ביאור:משנה יבמות פרק יא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==בעיות זהות==
===חטיבה I: בעילות זנות===
{{הע-שמאל|מדובר באשה שלא נישאה לאונס או למפתה. אם הוא רוצה - יכול לשאת את קרובתה, כיוון שהאונס או הפיתוי נחשבים בעילת זנות ולא קידושין. וראו גם [[ביאור:משנה יבמות פרק ז#משנה ה|לעיל ז, ה,]] שהאונס אינו פוסל את בת הכוהן מלאכול תרומה. מהסיבה הזו מתיר ת"ק גם לשאת את אנוסת אביו, שאינה נחשבת אשת אביו.
שורה 10 ⟵ 9:
בניגוד לכך, שנינו [[ביאור:משנה יבמות פרק ו|בפרק ו]] שביאה כלשהי קונה את היבמה, גם אם באונס או בטעות.}}
(א) נושאין על האנוסה ועל המפותה.
האונס והמפתה על הנשואה - חייב.
שורה 19 ⟵ 18:
<קטע סוף=א/>
(ב) הגיורת שנתגירו בניה עמה - {{ב|לא חולצין ולא מיבמין|כי אינם נחשבים אחים.}}▼
▲הגיורת שנתגירו בניה עמה - {{ב|לא חולצין ולא מיבמין|כי אינם נחשבים אחים.}}
{{הע-שמאל|בני הגיורת ובני השפחה אינם אחים לעניין חליצה ויבום, כי בעילת הגויה והשפחה נחשבת בעילת זנות, בדומה לבעילת האנוסה והמפותה שבמשנה א.
שורה 32 ⟵ 30:
<קטע סוף=ב/>
===חטיבה II: ספקות בזהות האם===
{{הע-שמאל|המספר 5 הוא מספר שגור של ריבוי, וראו למשל [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה י|פסחים ט, י,]] [[ביאור:משנה שבועות פרק ה#משנה ג|שבועות ה, ב-ג,]] ועוד.
במקרה המתואר כאן אין בעיה לייבם, כי גם אם אין זו אשת אחיו - היא בודאי מותרת לו. וראו במשנה ד.}}
(ג) חמש נשים שנתערבו ולדותיהן, {{ב|הגדילו התערובות ונשאו נשים, ומתו|ויש לכולם אחים שידועים הוריהם.}}
:{{ב|ארבעה|מהאחים}} חולצין לאחת - ואחד מייבם אותה.
שורה 45 ⟵ 42:
נמצאו ארבע חליצות ויבום לכל אחת ואחת:
<קטע סוף=ג/>
{{עוגן|משנה ד}}<קטע התחלה=ד/>
{{הע-שמאל|כאן נוצרה אי-סימטריה, כי לבני הזקנה מותר לשאת את אשת בן אחיהם, ולבני הכלה אסור לשאת את אשת הדוד שלהם.
אם מתו הכשרים אי הסימטריה מתהפכת.}}
(ד) האשה שנתערב ולדה בולד כלתה, הגדילו התערובות ונשאו נשים, ומתו
:{{ב|בני הכלה|הוודאים, אחיו של הספק}} חולצין ולא מיבמין,
שורה 66 ⟵ 63:
::{{ב|ובני הכלה|אם מת בן הכלה הוודאי}} - {{ב|אחד חולץ ואחד מיבם:|אחד התערובות יכול ליבם את האלמנה}}
<קטע סוף=ד/>
{{עוגן|משנה ה}}<קטע התחלה=ה/>
{{הע-שמאל|בעיות זהות: כהן או עבד?
שורה 73 ⟵ 70:
עכשיו הספק הוא בין כהן לעבד משוחרר, ולכן אין להם זכות לאכול בתרומה, לחלוק בגורן ולאכול קודשים, אבל אין להוציא מידם כי אין ראיה שאינו כהן. הסיכום הוא בשורה האחרונה.}}
(ה) כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה
:הרי אלו אוכלים בתרומה, וחולקים חלק אחד בגורן,
שורה 102 ⟵ 99:
<קטע סוף=ה/>
===חטיבה III: ספקות בזהות האב===
{{הע-שמאל|אם עברו על התקנה שהופיעה [[ביאור:משנה יבמות פרק ד#משנה י|לעיל ד, י -]] נוצר ספק בשאלת זהות האב. כאן מדובר על גרושה או אלמנה כלשהי, ולא על יבמה, וראו [[ביאור:משנה יבמות פרק ד#משנה ב|שם משנה ב,]] לגבי ייבום במקרה דומה.
אלמנת הבן שבספק אסורה לאחים, כי יתכן שהוא אחיהם מהאם בלבד, ואז אסור להם לשאת את אלמנתו (ראו [[ביאור:משנה יבמות פרק א|בתחילת המסכת]] "אשת אחיו מאמו"). אבל אם יש לו אחים מאם אחרת - יכולים לשאת את אלמנתו, שהיא ספק יבימתם - ספק אשה מותרת.}}
(ו) מי שלא שהתה אחר בעלה שלושה חדשים ונשאת, וילדה
:ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון
שורה 119 ⟵ 115:
::הוא חולץ ומייבם, והם - אחד חולץ ואחד מייבם:
<קטע סוף=ו/>
{{עוגן|משנה ז}}<קטע התחלה=ז/>
{{הע-שמאל|במקרה הראשון הבן ספק ישראל ספק כהן, בדומה לסיפא במשנה ה.
שורה 126 ⟵ 122:
קשה למצוא מצב של שני בעלים כהנים ששניהם בחיים, כי הכהן השני אסור לשאת גרושה!}}
(ז) {{ב|היה אחד ישראל ואחד כהן|שני בעליה של האם}} - נושא אשה ראויה לכהן
:ואינו מטמא למתים, ואם נטמא - אינו סופג את הארבעים.
|