נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פרשת תולדות: תקלדה |
מ ←פרשת תולדות: תקלדה |
||
שורה 17:
והנה יצחק אבינו ע"ה היה כל מחשבותיו קדושים כולו לה', דהיינו לשבח ולתהילה להשי"ת ב"ה, דאצל הצדיקים גם התפילה שהם מתפללים נקרא תהילה, ולא היה עולה על מחשבתו להתפלל על זרע בעולם באופן הנ"ל, רק כל מגמותיו ותפילותיו היה לה' כנ"ל, וזהו {{צ|ויעתר יצחק לה' לנוכח}} ר"ל זה היה התנגדות למחשבת {{צ|אשתו}}, שהיא היתה חושבת בכוונה הנ"ל שהזרע הוא צורך לעולם, וזהו {{צ|כי עקרה היא}} ר"ל שהיתה מעלה המחשבה הזאת על דעתה, {{צ|ויעתר לו ה'}} פירוש שהשי"ת הפך את רצון יצחק מכוונתו הראשונה להכוונה הנ"ל, "ויעתר" הוא ע"ד שאמרו חז"ל {{צ|למה נמשלו הצדיקים לעתר מה עתר מהפך התבואה בגורן}}, ונמצא עתר הוא לשון הפך, שהשי"ת עושה רצון להצדיק, וזהו {{צ|רצון יראיו יעשה}} ר"ל שעושה רצון ליראיו, ואז כאשר הפך ה' את רצון יצחק שיהיה כוונתו על הזרע כנ"ל, {{צ|ותהר רבקה אשתו}} ר"ל אז ידע שהרתה אשתו, ולא כן מתחילה לא ידע מזה כלל, כי היה דבוק כולו בה'.
{{צ|ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי}}, דהנה רבקה היתה יודעת שבניה יקבלו התורה הקדושה, ובראותה כשהיתה עוברת על פתח בית הכנסת יעקב היה מפרכס לצאת ובפתח ע"ז היה עשו מפרכס לצאת כמו שדרשו חז"ל, והיא לא היתה יודעת שזה לה שני עוברים במעיה, רק היתה סוברת שזה עובר אחד שהוא מתגבר עיתים לטובה ועיתים לרעה, והיתה מצטערת ואומרת {{צ|אם כן}} ר"ל אם חלילה באופן זה יהיה בני, וחלילה בקבלת התורה הקדושה יהיה בהם תערובת טוב ורע, {{צ|למה זה אנכי}}, למה לי קבלת התורה שפתח ב"אנכי" ה', כי התורה הקדושה צריכה להיות הכל בקדושה בלי תערובות חלילה. {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} דאיתא בגמרא "שותא דינוקא או דאבא או דאמא", והוא מחמת שהם שותפין בו וכל אחד מכניס בו חלקו לפי מהותו ומדרגתו, והיתה תולה החסרון בעצמה שהיא גורמת זאת, לכן {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} לתקן את חלקה כדי שיהיה כולו לטוב לה'
|