נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
והנה יצחק אבינו ע"ה היה כל מחשבותיו קדושים כולו לה', דהיינו לשבח ולתהילה להשי"ת ב"ה, דאצל הצדיקים גם התפילה שהם מתפללים נקרא תהילה, ולא היה עולה על מחשבתו להתפלל על זרע בעולם באופן הנ"ל, רק כל מגמותיו ותפילותיו היה לה' כנ"ל, וזהו {{צ|ויעתר יצחק לה' לנוכח}} ר"ל זה היה התנגדות למחשבת {{צ|אשתו}}, שהיא היתה חושבת בכוונה הנ"ל שהזרע הוא צורך לעולם, וזהו {{צ|כי עקרה היא}} ר"ל שהיתה מעלה המחשבה הזאת על דעתה, {{צ|ויעתר לו ה'}} פירוש שהשי"ת הפך את רצון יצחק מכוונתו הראשונה להכוונה הנ"ל, "ויעתר" הוא ע"ד שאמרו חז"ל {{צ|למה נמשלו הצדיקים לעתר מה עתר מהפך התבואה בגורן}}, ונמצא עתר הוא לשון הפך, שהשי"ת עושה רצון להצדיק, וזהו {{צ|רצון יראיו יעשה}} ר"ל שעושה רצון ליראיו, ואז כאשר הפך ה' את רצון יצחק שיהיה כוונתו על הזרע כנ"ל, {{צ|ותהר רבקה אשתו}} ר"ל אז ידע שהרתה אשתו, ולא כן מתחילה לא ידע מזה כלל, כי היה דבוק כולו בה'.
 
{{צ|ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי}}, דהנה רבקה היתה יודעת שבניה יקבלו התורה הקדושה, ובראותה כשהיתה עוברת על פתח בית הכנסת יעקב היה מפרכס לצאת ובפתח ע"ז היה עשו מפרכס לצאת כמו שדרשו חז"ל, והיא לא היתה יודעת שזה לה שני עוברים במעיה, רק היתה סוברת שזה עובר אחד שהוא מתגבר עיתים לטובה ועיתים לרעה, והיתה מצטערת ואומרת {{צ|אם כן}} ר"ל אם חלילה באופן זה יהיה בני, וחלילה בקבלת התורה הקדושה יהיה בהם תערובת טוב ורע, {{צ|למה זה אנכי}}, למה לי קבלת התורה שפתח ב"אנכי" ה', כי התורה הקדושה צריכה להיות הכל בקדושה בלי תערובות חלילה. {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} דאיתא בגמרא "שותא דינוקא או דאבא או דאמא", והוא מחמת שהם שותפין בו וכל אחד מכניס בו חלקו לפי מהותו ומדרגתו, והיתה תולה החסרון בעצמה שהיא גורמת זאת, לכן {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} לתקן את חלקה כדי שיהיה כולו לטוב לה'., {{צ|ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך}}, זה יפנה לרשעו וזה לצדקו בשלימות.
 
{{צ|ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך}} זה יפנה לרשעו וזה לצדקו בשלימות, וזהו {{צ|שבענו בבקר חסדך}}, "בוקר" הוא לשון ביקור, דהקרבן היה צריך ביקור למען תהיה אתערותא דלתתא, ששורש הקרבן היה בדביקות גדול בכוונות קדושים עליונים, והביקור היה למען אתערותא דלתתא, וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה {{צ|שבענו בבוקר כו'}}, ר"ל מה שצריך האדם לחשוב ולהעלות על דעתו את צורכי העולם, דהיינו ביקור החסדים הצריכין למען אתערותא דלתתא, אתה תעשה הרצון הזה כנ"ל {{צ|רצון יראיו יעשה}}, ולא מאתנו יבא הרצון רק אנחנו נהיה דבוקים בך, {{צ|ונרננה ונשמחה בכל ימינו}}, דהצדיק העובד ה' באמת הוא מתקן בכל יום ויום עולם אחר, ואין יום אחד דומה לחבירו, וזהו {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}, ר"ל שהיה לו ימים הרבה, שכל פעם עלה ותיקן עולם הגבוה מחבירו, וזהו {{צ|ונרננה ונשמחה בכל ימינו}}, פירוש כאשר נהיה דבוקים בך בדבק טוב אזי {{צ|נרננה ונשמחה בכל ימינו}}. והבן.