ויקיטקסט

ביאור:בראשית כ יא: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה
מ עדכון
שורה 5:
 
== כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה ==
אבימלך לא פרשהסביר מהאת הבעיה. הוא רק אמר: "מָה רָאִיתָ, כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּההַזֶהּ" ([[ביאור:בראשית כ י]]), אך ולאלא הגדירטרח מהלהסביר חטאולאברהם שלבמה אברהםחטא.
 
אברהם היה יכול להמשיך לחכותולחכות להבהרות נוספות בעניין. איןהוא צורךלא היה צריך לענות לשאלה פתוחההפתוחה ולגלותשהציג אבימלך, ואולי כך גם לחשוף חטאים נוספים.<br />
אולם אברהם כנראה שמע בדרכו לארמון, מהאנשים שקראו לו, כפי שנאמר: "וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם" ([[בראשית כ ט]]) את מה שאבימלך סיפר לאנשיו: "וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּאָזְנֵיהֶם" ([[בראשית כ ח]]), והחליט שאין מה ללחוץ על אבימלך יותר.
 
ניתן להסיק שאברהם ידע במה מדובר והחליט שאין צורך ללחוץ על אבימלך יותר. אברהם כנראה שמע מקודם מהאנשים שקראו לו להתייצב בארמון ([[ביאור:בראשית כ ט]]) את שסיפר אבימלך לאנשיו: "ויְַדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בְּאָזְנֵיהֶם" ([[ביאור:בראשית כ ח]]).
אולי הם שמע מעבדי אבימלך את כל דברי אלוהים לאבימלך, והוא לא פחד לנפשו יותר.▼
 
▲אוליייתכן הםשאברהם שמע מעבדי אבימלך אפילו את כל דבריהדברים שאמר אלוהים לאבימלך, והואולכן הוא לא פחדחשש לנפשו יותר.
 
=== כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה ===
"'''יִרְאַת אֱלֹהִים'''" – פחד מאלוהים, משמע כיבוד חוק הומני [[:W:משפט הטבע|חוק אלוהי]], כיבוד חוק עליון שנמצא מעל חוקי האדם. במבוא למערכת החוקים כותב חמורבי: "...בעת ההיא [...] קראוני להצלחת העם, לי לחמורבי, המושל השגיא וירא האלים, למען השכין צדק בארץ, לכלות רשעים ופועלי אוון, לבל יעשוק החזק את החלש ממנו..."{{הערה|מבוא קצר לנושא החוק המקראי, http://www.hottentot.co.il/education/bible4bagrut/1-bible-law-intro.htm}} גם בעיר סדום חוקקו חוק שאינו הומני אשר אפשר פגיעה בזרים שרוצים לישון בעיר או להתנחל בה, ובסופו של דבר אלוהים העניש את העיר ויושביה.
"'''יִרְאַת אֱלֹהִים'''" - פרושו '''כיבוד חוק הומני'''. גם בסדום היה חוק לפגוע בזרים שרוצים להתנחל ולישון בעיר. אולם זאת דוגמא לחוק שאינו הומני, ואלוהים העניש אותם.<br />
"'''יִרְאַת אֱלֹהִים'''" מופיעה בדברי אלוהים לשמואל: "וַיהוָה '''יִרְאֶה''' לַלֵּבָב" ([[שמואל א טז ז]]), אלוהים ''''רואה'''' ולכן אדם חייב ''''לירוא'''' ולפחד. <br />▼
אדם העושה את הרע, ואפילו אם רשאי לפי החוק או שאף אחד לא ידע, חייב לירוא את אלוהים ולהמנע מלעשות את הרע.▼
 
▲"'''יִרְאַת אֱלֹהִים'''" מופיעה- הסבר לביטוי מופיע בדברי אלוהים לשמואל: "וַיהוָהויַהוָה '''יִרְאֶה''' לַלֵּבָב" ([[שמואל א טז ז]]), אלוהים ''''רואה'''' (שורש ר-א-ה) ולכן אדם חייב ''''לירוא'''' ולפחד.(שורש <brי-ר-א) />לפחד ולכבד.
אברהם בפרוש מציין שהוא חשש שהעיר היא רעה. '''שהעיר הזאת אולי יותר טובה מסדום אבל לא בהרבה, והוא חשש לבוא לגור ולהתנחל בה'''.▼
 
▲אדם העושה את הרערע, ואפילואפילו אם רשאי לפיהוא החוקעל פי חוק או שאףאם אף אחד לא ידעיודע על כך, עדיין חייב לירוא אתמפני אלוהים ולהמנעולהימנע מלעשות את הרערע.
=== וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי ===▼
אברהם היה מודע שאישתו יפה, ובלכתו בדרך "כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי, אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי ... אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה" ([[בראשית כ יג]]), הוא חשש שבמקום שאין יראת אלוהים ואין חוק מכובד, יפגעו בו ויקחו את אשתו.<br />
* התנהגות כזאת נפוצה בעולם החי, כאשר זכר חזק הורג זכר אחר ולוקח לו את נקבותיו - ראה לדוגמא: [[:W:אריה|'''אריה''']].<br />▼
* גם אבשלום עשה כך לנשות דוד לאחר שהוא גרם לדוד המלך לברוח מירושלים.
* גם איזבל עשתה מעשה דומה, כאשר היא גרמה למותו של נבות היזרעאלי וכך כרמו עבר לאחאב המלך. ([[מלכים א כא טו]]).▼
* אולם הדוגמא הטובה ביותר היא מעשה דוד בבת-שבע והריגת בעלה אוריה החיתי. ([[שמואל ב יא טו]]).▼
לפי [[חוקי חמורבי|'''חוקי חמורבי''']] מספר 129, 130 - אדם הלוקח אשת איש יומת. אולם כאשר בעלה מת, אז אין איסור לקחת את אלמנתו. כך גם לפי חוקי-משה העוסקים באישה שבוית חרב: "וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" ([[דברים כא יא]]). המצב הזה עודד אנשים תקיפים לרצוח בעלים ולקחת את נשותיהם.▼
 
▲אברהם בפרוש מציין בפירוש שהוא חששחושש שהעיר גרר היא רעה.מקום '''שהעיררע, הזאתוחרף אוליהסיכוי יותרשהיא טובה מסדום אבלבמעט לא בהרבהמסדום, והואהוא עדיין חששחושש לבוא לגור ולהתנחל בה'''.
אברהם ידע את הסכנה שאישתו היפה והעקרה מביאה לו, כאשר הוא יצא לדרך מחרן. הוא יצא בפקודת אלוהים, והיה הגיון להאמין שאלוהים ישמור עליו ועל האישה שתביא לו את זרעו. עבד אברהם לקח 10 גמלים ואנשים (לבטח בסביבות 30) כדי להביא במהירות ובשלום את רבקה "טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָה" ([[בראשית כד טז]]) ליצחק.▼
 
▲=== וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי ===
אברהם היה מודע לכך שאשתו יפה ושקיימת סכנה יבוא שבבואם למקום מסוים בעלי השררה יהרגו אותו ויקחו לו את אשתו היפה ([[ביאור:בראשית כ יג]]). אברהם חשש שבמקום ללא יראת אלוהים, שאין בו חוק מכובד, יפגעו בו וייקחו את אשתו, ולכן הוא פרסם שהיא אחותו. כך לפחות אולי לא יהרגו אותו. ואכן פעמים בחייו לקחו לו את אשתו, אולם בגלל שאברהם שיקר שהיא אחותו הוא הקל על בעלי השררה לקחת ממנו את 'אחותו'.
דוגמאות להתנהגות של בעלי שררה:
▲* התנהגותבעולם כזאתהחי נפוצה בעולםהאלימות החישל החזקים, כאשר זכר חזק הורג זכר אחר ולוקח לו את נקבותיו -, ראה לדוגמא: [[:W:אריה|'''אריה''']].<br />
* אבשלום עשה כך לפילגשי דוד לאחר כיבוש ירושלים.
▲* גם איזבל עשתהפעלה מעשהבאופן דומה, כאשר היא גרמה למותו של נבות היזרעאלי, וכך כרמו עבר לאחאב המלך. ([[מלכים א כא טו]]).
▲* אולם הדוגמא הטובה ביותר היא מעשהשדוד דודהמלך לקח את בבת-שבע והריגתוהרג את בעלה, אוריה החיתי. ([[שמואל ב יא טו]]).
▲* לפי [[חוקי חמורבי|'''חוקי חמורבי''']] מספר - 129, 130 -, אדם הלוקח אשת איש יומת. אולם כאשר בעלה מת, אז אין איסור לקחתעל אתנשיאת אלמנתואלמנות. כך גם לפי חוקי- משה העוסקים באישהברשות לקחת אישה שבוית חרב, ככתוב: "וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" ([[דברים כא יא]]). המצב הזה עודד אנשים תקיפים לרצוח בעלים ולקחת את נשותיהם.
▲אברהם ידע את הסכנה שאישתושאשתו היפה והעקרה מביאה לו, עוד כאשר הוא יצא לדרך מחרן. הוא יצא בפקודת אלוהים, והיהולכן הגיוןזה היה הגיוני להאמין שאלוהים ישמור עליו ועל האישה שתביאהמיועדת לוללדת את זרעובנו. לדוגמא, כדי להימנע מסכנה שיחטפו לעבד אברהם את רבקה הנאה בזמן מסעו מחרן חזרה לבאר שבע, עבד אברהם לקח 10 גמלים ואנשים (לבטח בסביבות ה-30) כדי להביא במהירות ובשלום ליצחק את רבקה שהיתה "טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד בְּתוּלָהבְּתולָּה" ([[ביאור:בראשית כד טז]]) ליצחק.
 
 
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:בראשית_כ_יא"