ל שאני ממתיק הדינים שם בשורשם הנקרא "אלהים עליון", {{צ|לאל}} ר"ל וממילא נעשים רחמים וחסד כמ"ש חסד אל כל היום, {{צ|גומר עלי}} ר"ל ואז ממילא בא החסד אלי למטה

נגמר אלי הרחמים והחסד. והבן. וק"ל.

 

קטע 2

'''או יאמר''' דהנה הצדיק בכל יום ויום הוא מרבה השפעות יותר להשפיע לעולם. וזהו פירוש יום ליום יביע אומר, יביע מלשון מעיין הנובע, שבכל יום נובע השפעתו שמשפיע יותר ויותר. וזהו יודע ה׳ ימי תמימים כו׳, דבאברהם אבינו ע"ה נאמד עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה, ולהבין אין שייך לומר אצל הבורא ב"ה עתה ידעתי משמע ולא קודם חלילה. אך הענין הוא כשהצדיק מתנהג בקדושתו ימים רבים אזי הוא מביא קדושתו ועבודתו למעלה עד הבורא ב"ה. ולכן אחר שנתנסה אברהם אבינו ע"ה בעשר נסיונות, אמר השי"ת עתה ידעתי, ר"ל שעלה קדושתך למעלה אלי, וזה נקרא ידיעה לשון חיבור ממש בבורא ב"ה. וזהו יודע ה׳ ימי תמימים פירוש כל יום ויום של הצדיקים התמימים עולים למעלה עד הבורא ב"ה ומתקנים הצינורות ההשפעות, ואחר שיקום עוד צדיק כמותם, אזי הוא ג"כ מתקן הצינורות וממשיך השפעות עוד נוסף על הצדיקים הראשונים, דהיינו מה שתיקנו ופעלו הצדיקים הראשונים קיימת לעד וכל צדיק הבא אח"כ הוא מוסיף תיקון על תיקון הראשונים. וזהו ונחלתם, דהיינו ירושתם שהם מורישים לעולם, לעולם תהיה. וזהו ויקחו לי תרומה, ר"ל ע"י שאתם תעלו ותגביהו עבודתכם הקודש אלי עד שמי ממש. וזהו לי לשמי ע"י זה תקחו תרומה, דהיינו השפעות, ולא זה בלבד שע"י מעשיכם ועבודתכם תגרמו השפעות, אלא שגם מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו תרומת, פירוש גם מכל איש צדיק וצדיק הקודם לכם תקחו ג"כ תרומתי דהיינו השפעתי לישראל. וק"ל.

 

קטע 3

'''או יאמר''' ויקחו לי תרומה, דדוד המלך ע"ה אמר מה גדלו מעשיך ה׳ מאוד עמקו מחשבותיך. י"ל הפירוש דהנה יש ב׳ מיני צדיקים, דהיינו יש צדיק העובד השם במעשים טובים ועובדות כשרות בגופו ועדיין לא הגיע למדריגות מחשבות בדביקות גמור בבורא יתברך ויתעלה במחשבתו הטהורה, והצדיק הזה הוא גורם תיקון השכינה הקדושה והטהורה אבל עדיין אין בידו הכח להשפיע השפעות טובות לעולם, ויש צדיק הדבוק בבורא יתברך במחשבות קדושות תמיד ודביקות בלי הפסק, הצדיק הזה הוא גורם השפעות גדולות לעולם. וזהו מה גדלו מעשיך ה', ר"ל מדריגות הצדיקים העוסקים במעשים טובים, מאד עמקו מחשבותיך, רמז לצדיק הנ"ל

העובד במחשבות, זה עמוק עמוק מי ימצאנו.

 

וזהו גדולים מעשי ה׳ דרושים לכל חפציהם, דהיינו המעשים טובים והתורה והמצוות הם גדולים מאוד, ולא עוד אלא שהצדיק יכול לדרוש אותם לכל חפצי בני אדם לגרום להם השפעות וברכות וטובות. וזהו ויקחו לי תרומה, פירש רש"י ז"ל לשמי, רמז למדריגת הצדיקים העובדים במעשים טובים וגורמים העלאת השכינה הקדושה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו, ר"ל אבל על ידי אותו הצדיק המנדב את לבו בכל מכל כל במחשבותיו ומנדב את עצמו לשמים, על ידי הצדיק תקחו הכל, דהיינו תקחו את תרומתי דהיינו קדושתי, וגם נוסף על זאת שיהיה לכם השפעות על ידו, וזהו וזאת וי"ו מוסיף על ענין ראשון, תקחו את תרומתי גם וזאת אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחושת, דהיינו השפעות גדולות ברכות וטובות. וק"ל.

 

קטע 4

'''או יאמר''' מה גדלו מעשיך ה׳. דיש לדקדק בפסוק שאמר שמן למאור וכו׳ אבני שוהם לאפוד. ונמצא מפרש הפסוק כל דבר מאלו לאיזה צורך הם באים. ולגבי זהב וכסף סתם הכתוב ואינו מפרש לאיזה צורך הם באים. אך הענין דדרשו חז"ל ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך כו׳ ופירשו בכל ממונך, ויש לדקדק למה לא אמר בפירוש בכל ממונך ולמה שינה הכתוב לכתוב מאודך, אך שהתורה הקדושה רמזה לנו עוד דבר אחד, דהנה השי"ת ברוב רחמיו נתן לנו רשות להנות קצת בעוה"ז מכסף וזהב לצורכינו, אך לזה צריך שימור גדול ליזהר מאד מאד להתנהג כשורה בממונו, וזהו ששינה הכתוב לכתוב בכל מאודך ופירשו חז"ל בכל ממונך, רמז לדברינו הנ"ל, שיזהר מאוד מאוד בממונו שלא יבוא בהם לידי תקלה ח"ו, וצריך האדם לעמוק במחשבותיו שלא ימצא בממונו שום עול ועוון, ולכן לא נאמר בכסף וזהב לאיזה צורך, דרמז דניתן רשות ג"כ להנות בני אדם קצת בממונם לצורכיהם.

 

וזהו מה גדלו מעשיך כו׳ מאד, פירוש בעניני ועסקי ממונו שנאמר בהם בכל מאודך, עמקו מחשבותיך, צריך לעמוק בהם במחשבותיו שלא יכשל בהם לקיים בהם בכל מאודך. וק"ל.

 

קטע 5

'''או יאמר''' דאיתא במשנה אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ע"מ לקבל פרס אלא וכו׳, ויש לדקדק על כפל הלשון, וי"ל דהנה הצדיק העובד השם במצוות ומשמר את עצמו שלא לעבור ח"ו על איזה מצוה קלה ומהדר אחריה לעשותה כתקנה אבל אינו במדריגה זו שיבוא בהמצוות אל הדביקות הבורא ב"ה וחשקות גדול אליו יתברך, לזה הצדיק יש לו לצפות לתשלום גמול לעוה"ב, אבל יש צדיק שעובד במחשבות טהורות ומדבק את עצמו ע"י המצוות בבורא ב"ה בדביקות וחשקות גדול ורואה תמיד רוממותו יתברך, הצדיק הזה הוא מושך תענוגי עוה"ב אליו כאילו נהנה מזיו השכינה בעוה"ז, וזה הצדיק אינו מצפה לתענוגי עוה"ב כי יש לו תענוגי עוה"ב בעוה"ז, וזהו דאיתא בברכות שברכו עולמך תראה בחייך, ר"ל שתזכה שתהיה כ"כ צדיק שתהיה בדביקות תמיד ואז תהיה לך תענוגי עוה"ב בחייך.

 

 

וזהו ויקחו לי תרומה, ר"ל שתזכו להנות מזיו שכינתי בעוה"ז וזהו כמו תרומה והפרשה מעוה"ב, וזהו ויקחו לי לשמי, דהיינו שתקחו ותמשיכו את הבורא ב"ה אצליכם ותהנו מזיו שכינתו. ומפרש הכתוב מי הוא שזוכה אל מדריגה, זו ואל מי אני מדבר? דהיינו מכל איש אשר ידבנו לבו, דהיינו שנדב לבו לעבוד את הבורא ב"ה במחשבות טהורות ודביקות הבורא ב"ה, תקחו את תרומתי. וק"ל.

 

קטע 6

 

 

 

 

 

 

 

 

'''וזהו שאמרו חז"ל''' אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו דהני תרי כהני כר ואמר לחברי, הגיעני כפול ואמר אידך הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו שמץ פסול: והנה לכאור, דברי הכהן הגיעני כפול הוא ללא צורך דאין מוכח מזה כלל אל יוציא דבר כר. ולפי דברינו זהו דברי הכהן הגיעני כפול והפליגו חז"ל במעלות הכהן זריז שאינו מוצא דבר מגוג, מפיו שעי"ז יכול לטהר ולקדש עצמו ולעשות יחוד בעולמות עליונים ותחתונים ולזה רמזו שאמר הגיעני למעלה זו כפול כנ"ל.