נועם אלימלך/פרשת וארא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏פרשת וארא: עריכת קטע ראשון בפרשת וארא
שורה 1:
{{המרת או.סי.אר}}
==פרשת וארא==
'''וידבר אלהים אל משה''' כו׳כו'. נרא׳נראה לפרש דאיתא בגט׳בגמרא {{צ|רשעים תחילתן שלו׳שלוה וסופן יסורין וצדיקים תחילתן יסורין וסופן שלו׳שלוה}}, יש לומר הפי׳הפירוש דהצדיק צריך לעבוד את הבורא ב"ה מתחיל׳מתחילה בירא׳ביראה ולשמור עצמו מיצד""רמיצר הרע ולשבר כל תאוויות הגשמיות, וזהו {{צ|תחילתן יסורין ?}}, ואחר שזב׳שזכה לשבר כל התאוות ואויבו - הוא היצה"ר - השלים עמו, אז {{צ|סופן שלו׳שלוה}}.

וזהו {{צ|וידבר אלהים}}, שדיבור הוא לשון קשות ואלקים הוא מדרגת ירא׳יראה, ופירושו {{צ|וידבר}} לשון קשות {{צ|אלקים}} ר"ל אז כשהי׳כשהיה במדרגת ירא/יראה, {{צ|ויאמר אליו אני ה׳}} פי׳פירוש כשבא במדרגת אהב׳אהבה דהיינו דה', אז הי׳היתה אמיר׳אמירה בלשון רכה.

ויש לומר זהו כוונת רש"י ז"ל {{צ|וידבר אלקים דבר י אתו משפט על שהקש׳שהקשה לדבר ולומר למה הרעותה לעם הזה וכדאיתא במדרש שהטיח דברים כלפי מעלה}}, ובאמת ח"ו שמשה רבינו ע"ה יטיח דברים נגד השי"ת, רק זה הי׳היה מחמת גודל אהבת ישראל, וזה מורה על גודל אהבת הבורא ית"ש, והפי׳והפירוש כך, {{צ|וידבר אלקים כו׳}} כלומר אע"פ שהי׳שהיה ראוי לדבר אתו משפט על שהקש׳שהקשה לדבר כו׳, אך מחמת שהי׳שהיה מגודל אהבת ישראל שהיא אהבת הבורא ית"ש, לכן {{צ|ויאמר אליו אני ד׳ה'}} שהיא אמיר׳אמירה רכה באהב׳באהבה.

וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה {{צ|הקם לעבדך אמרתיך בו׳כו׳}}, פי׳פירוש שהשי"ת יסייע לו לבאלבוא למדרגת אהב׳אהבה המרומז בלשון אמיר׳:אמירה, {{צ|אשר ליראתך}} ר"ל אהב׳אהבה כזו שמתוך אהב׳אהבה אבאאבוא לירא׳ליראה שהיא ' הירא׳היראת הרוממות. וק"ל:.
 
 
מד,'''וארא''' כו׳. כתב רש"י ז"ל {{צ|וארא אל האבות}}. ולכאורה מה בעי רש"י בזה, הלא בפסוק מפורש אברהם יצחק וידענו שהם נקראים אבות. ונרא׳ונראה כוונת רש"י בזה כי אברהם הי׳היה מדת חסד ויצחק בחי'בחינת גבור׳גבורה ויעקב תפארת, והיו משתנים זה מזה בבחיג׳בבחינתם, וא"כ איך שייך שלכולם יתרא׳יתראה אליהם באל שדי, הלא הדרך הוא שכפי מדרגתו באה עליו הקדוש׳הקדושה מלמעל׳מלמעלה. אך שהשורש הוא בדבר הזה כך, שמצד הבורא ב"ה אין שום השתנות, אלא שהאדם בעבודתו לפי מדרגתומדריגתו כך ממשיך עליו, נמצא אברהם המשיך על עצמו המד׳המדה של חסד, וכן יצחק מדתו, וכן יעקב, אבל מצד הבורא ב"ה הכל אחד הפשוט, ולזה פרשפירש רש"י ז"ל {{צ|וארא אל האבות}} לומר שאצל הבורא ב"ה אין הפרש וחילוק ביניהם כלל והכל אחד, לכך נראה אליהם בבחינה אחת באל שדי. וק"ל.
 
'''וארא''' כו׳ כתב רש"י ז"ל וארא אל האבות ולכאור׳
מד, בעי רש"י בזה הלא בפסוק מפורש אברהם יצחק וידענו שהם נקראים אבות ונרא׳ כוונת רש"י בזה כי אברהם הי׳ מדת חסד ויצחק בחי' גבור׳ ויעקב תפארת והיו משתנים זה מזה בבחיג׳ וא"כ איך שייך שלכולם יתרא׳ אליהם באל שדי הלא הדרך הוא שכפי מדרגתו באה עליו הקדוש׳ מלמעל׳ אך שהשורש הוא בדבר הזה כך שמצד הבורא ב"ה אין שום השתנות אלא שהאדם בעבודתו לפי מדרגתו כך ממשיך עליו נמצא אברהם המשיך על עצמו המד׳ של חסד וכן יצחק מדתו וכן יעקב אבל מצד הבורא ב"ה הכל אחד הפשוט ולזה פרש"י ז"ל וארא אל האבות לומר שאצל הבורא ב"ה אין הפרש וחילוק
ביניהם כלל והכל אחד לכך נרא׳ אליהם בבחי׳ אחת באל
שדי וק"ל:
 
'''וארא''' כו׳ באל שדי ושמי ד׳ כו׳ ונרא׳ לפרש דאיתא בגט׳ שדי שאמר לעולמו די ולכאורה יש להבין מה יוצא לנו מזה שאמר לעולמו די שלא יתפשט יותר אך הענין הוא שחז"ל משמיענו הטוב׳ הגדול׳ שעש׳ עמנו הבורא ית׳ דידוע שהנאצל מה שהוא רחוק יותר מהמאציל הוא נתגש׳ ביותר ונמצא אילולי שאמר לעולמו די הי׳ העולם מתפשט לאין קץ והי׳ הקליפות מתהווין בעולם מנוקבא דתהומא רבא ועכשיו שאמר לעולמו די הוא הטבה שלא נהווה הקליפות כ"ב ועוד איתא שדי ע"ש שהוא משדד מערכות דהיינו שהשם הזה משדד הטבע לטובת ישראל וזהו וארא בו׳ באל שדי פי׳ כשנראיתי לאבות להבטיח להם על א"י הבטחתי להם בשם אל שדי שהוא משדד מערכות בכדי שלא יהי׳ אחיז׳ לקליפות ולאומות בא"י גם אם ח"ו לא יהיו ראויים ישראל: ושמי ה׳ לא נודעתי להם ר"ל שלא הבטחתים בשם הוי׳ ב"ה וב"ש פן ח"ו יגרום החטא ויהי׳ כח להקליפות לינק מאחורים ויהי׳ לאומות אחיזה ח"ו בא"י לכן נרא׳ להם באל שדי והבן זאת: