חוק יישוב סכסוכי עבודה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת}} <div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">

{{ח:ת}} שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי עבודה (להלן – הממונה הראשי) וממונים על יחסי עבודה (להלן – ממונים); הודעה על מינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:ת}} לענין חוק זה סכסוך עבודה הוא סכסוך באחד הנושאים המנויים להלן שנתגלע בין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, או בין מעסיק לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, להוציא סכסוך היחיד; ואלה הנושאים:

{{ח:ת}} בסכסוך עבודה שבין מעסיק לעובדיו או לחלק מהם, הצדדים לסכסוך הם המעסיק וארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון עובדים כאמור – הנציגות שנבחרה על-ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך העבודה הנדון.

{{ח:ת}} מעסיק שהוא צד לסכסוך עבודה רשאי, בכל הנוגע לסכסוך, להיות מיוצג על-ידי ארגון מעבידים, והאדם המוסמך לפעול בשם אותו ארגון ידו כיד המעסיק.

{{ח:ת}} צד בסכסוך עבודה רשאי להודיע על הסכסוך לממונה הראשי; תוכן ההודעה, צורתה ודרך מסירתה יקבע שר העבודה בתקנות.

{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} חייב צד לסכסוך למסור הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|באותו סעיף}} לצד שני ולממונה הראשי על כל שביתה או על כל השבתה, לפי הענין, חמישה עשר יום לפחות לפני תחילתן.

{{ח:ת}} נקבע בהסכם קיבוצי הסדר שונה מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א}}, יחולו ההוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי.

{{ח:ת}} שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, סוגי סכסוכים או ענפי עבודה שעליהם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}}.

{{ח:ת}} נמסרה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} {{ח:פנימי|סעיף 5א|או 5א}} או שנודע לממונה הראשי בדרך אחרת על סכסוך עבודה, יחליט הממונה הראשי אם יתווך בסכסוך; החליט לחיוב – יטול לידיו את תפקיד המתווך, אם שר העבודה לא נטל לידיו תפקיד זה, או יטיל את התיווך על ממונה או על מי שיתמנה במיוחד על ידי שר העבודה ליישוב אותו סכסוך עבודה.

{{ח:ת}} המתווך יעשה כמיטב יכלתו ליישוב הסכסוך בדרך משא ומתן, והוא רשאי –

{{ח:ת}} הגיעו הצדדים להסכם בדבר יישוב סכסוך עבודה אם על דעת עצמם ואם לפי הצעת המתווך, יערכו המתווך או הצדדים הסכם בכתב לענין זה ובו יפורטו כל התנאים שלפיהם יושב הסכסוך; ההסכם ייחתם בידי הצדדים ויקויים בחתימת המתווך.

{{ח:ת}} הסכם שנחתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} פטור ממס בולים.

{{ח:ת}} משקיבל הממונה הראשי דין וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, רשאי הוא להציע לצדדים חידוש התיווך ואם הסכימו לכך – יחדש המתווך את תיווכו והוראות {{ח:פנימי|פרק 2|פרק זה}} יחולו על התיווך המחודש.

{{ח:ת}} לא נחתם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, כל הנאמר במהלך התיווך על ידי הצדדים, כל עדות שהושמעה בו וכל הצעה ליישוב הסכסוך שהובאה בו, לא יחייבו את הצדדים ולא ישמשו ראיה בבוררות לפי חוק זה אלא אם הצדדים הסכימו לכך בכתב.

{{ח:ת}} ואלה הענינים לבוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}:

{{ח:ת}} כל צד לסכסוך עבודה שהוא ענין לבוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, רשאי למסור הודעה על הסכסוך לממונה; על הודעה לפי סעיף זה חלות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:ת}} הממונה הראשי שהגיע אליו העתק ההודעה שנמסרה לממונה, ימנה ועדת בוררים לאותו סכסוך (להלן – ועדת הבוררים) או יפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}.

{{ח:ת}} הממונה הראשי רשאי, על פי בקשת הצדדים ולפני שמינה ועדת בוררים, ליטול לידיו תפקיד בורר יחיד או למנות ממונה להיות בורר יחיד בסכסוך, ומשעשה אחד משני אלה נתונות לבורר היחיד כל הסמכויות של ועדת בוררים; הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} בדבר בוררות בועדת בוררים חלות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על בוררות יחיד כאמור.

{{ח:ת}} ועדת בוררים היא של שלושה: האחד יושב ראש שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת יושבי ראש לועדות בוררים שנערכה על ידי שר העבודה לאחר התייעצות במועצה ליחסי עבודה; נציג עובדים ונציג מעבידים שנתמנו, לאחר התייעצות לגבי כל אחד מהם בצד המיוצג על ידיו, מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימות נציגי עובדים ונציגי מעבידים לועדות בוררים שנערכו על ידי שר העבודה לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים יציגים של מעבידים, הכל לפי הענין.

{{ח:ת}} מי שפעל כמתווך בסכסוך עבודה מסויים לא יתמנה בורר יחיד או חבר ועדת בוררים לאותו סכסוך, אלא בהסכמת הצדדים בכתב.

{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הבוררים יקבע את מועדי ישיבותיה ומקומותיהן ויודיע על כך ליתר חברי הועדה ויזמין את הצדדים להתייצב לפני הועדה.

{{ח:ת}} ועדת בוררים לא תהיה קשורה בדיני הראיות, אלא תפעל בדרך שתיראה לה מועילה ביותר לבירור הנדון.

{{ח:ת}} ועדת בוררים תקבע את סדרי דיוניה, במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.

{{ח:ת}} רשאי יושב ראש של ועדת בוררים לקיים ישיבת הועדה בהעדר אחד הבוררים, אם בירר תחילה כי לחבר הועדה הנעדר מהישיבה נשלחה הודעה על מקום הישיבה ומועדה והחבר לא מסר הודעה בכתב על אי-יכלתו להשתתף בישיבה ולא הראה סיבות מספיקות לדעת היושב ראש; סעיף זה אינו חל לגבי הישיבה הראשונה של הועדה, אלא אם היא מתקיימת במועד דחוי.

{{ח:ת}} נתקיימה ישיבה בהעדר אחד החברים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26}}, או לא השתתף אחד מהם בפעולות הועדה – אין חוקיות הישיבה או פעולות הועדה וסמכויותיה נפגעות על ידי העדר זה; אולם לפי דרישת החבר שנעדר מישיבת הועדה רשאי היושב ראש לחדש את הדיון בשאלות שבהן דנו בהעדר החבר, אם ראה היושב ראש סיבה מספקת להעדרו.

{{ח:ת}} ועדת בוררים רשאית לתת פסק-ביניים וכן רשאית היא לבטל בכל עת אותו פסק-ביניים.

{{ח:ת}} פסק-הבוררים או פסק-הביניים יינתנו ברוב דעות: ובאין רוב דעות יינתן פסק-הבוררים או פסק-הביניים על ידי היושב ראש.

{{ח:ת}} מי שהיה יושב ראש ועדת הבוררים רשאי לתקן טעות סופר שנפלה בפסק-בוררים.

{{ח:ת}} פסק-בוררים הוא סופי, ואין עליו ערעור.

{{ח:ת}} יושב ראש ועדת הבוררים ימסור לממונה הראשי ולצדדים העתק פסק-הבוררים כשההעתק מקויים בחתימת ידו.

{{ח:ת}} פסק-בוררים, וכן כתב הרשאה הניתן על-ידי אחד הצדדים למתייצב בשמו לפני ועדת בוררים, פטורים ממס בולים.

{{ח:ת}} פקודת הבוררות, אינה חלה על בוררות לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.

{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} –

{{ח:ת}} מעסיק בשירות ציבורי שהפר הוראה שבהסכם קיבוצי, רשאי בית הדין לעבודה לבקשת העובד שלגביו הופר ההסכם, או ארגון העובדים שבו הוא חבר, לחייבו בתשלום פיצויים מוגדלים בנוסף לכל סעד אחר, והוא רשאי לפסוק פיצויים גם בהפרה שאין עמה נזק ממון.

{{ח:ת}} הסכם קיבוצי החל בשירות ציבורי יראוהו כאילו נכללו בו ההוראות שבתוספת לגבי כל סכסוך שאין בהסכם הוראה אחרת להכרעה בו.

{{ח:ת}} שר העבודה ימנה מועצה ליחסי עבודה (להלן – המועצה) שתייעץ לו בכל הנוגע ליחסי עבודה.

{{ח:ת}} שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות את תקופת כהונתה של המועצה ותנאים לפקיעתה של חברות במועצה לפני תום תקופת כהונתה המלאה.

{{ח:ת}} שר העבודה או מי שיתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב ראש המועצה.

{{ח:ת}} המועצה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה במידה שלא נקבעו בתקנות.

{{ח:ת}} שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר שהתייעץ במועצה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

{{ח:ת}} פקודת בתי המשפט התעשייתיים, 1947 וחוק השביתות העותמני מיום 27 ביולי 1909 – בטלים.

{{ח:ת}} לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר, אולם –

{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה היא ביום כ"ח באדר א' תשי"ז (1 במרס 1957).

{{ח:קטע3|תוספת סעיף|{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37ד|סעיף 37ד}})}}}}

{{ח:ת}} נתגלע סכסוך עבודה ולא הגיעו הצדדים תוך שבעה ימים להסכם בדבר דרכי ההכרעה בסכסוך, יבורר הסכסוך על פי בקשת אחד הצדדים בועדה פריטטית של נציגי הצדדים, אשר תתכנס תוך שבעה ימים מיום בקשת הבירור.

{{ח:ת}} הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת על יישוב הסכסוך – יהיה דין ההחלטה כדין פסק בוררים על פי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג) לחוק}}.

{{ח:ת}} לא התכנסה הועדה הפריטטית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בסעיף 1}} או לא הגיעה להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות; הבוררות תהיה בפני בורר אחד או יותר כפי שיוסכם בין הצדדים, ואם לא הסכימו תוך שבעה ימים מיום הבקשה לקיים את הבוררות – בפני שלושה בוררים, שמהם כל צד ימנה בורר אחד ושני הבוררים ימנו בורר נוסף והוא יהיה יושב ראש.

{{ח:ת}} הבוררות תסתיים תוך שלושים יום מיום הבקשה לקיימה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י''"ז באדר א' תשי"ז (18 בפברואר 1957).}}