חוק השומרים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[670777] חוק השומרים, תשכ"ז-1967
 
[670795]
שורה 3:
 
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס"ח תשכ"ז, 52|חוק השומרים|http://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209701.pdf}}.
 
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
 
{{ח:סעיף|1|שמירה ושומרים}}
{{ח:תת|א}} שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות.
{{ח:תת|ב}} השומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו, הוא שומר חנם.
{{ח:תת|ג}} השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרה לעצמו, ואיננו שואל' הוא שומר שכר.
{{ח:תת|ד}} השומר נכס כדי להשתמש בו או ליהנות ממנו בלי ליתן תמורה, הוא שואל.
 
{{ח:סעיף|2|אחריות שומרים}}
{{ח:תת|א}} שומר חנם אחראי לאבדן הנכס או לנזקו אם נגרמו ברשלנותו.
{{ח:תת|ב}} שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו.
{{ח:תת|ג}} שואל אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, יהיו גורמיהם אשר יהיו, ובלבד שאחריותו לא תהיה חמורה משל מחזיק בנכס שלא כדין.
{{ח:תת|ד}} שומר שנודע לו כי עלול להיגרם לנכס נזק שהוא אינו אחראי לו לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), ולא הודיע על כך לבעל הנכס תוך זמן סביר או לא נקט אמצעים סבירים להודיע לו, יהא אחראי לאותו נזק במידה שההודעה היתה מאפשרת לבעל הנכס למנוע את הנזק.
 
{{ח:סעיף|3|החמרת האחריות}}