נועם אלימלך/פרשת וארא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ראה נתתיך'''. יש להבין מה זה הלשון "ראה", גם מלת "אלקים". ונראה, דהנה הצדיק הרוצה להעלות את אדם השפל ולהסירו משטותו ושפלותו, בלתי אפשר לשבר את דבר שטותו כי אם בדבר הדומה קצת, דהיינו שצריך הצדיק לירד קצת ממדריגתו להטות אליו בדבר הדומה, והנה פרעה אמר שהוא אלקי, כפירוש רש"י ז"ל "הנה יוצא המימה" כו׳, לכן אמר השי"ת למשה {{צ|דאהראה נתתיך אלקים לפרעה}}, שצריך אתה לעשות אותות ומופתים לפני פרעה כמעשה אלקות, ועי"ז תשבר את שטותו שמחזיק עצמו לאלקות, שהוא יסבור שאתה אלקים, ולכן {{צ|ראה}} - שתסתכל בדבר זה מאוד שלא תתגאה ח"ו.

'''כי ידבר אליכם''' פרעה תנו לכם מופת:'''. הנה מלת "לכם" אינו מדוקדק, תנו "לי" היה לו לומר, שבוודאי רצה פרע׳פרעה שיתנו לו מופת. ועוד יש לדקדק, אחר שהראו לפניו מופת שהמט׳שהמטה נהפך לתנין ויעשו גם החרטומים כן, מה היה צריך פרע׳פרעה חיזוק הלב כמ"ש "ויחזק לב פרע׳פרעה", הלא ממילא מאחר שרא׳שראה שגם החרטומים עשו כן אין צריך חיזוק לזה.

אך גרא׳נראה פשוט, דהנה האדם המלומד בניסים שהשי"ת עוש׳עושה לו נס בכל עת, אזי הוא תמיד חידוש ונפלא בעיניו, הגם שרוא׳שרואה שהשי"ת עושה לו תמיד גיסיםניסים, אעפ"ב הוא מפליא הדבר לחידוש גדול, אבל העוש׳העושה דבר חידוש פעם אחד ע"י כישוף ובדוט׳וכדוטמה, אזי בפעם שגיתשנית אין חידוש בעיניו לכלום, מאחר שעשה בעצמו פעם אחד:. וזהו שאמר השי"ת ב"ה {{צ|כי ידבר אליכם פרע׳פרעה תנו לכם מופת}}, פי׳פירוש שתעשו מופת כזה שגם לכם יהי׳יהיה למופ׳למופת ולחידוש, זה יהי׳יהיה ודאי דבר ה׳, ולכן כתיב {{צ|וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו.}}, וגבי חרטומים כתיב {{צ|ויעשו גם הם בלטיהם כן}} ולא כתיב "לפני פרעה", משום דהשלכת מטה אהרן היה חידוש לפני פרעה, שהבין שהוא דבר ה׳ מחמת שרא'שראה שגם בעיני משה ואהרן היה לחידוש., אבל בחרטומים לא היה שום חידוש, לא להם ולא לפרע'לפרעה, כי ידעו שעושים ע"י שטותיהם, ולכן נאמר שפיר {{צ|ויחזק לב פרעה}}, שהיה צריך חיזוק הלב, כי הבין שאין בהם ממש ואעפ"בכ היה מחזק את לבו.

וזהו {{צ|בשרתי צדק בקהל רב}}, ר"ל כשאני מבשר איזה דבר חידוש בקהל רב, אעפ"בכ בהיות הדבר הזה, הגההנה {{צ|שפתי לא אכלא}} מלשבח ולהודות על הדבר הגדול, אף שאני מלומד בכך, וזה הוא מחמת שזה דבר ה׳. וק"ל.