ביאור:בראשית יח טו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דברי שרה
מ עדכון
שורה 3:
 
== לֹא צָחַקְתִּי ==
המלאך קיבל את מבוקשו -: שרה מאשרת שהיא שמעה, מפתח אוהלה, את דברי המלאך: "לָמָּה זֶּהזֶהּ צָחֲקָה שָׂרָה" ([[ביאור:בראשית יח יג]]).<br />
עכשועכשיו אברהם ושרה, שניהם, יודעים שבןשייוולד יולדלהם לשרה מאברהםילד תוך זמן קצוב, ושבן זוגם גם יודע זאת. משימתו של המלאך הושלמה.
 
=== וַתְּכַחֵשׁ ===
"'''וַתְּכַחֵשׁ'''" - לטעון שדבר הוא שגוי, להזים. <br />
שרה אולי היא לא הרגישה שהיא צחקה בצורה גלויה כי כתוב "וַתִּצְחַקותִַּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ" ([[ביאור:בראשית יח יב]]),. בקרבה - בתוכה בלבד. בכל אופן, היא צחקה בסתר, ואנחנו לא יודעים מאיזה סיבה: שמחה או לעג ובוז.<br />
אולם אין ספק ששרה זכרה מהאת היאמחשבותיה חשבההקודמות: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִיואַדֹנִי זָקֵן" ([[ביאור:בראשית יח יבי]]), וזהושהן שונהלמעשה שונות לגמרי ממהמדברי שהמלאך אמרהמלאך לאברהם, ששרהשטען שרה הגיבה בבוז. שרה לא אמרה את זה כשאלה אלא כהצהרה. <br />
 
שרה צחקה משמחה כי נודע לה שהיא עומדת לקבל "עֶדְנָה". שרה התתכונה להגיד שהיא לא צחקה בבוז ולא זלזלה באדוני ובכוחו לעשות פלא כזה. אולם כאשר שרה פתחה את דבריה בהצהרה "לֹא צָחַקְתִּי" היא למעשה שיקרה, והמלאך מיהר לקטוע את דבריה לפני שהיא תוסיף הסבר. לאחר דברי המלאך שרה העדיפה לשתוק ולא להמשיך להתווכח לשווא. <br />
אולם אין ספק ששרה זכרה מה היא חשבה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" ([[ביאור:בראשית יח יב]]), וזה שונה לגמרי ממה שהמלאך אמר לאברהם ששרה הגיבה בבוז. שרה לא אמרה את זה כשאלה אלא כהצהרה. <br />
שרה סיפרה לאברהם (או ליצחק) מה היא באמת אמרהחשבה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִיואַדֹנִי זָקֵן" ([[ביאור:בראשית יח יב]]), כי אחרת מחשבותיה לא היו מועלות על הכתב בתורה.
שרה אמרה "לֹא צָחַקְתִּי" להסבר שלך, ולא זלזלתי באדוני ובכוחו לעשות פלא כזה. להפך, צחקתי משמחה שאני עומדת לקבל "עֶדְנָה".
 
שרה סיפרה לאברהם (או ליצחק) מה היא באמת אמרה: "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" ([[ביאור:בראשית יח יב]]) כי אחרת מחשבותיה לא היו מועלות על הכתב בתורה.
 
=== כִּי יָרֵאָה ===
'''יראה ממה?''' אלוהים לא יכול לפגוע בה, הן היא מיועדת להיות אמו של יצחק. ובנוסף, חוץ מהצהרתו של המלאך, אין עוד עדים להאשמתו, והוא עד יחיד. אפילו לסדום אלוהים שלח שני עדים!<br />
 
אולי היא יראה שאברהם יקבל דעה שלילית עליה, אבל היא לא הסבירה למה היא מכחישה, וכך תשובת המלאך נשארה.
 
=== וַיֹּאמֶר לֹא כִּי צָחָקְתְּ ===
המלאך שיקר בגלוי לאברהם. כמובן היו לו סיבות טובות לעשות זאת, למשל למען שלום בית, הןהרי מטרתו היתה שאברהם יחזור ויבקרלקיים אתיחסי מין עם אשתו, ולא יצורלגרום ריבלהם חדשלריב על מי משניהם זקן יותר.<br />
 
המלאך לא היה יכול להסכים שהיא לא צחקה, כי אז הוא מגלה שהוא בלפן וכל הבטחת הבן אולי גם היא בלוף. לכן הוא היה חייב לענות לה ולהאשים אותה בדבר שולי.<br />
שרה למעשה צחקה בלבה, ולא משנה שהיא לא צחקה על אלוהים, הצהרתה "לֹא צָחַקְתִּי" היתה שקר.
לאברהם זה בכלל לא היה חשוב, הן הוא עצמו צחק בגלוי, והטיל ספק בדברי אדוני, ככתוב: "וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" ([[בראשית יז יז]]).
 
לפחות שרה היתה מספיק חכמה לא לענות, ולתת לו את המילה האחרונה ברגעי שמחתה העצומה.
המלאך לא היה יכול להסכיםלשתוק ולא להגיב לדברי שרה שהיא לא צחקה, כי אז הוא מגלההיה שהואמתגלה בלפןכמלאך וכלכוזב, הבטחתמה הבןשאומר אולישכל גםההבטחה להולדת הבן היא בלוףגם כוזבת. לכןזו הואהסיבה שהוא היה חייב לענות לה ולהאשים אותה בדבר שולי.<br />
 
לאברהם זה בכלל לא היה חשוב, הן הוא עצמו צחק בגלוי, והטיל ספק בדברי אדוני, ככתוב: "וַיִּצְחָקויִַּצְחָק; וַיֹּאמֶרויַֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵדיִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד" ([[ביאור:בראשית יז יז]]). לפחות שרה היתה מספיק חכמה לא לענות, ולתת למלאך לומר את המילה האחרונה ברגעי שמחתה העצומה. אבל בצורה זו אברהם הבין שהיא שמעה את דברי המלאך, והבין ששרה יודעת שהוא יודע, שהיא יודעת.