נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 33:
לכן {{צ|ויאמר אבימלך לך מעמנו כי עצמת כו'}}, ר"ל שהיה נראה להם יראת יצחק דבר חדש ותימה ואינו מתוקן כמעשיהם, מה עשה יצחק? {{צ|וילך משם ויחן בנחל}}, דהנה צדיק הנ"ל שיש לו אור גדול בכדי שיוכל להזריע באחרים, אזי עליו הדבר מוטל להתאמץ בכל אופן בכל יכולתו כדי להכניס יראה בלב בני אדם.
 
וזה יש לומר רמז הכתוב {{צ|כי יפתח איש בור כו'}}, "כי" הוא לשון "אשר", דהיינו שהחיוב מוטל על הצדיק הנקרא "איש" שיפתח את ה"בור", רמז למעייני היראה והקדושה, לפתוח לבות בני אדם ביראה וקדושה רבה, {{צ|או כי יכרה איש בור}}, "יכרה" הוא לשון חפירה, שמתחיל לחפור ולחקוק בלבות בגיבני אדם יראה וקדושה, {{צ|ונפל שמה שור או חמור}} ר"ל אז בוודאי יפול שמה הקליפות, {{צ|בעל הבור ישלם}} ר"ל זה שכרו של הצדיק הזה, שהשי"ת ב"ה שהוא בעל ואדון לכל הקדושות והיראות ישלם לו שכרו לעוה"ב, ולא עוד אלא {{צ|כסף ישיב לבעליו}} פירוש דגם זה שכרו, שהיראה והקדושה הזאת שגורם לבני אדם תשוב אליו ויוסיף בו עוד יראה ואהבה ותשוקה לעבודתו ית"ש, וזהו "כסף" כו' לשון נכסף נכספת, דהיינו החשוקההתשוקה והאהבה ישיב לבעליו. ועל דרך הזה פרשתי {{צ|דברים היוצאין מן הלב נכנסים ללב}}, פירוש לאותו לב עצמו שיצאו ממנו באמת, אותן הדברים חוזרים ונכנסים בלבו ומוסיפים לו עוד קדושה. ומקשו בגמרא {{צ|אם על הפתיחה חייב על הכרייה לא כל שכן}}, פירושו לפי דרכינו הנ"ל, אם החיוב על הצדיק לפתוח לבות בני אדם במעייני היראה כ"ש על הכריה, ומשני {{צ|להביא כורה אחר כורה}}, דהיינו אם בפעם אחד לא יפעול לעורר לבם, יחזור ויוכיח ע"ד הוכח תוכיח.
 
וזהו {{צ|ויחן בנחל גרר}} ר"ל כאשר ראה יצחק שאינם פונים אל יראתו ללמוד ממנו, היה הוא מתגבר והולך בקדושתו עד הנחל העליון שהוא נחל ה' והמשיך משם יראה והתעוררות עליהם, כי כן דרך הצדיק להמשיך התעוררות יראה רוממות מעולמות העליונים על כל בגי אדם, וזהו {{צ|וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם ויסתמום פלשתים}}, היה הוא חוזר והעיר את רוחם ביראה שלימה, והעיר היראה הקודמת שהכניס בהם אברהם אבינו ע"ה.