נועם אלימלך/פרשת וארא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פרשת וארא: עריכת קטע חמישי
←‏פרשת וארא: עריכה (קטע מס' 6
שורה 28:
 
'''או יאמר''' {{צ|וארא כו' ושמי ה׳ לא נודעתי להם }}. דהנה השם של "שדי" הוא משדד מערכות, והפנימיות הוא השם הויה ב"ה, ולכן נכתב במזוזה שם שדי מבחוץ, והצדיק הוא ממשיך את הפנימיות שהוא השם הויה ב"ה לכל דבר חיצוניות, אפילו במאכל ובמשתה ובכל דבר גשמי הוא ממשיך קדושת השם לתוכו, וזהו {{צ|כל מה שברא הקב"ה לכבודו ברא}}, דהשם הויה ב"ה נקרא "כבוד" וכמו שנאמר ברוך כבוד ה׳, והיינו כל מה שברא הוא כדי להמשיך את שמו הגדול לתוכו וזהו לכבודו ברא, אבל המלאכים שאין בהם לא אכילה ולא שתיה לכן אומרים "ברוך כבוד ה׳ ממקומו", מפני שאין להם שום דבר חיצוני להמשיך את שמו הגדול לתוכו ומברכים ממקומו אשר הוא. וזהו {{צ|ושמי ה׳ לא נודעתי להם}}, כמ"ש רש"י ז"ל לא הודעתי כו׳ ולא קיימתיה שלא נתתי להם הארץ, ונמצא שלא היו יכולים להמשיך את השם הויה ב"ה לתוכו, שלא היה להם עדיין הארץ שהיא החיצונית, וזהו {{צ|לא נודעתי}} בנפעל, שלא היו יכולים להמשיך.
 
וכ"ש ברוך כבוד ה׳. והיינו כל מה שברא הוא כדי להמשיך את שמו הגדול לתוכו וזהו לכבודו ברא. אבל המלאכים שאין בהם לא אכילה ולא שתיה לכן אומרים ברוך כבוד ה׳ ממקומו מפני שאין להם שום דבר חיצוני להמשיך את שמו הגדול לתוכו ומברכים ממקומו אשר הוא. וזהו ושמי ה׳ לא נודעתי להם כמ"ש רש"י ז"ל לא הודעתי כו׳ ולא קיימתיה שלא נתתי להם הארץ ונמצא שלא היו יכולים להמשיך את השם הויה ב"ה לתוכו שלא הי׳ להם עדיין הארץ שהיא החיצונית וזהו לא נודעתי בנפעל שלא היו יכולים להמשיך. והנה הצדיק לפעמים צריך לעשות דבר חיצוני ולמשיךולהמשיך לתוכו הפנימיות, למשל מי שצריך פרנס׳פרנסה או רפוא׳רפואה, אז אומר לו הצדיק שיהי׳שיהיה לו רפוא׳רפואה ופרנסה שהם דברים חיצונים וממשיך לתוכו השם הויה ב"ה ע"י כוונתו ותפילתו והוא מסכים שכן יקיםיקום. וזהו {{צ|בשרתי צדק בקהל רב}}, ר"ל שאני מבשר כל מי שצריך דבר שיהי׳שיהיה לו כן כמו שצריך, {{צ|ושפתי לא אכלא}} אליו לכל הצטרכות מלדברו אפי׳אפילו חיצוניות הוא מחט׳מחמת {{צ|ה׳ אתה ידעת}}, פי׳פירוש שאת׳שאתה נותן דעתך וחפצך עמי להסכים ע"יעל ידי שכן יקום, ואני ממשיך הפנימיות שם קדשך בהדיבורים הנ"ל. וק"ל .
 
'''או יאמר''' וארא אל אברהם ע"פ שאנו אומרים בברכות אבות אלקי אברהם כו׳ ואח"ב אנו אומרים האל הגדול כו׳ כאשר כתבנו לעיל מזה דהנ׳ אברהם תיקן מדת חסד והמשיך את הבורא ב"ה במדת חסד לזה העולם יצחק המשיך מדת גבורה כו' ומחמת שאין כה בנו לקשר עצמיגו מיד בעולמות העליונים לכן מתחילה אגו מקשרים עצמיגו באבות אברהם יצחק ויעקב ואח"כ אנו עולים מתתא לעילא בעולמות עליונים שהם הגדול הגבור כו׳ אבל האבות שהי׳ כחם גדול והי׳ כה בידם לקשר עצמם מיד בעולמות העליונים והיה עבודתם מעילא לתתא שהמשיכו את הבורא ב"ה לזה העולם כל אחד תיקן מדתו כנ"ל וזהו וארא אל אברהם כו׳ באל שדי הוא שאמר לעולמו די והוא השם המשתמש בזה העולם והיינו שהשי"ת היה נרא׳ להם אחר שהמשיכו לזה העולם דכאן נקראים אבות ושמי ה׳ לא נודעתי להם ר"ל אבל בעולמות העליונים ששם שמי ה׳ לא נודעתי להם עד אחר שתיקנו המדות העליונות והמשיכו למט׳ כנ"ל וזהו שפירש"י ז"ל וארא אל האבות היינו בזה העולם אחר שהיו נקראים אבות הייתי נרא׳ להם וק"ל: