ויקיטקסט

חוק המים: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
[643036]
[660756]
שורה 5:
{{ח:תיבה|ס"ח תשי"ט, 169|חוק המים|http://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ך, 10|תיקון|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"א, 175|תיקון מס' 2|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס' 3|http://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ"ה, 191|תיקון מס' 4|http://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ב, 8|תיקון מס' 5|http://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל"ו, 140|תיקון מס' 6|http://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"א, 180|תיקון מס' 7|http://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ה, 362|תיקון מס' 10|http://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ"ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|http://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס' 13|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת"ט}}; {{ח:תיבה|תשס"ב, 417|תיקון מס' 15|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס' 19|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ו, 331|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס"ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש"ע, 394|תיקון מס' 26|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}.
 
ק"ת תשס"ח, 840, 1120, 1146, 1400; תשס"ט, 400, 1234; תש"ע, 961, 1427; תשע"א, 24, 141, 959, 1196; תשע"ב, 1070, 1071; תשע"ג, 111, 1368, 1616; תשע"ד, 244; תשע"ה, 1312; [http://www.nevo.co.il/law_word/law06%5Ctak-7571.pdf תשע"ו, 166].
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 12:
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} <div style="columns: 2 auto; -moz-columns: 2 auto; -webkit-columns: 2 auto; text-align: right; padding-bottom: 1em;">
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}</div>
<div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}</div>
שורה 50:
 
{{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}}
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.
 
{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי-ניקוז ומי-שופכין.
 
{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.
 
{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור-מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.
 
{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור-מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.
 
{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס"ד-2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|1}} צרכי-בית;
{{ח:תת|2}} חקלאות;
שורה 74:
 
{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.
 
{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}
שורה 81:
 
{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דלדול מקור-מים" – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום.}}
 
{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} חייב אדם –
{{ח:תת|1}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תת|2}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
שורה 117:
 
{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל"ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|1}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|2}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור-מים אם אין למנעו בדרך אחרת.
 
{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|שפקודת המסים (גבייה)}}, פרט {{ח:פנימי|סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.
 
{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית-הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית-הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית-הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית-הדין פסק בערר.
 
{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות-מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת-מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת-המגן.
 
{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור-מים, על מפעל-מים או על מיתקן להפקת-מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת-מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.
 
{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת-מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית-הדין.
 
{{ח:סעיף|17|זכות כניסה, בדיקה וכו'|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, וכל מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, רשאי להיכנס לכל מקום, לאחר הודעה מראש בכתב למחזיק באותו מקום, ולעשות בו כל פעולה הדרושה להשגחה על מקור-מים ולשמירה על מים; –
{{ח:ת}} וכן רשאי הוא לעשות לחשיפת מקורות-מים, למדידת תפוקתם ותכונותיהם ולבדיקת קרקע, צמחיה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים.
 
{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת-מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
 
{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס"ו}}
שורה 162:
 
{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור-מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי-הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל"ב}}
 
{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשנ"א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"זיהום מים" – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"מקור מים" – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;}}
שורה 178:
 
{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.
 
{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשנ"א, תשס"ו}}
שורה 198:
 
{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשנ"א, תשס"ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957}}.
 
{{ח:סעיף|20ז|תיקון: המעוות|תיקון: תשס"ו, תשס"ח}}
שורה 210:
 
{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.
 
{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.
 
{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשס"ו}}
שורה 238:
 
{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.
 
{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.
 
{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.
 
{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.
 
{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשנ"א, תשס"ו}}
שורה 259:
 
{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין-וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.
 
{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}}|תיקון: תשנ"א, תשנ"ז, תשס"ח, ק"ת תש"ע}}
שורה 270:
 
{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ"א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.
 
{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית-משפט|תיקון: תשנ"א}}
שורה 287:
 
{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ"א}}
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|1}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|2}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
שורה 302:
 
{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ"א}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}}, כדין כל אדם.
 
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב': כללים לשימוש במים|תיקון: תשס"ו}}
שורה 311:
 
{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת-פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.
 
{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים}}
שורה 322:
 
{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} לא יפיק אדם מים ממקור-מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור-מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון-הפקה); מתן רשיון הפקה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשיון-הפקה יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
 
{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברשיון-הפקה כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות-מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות הפקה, לצריכה למטרת חקלאות.
 
{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס"ו}}
שורה 343:
 
{{ח:סעיף|28|העברה של רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשאי בעל רשיון-הפקה להעבירו לזולתו ובלבד שיודיע על כך למנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|29|רשיון הפקה באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת-מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רשיון-הפקה, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.
 
{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רשיון הפקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רשיון-הפקה, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.
 
{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס"ו}}
שורה 391:
 
{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת-המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור-קיצוב).
 
{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
שורה 401:
 
{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת-המים וצריכתם באזור-קיצוב, תכין הצעת-הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור-הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני-צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת-הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת-הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן-מים באזור-קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.
 
{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.
 
{{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37-40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.
 
{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|1}} לפתוח מובילי-מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני-מים הנמצאים בתחום אזור-הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|2}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור-מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.
 
{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית-הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית-הדין הורה כך.
 
{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס"ו}}
שורה 429:
 
{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ"ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"החדרת-מים" – פעולה מתוכננת של הכנסת-מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי-שטפונות, מי-ניקוז ומי-שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני-הקרקע לתת-הקרקע.}}
 
{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון-החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|1}} מילוי-חוזר מלאכותי בתוספת למילוי-החוזר הטבעי, לשם הפקת-מים תקינה ממקור-מים פלוני;
{{ח:תת|2}} אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
שורה 457:
 
{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית-החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור-ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת-דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות-המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.
 
{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 471:
 
{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון-ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון-ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון-החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית-הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.
 
{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 485:
 
{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו-44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית-ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.
 
{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ"ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת-אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת-מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי-קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת-מים לשם שטיפת-מלחים, כפי שייקבע בהסדרי-הקיצוב ובתקנות-הקיצוב.
 
{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 497:
 
{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית-החדרה וניתן רשיון-החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות-המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.
 
{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 504:
 
{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, ורשיונות ההפקה וההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.
 
{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית-הדין על מנת שיקבע את התנאים המתאימים.
 
{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 531:
 
{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על תכניות-ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות-ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.
 
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי-מים}}
שורה 538:
 
{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל-מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית-מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה-מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).
 
{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח-שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס"ו}}
שורה 549:
 
{{ח:סעיף|48|תפקידי רשות המים הארצית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות-המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
 
{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות-מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות-מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
 
{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות-מים אזורית, להסמיך את רשות-המים הארצית למלא תפקידיה של רשות-מים אזורית לגבי מפעל-מים אזורי פלוני.
 
{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות-מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל-מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.
 
{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרשאת-ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל-המים, לרבות סכומי-הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות-המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.
 
{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות-מים לא תוציא סדרת איגרות-חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.
 
{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות-מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]}}.
 
{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות-מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.
 
{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות-מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין-וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.
 
{{ח:סעיף|58|דו"ח לכנסת|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין-וחשבון על פעולותיהן של רשויות-המים.
 
{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 591:
 
{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות-המים הארצית.
 
{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל-מים או על ידי ביטול-הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית-הדין.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב': תכנון מפעלי-מים}}
 
{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל-מים (בחוק זה – תכנית-מפעל) תפרט, בין השאר:
{{ח:תת|1}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|2}} שטח-פעולתו של המפעל;
שורה 610:
 
{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית-מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.
 
{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.
 
{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.
 
{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.
 
{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס"ו}}
שורה 632:
 
{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית-מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.
 
{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית-מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א"י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות. בסעיף זה – "מקום פולחן דתי" – לרבות בית-קברות.
 
{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית-מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל"ח-1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.
 
{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
שורה 645:
 
{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית-מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.
 
{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס"ו}}
שורה 656:
 
{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית-הדין.
 
{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו-75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת-מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג': הקמת מפעלי-מים}}
שורה 671:
 
{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.
 
{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
שורה 680:
 
{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית-המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות-המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד' לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות-החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית-המפעל או ביצועה מונע מבעל-מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות-המים להתקין לו במועד סביר, על חשבונה היא, דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית-המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.
 
{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח-פעולתו של מפעל-המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי-חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות-המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
שורה 697:
 
{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.
 
{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.
 
{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום-חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.
 
{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
 
{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית-הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית-הדין לעכבם.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד': פיצויים}}
שורה 723:
 
{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.
 
{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ"ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות-המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.
 
{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.
 
{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ"א-2, תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 736:
 
{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי-נתינתם, יכריע בית-הדין. אולם אין לפנות לבית-הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.
 
{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות-מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה': הספקת-מים על ידי רשות-מים}}
 
{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות-מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח-פעולתו של מפעל-המים.
 
{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס"ו}}
שורה 752:
 
{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית-הדין.
 
{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת-מים מחוץ לשטח-פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מהספק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.
 
{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות-מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|1}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|2}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
שורה 765:
 
{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
 
{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות-מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.
 
{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו': העברת מפעלי-מים}}
 
{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} רשות-מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות-מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל-מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.
 
{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות-מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל-מים אזורי לידי המדינה.
 
{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על-ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו-105}} טעונים אישור בית-המשפט המחוזי שבתחום-שיפוטו נמצא שטח-פעולתו של מפעל-המים. בית-המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.
 
{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו-105}} תפורסם ברשומות על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.
 
{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל-מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.
 
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי-מים}}
שורה 795:
 
{{ח:סעיף|109|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"דמי-מים", לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להספקת-מים.}}
 
{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מי שמספק מים – בין לצרכן ובין לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי-המים עבור המים שהוא מספק, ודרך חישובם.
 
{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ"ג, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על העלויות הממשיות של ספק המים בקשר להפקת המים ואספקתם, לרבות ריבית, בלאי והוצאות אחרות.
 
{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל"ו, תשנ"ג, תש"ס, תשס"ד-3, תשס"ה, תשס"ו}}
שורה 836:
 
{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים|תיקון: תשנ"ט}}
שורה 847:
 
{{ח:סעיף|117|ערר|תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} מי שנדרש לשלם היטל הפקה רשאי לערור על החיוב לפני בית הדין בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו הודעה לתשלום ההיטל, ואולם אין בהגשת הערר כדי לעכב את התשלום בהתאם לדרישה.
 
{{ח:סעיף|118|גביית ההיטל|תיקון: תשנ"ט, תשס"ו}}
שורה 854:
 
{{ח:סעיף|119|גביית הפקה מהצרכן|תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} מפיק מים שעליו הוטל היטל הפקה רשאי לגבות מצרכן, יחד עם התמורה לכל יחידת מים המסופקת לו, סכום השווה להיטל הפקה בשל אותה יחידה, אלא אם כן, נקבעה התמורה בתעריף, הכולל את היטל ההפקה.
 
{{ח:סעיף|120|דין המדינה|תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין היטל הפקה כדין כל מפיק או צרכן.
 
{{ח:סעיף|121-124||תיקון: תשנ"ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלו).}}
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג': תשלום מיוחד|תיקון: תשכ"א}}
 
{{ח:סעיף|124א|הטלת תשלום מיוחד|תיקון: תשכ"א, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, להטיל תשלום מיוחד על מפיק או ספק אשר עשה אחד מאלה:
{{ח:תת|1}} הפיק או סיפק מים בכמות העולה על הכמות המותרת להפקה או להספקה בהתאם לתנאי הרשיון שקיבל או הכללים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תת|2}} סיפק לצרכן מים בכמות העולה על הכמות המותרת לספק לאותו צרכן בהתאם לתנאי הרשיון שקיבל או הכללים שנקבעו לפי חוק זה;
שורה 875:
 
{{ח:סעיף|124ג|גביית התשלום|תיקון: תשכ"א}}
{{ח:ת}} התשלום המיוחד ייגבה כאילו היה מס {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:פנימי|סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.
 
{{ח:סעיף|124ד|העברת התשלום על הצרכן|תיקון: תשכ"א, תשס"ו}}
שורה 886:
 
{{ח:סעיף|124ו|פטור מאישום פלילי וביטול רשיון|תיקון: תשכ"א}}
{{ח:ת}} מי שהוטל עליו תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן זה}}, לא יואשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 156|סעיף 156}} ולא יבוטל רשיון-ההפקה שניתן לו, בשל המעשה שבגללו הוטל בשל כך התשלום.
 
{{ח:סעיף|124ז|העברת התשלום לאוצר המדינה|תיקון: תשכ"א, תשנ"ט}}
{{ח:ת}} סכומים שנתקבלו מהטלת תשלום מיוחד יועברו לאוצר המדינה.
 
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ"ג}}
 
{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ"ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"תשלום יתר" – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפרשי הצמדה" – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –}}
שורה 911:
 
{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ"ג, תשנ"ט, תשס"ו}}
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
 
{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}
שורה 918:
 
{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.
 
{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.
 
{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
 
{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
שורה 981:
 
{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|1}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958}}.
{{ח:תת|2}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.
 
{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.
 
{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
 
{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א'3: מועצת המים|תיקון: תשס"ו}}
 
{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות-מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
 
{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ"ה, תשס"ג, תשס"ו}}
שורה 1,013:
 
{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי-העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות; תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.
 
{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.
 
{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת-מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת-מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת-אספקה למטרות-מים אחרות, שתדון בהספקת-מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת-אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.
 
{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ"ה, תשס"ו}}
שורה 1,034:
 
{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות-צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.
 
{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} נציגות-צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות-מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות-צרכנים נציג של צרכני-מים – שלדעתו מטרת-המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.
 
{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות-צרכנים וסדרי-עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב': נציב המים}}
 
{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג' בית-דין לעניני-מים}}
שורה 1,066:
 
{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום-סמכותו יהא כוחו של בית-הדין ככוחו של בית-משפט מחוזי במשפט אזרחי.
 
{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית-הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית-משפט.
 
{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית-דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי-ביניים.
 
{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק-דין והחלטה אחרת של בית-הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק-דין והחלטה אחרת של בית-משפט מחוזי במשפט אזרחי.
 
{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
 
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד': פנקס המים}}
שורה 1,087:
 
{{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.
 
{{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.
 
{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס"ד-2, תשס"ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.
 
{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}
 
{{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.
 
{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, התשי"ב-1952}}.
 
{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.
 
{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.
 
{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.
 
{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס"ו}}
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.
 
{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל"ב, תשנ"א, תשס"ו, תש"ע}}
שורה 1,128:
 
{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש"ך}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|1}} הסעיפים הבאים של המג'לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|2}} הסעיפים 123, 124 לחוק הקרקעות העותומני.
שורה 1,163:
 
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
 
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הכנסת.
 
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.
 
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
 
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות מקומית.
 
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
 
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001}}.
 
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.
 
{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.
 
{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994}}.
 
{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.
 
{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, תש"ט-1949}}.
 
{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.
 
{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
 
{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א'|תיקון: תשנ"ה, תשס"ז, תש"ע}}
שורה 1,209:
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר"ז);
 
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.
 
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח}}
שורה 1,234:
 
{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח-2, ק"ת תשע"א|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור מנותק" – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|1}} אזור עמק חרוד;
שורה 1,296:
 
{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח, ק"ת תשע"א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תת|1}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח 2}} – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
{{ח:תת|2}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 3|בלוח 3}} – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}} ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
שורה 1,302:
 
{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|תיקון: תשס"ז|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|1}} בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תת|2}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.
 
{{ח:סעיף*|6|היטל על הפקה באזור הגליל העליון|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשע"א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
 
{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח-4, ק"ת תשס"ט, ק"ת תשס"ט-2, ק"ת תש"ע, ק"ת תש"ע-2; ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"א-2, ק"ת תשע"א-3, ק"ת תשע"א-4, ק"ת תשע"ב, ק"ת תשע"ב-2, ק"ת תשע"ג, ק"ת תשע"ג-2, ק"ת תשע"ד, ק"ת תשע"ה; ק"ת תשע"ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק 3|סעיפים 3 עד 6}}, החל ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|1}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.445461 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או 29.4578 אגורות למטר מעוקב – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|2}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"הפקת טיוב" – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;}}
שורה 1,321:
{{ח:תת|5}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|6}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
{{ח:תתת|א}} הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.535552 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|ב}} הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.222224 שקלים חדשים למטר מעוקב.
{{ח:תת|}} בפסקה זו –
{{ח:תת|}} {{ח:הגדרה|"הפקת בצורת" – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:}}
שורה 1,329:
 
{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס"ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
{{ח:תת|1}} מיום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007) עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
{{ח:תת|2}} מיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס"ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.
 
{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס<br>(בכל אחד מהאזורים)|תיקון: תשס"ז, ק"ת תשס"ח-4, ק"ת תשס"ט, ק"ת תשס"ט-2, ק"ת תש"ע, ק"ת תש"ע-2, ק"ת תשע"א, ק"ת תשע"א-2, ק"ת תשע"א-3, ק"ת תשע"ב, ק"ת תשע"ב-2, ק"ת תשע"ג, ק"ת תשע"ג-2, ק"ת תשע"ד, ק"ת תשע"ה; ק"ת תשע"ו}}
 
{{ח:סעיף*}}
<table>
<tr><th>האזור</th><th>היטל בסיס<br>(בשקלים חדשים למטר מעוקב)</th></tr>
<tr><td>אזור מנותק</td><td>0.056057</td></tr>
<tr><td>אזור סובב כנרת</td><td>0.285288</td></tr>
<tr><td>אזור מערכת המים הארצית</td><td>0.568574</td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה<br>(בכל אחד מהאזורים)|תיקון: תשס"ז}}
שורה 1,353:
</table>
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה משלימה" – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"הפקה נוספת" – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:}}
שורה 1,391:
</table>
{{ח:סעיף*||}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח זה}} –
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור ביניים" – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|"אזור מורד" – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא "אזור מורד", בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;}}
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/חוק_המים"