נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פרשת תולדות: עריכה |
←פרשת תולדות: סיום עריכה ראשונית |
||
שורה 43:
ונ"ל לפרש "לאמר" הראשון ויתורץ ממילא האידך, עפ"י דאיתא בספרים שאיך עולה על דעת שיצחק אבינו ע"ה ירצה לברך את עשו ולא את יעקב, ופירשו דבאמת היה רוצה לברך את עשו בעוה"ז, בגשמיות, ואת יעקב היה רוצה לברך בעוה"ב, והיה רוצה יצחק שכל ד' גליות יהיו תהת יד עשו יעו"ש. והנה רבקה אמנו היתה רוצה לקיים את בני ישראל בגלות שיהיה להם ג"כ מעט בעוה"ז, ודרך הצדיק אף שמדבר בגשמיות, אבל כוונתו בעולמות העליונים ברוחניות. וזהו הוא {{צ|ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר}}, ר"ל מה שאמרה אל יעקב שיקבל ברכות גשמיות מאביו, היתה כוונתה בעולמות העליונים, בשביל הרוחניות שבתוך הגשמיות, כי אין לך גשמיות שאין בו ניצוצות רוחניות, וזהו "לאמר", דהיינו שהיה כוונתה על אמירה אחרת, בשביל הרוחניות כנ"ל.
{{צ|מדבר אל עשו אחיך לאמר}}, שהנה
וזהו שאמר עשו ליעקב {{צ|יש לי רב}}, פירשתי שאמר לו "רב", היינו העוה"ז הוא שלי, וחלקי דעוה"ז הוא עולם הפירוד לכן נקרא רב, ואין לך חלק בעוה"ז, {{צ|יהי לך אשר לך}}, דהיינו חלקך העוה"ב השייך [לך] יהי לך ולא עוה"ז. והשיב לו יעקב אבינו ע"ה {{צ|יש לי כל}}, רמז לו על הכוללות שבתוך הגשמיות, שהיא החיות המקיימו שייך לי, כנ"ל שאין לך דבר גשמי שיהיה לו חיות וקיום בלא קדושה, ואם אקח את חלקי דהיינו הנ"ק שבתוך הגשמיות, אזי אתה בטל כעפרא דארעא לגמרי, לכן גם לי שייך בחלקך העוה"ז עבור חלקי שיש לך מחלקי הרוחניות.
שורה 50:
'''או יאמר''' {{צ|ורבקה אמרה כו'}}, דאיתא בזוהר הקדוש דהשכינה נקראת "רבקה
ויעקב היה מתירא מאוד שיתברך בעניני גשמיות, כי מורא עלה על ראשו פן ואולי ע"י הגשמיות יתגשם ויופרד ח"ו מעבודתו
{{צ|ותאמר לו אמו}} היא השכינה הקדושה, {{צ|עלי קללתך בני}}, ר"ל עלי מוטל לשמור אותך מקללה, {{צ|אך שמע בקולי ולך קח לי}}, ר"ל שתקבל הברכות העוה"ז ג"כ שיהיה "לי", ר"ל ג"כ לעבודתו לשמו הגדול, שתהיה כוונתך בכל עניני עוה"ז, הן באכילה ושתיה ושאר גשמיות, רק לשמים, להוציא ניצוצות קדושות מתוך המאכל באוכלך בקדושה ובטהרה, ושיהיה לך
▲אך שמע בקולי ולך קח לי ר"ל שתקבל הברכות העוה"ז ג"כ שיהיה לי ר"ל ג"כ לעבודתו לשמו הגדול שתהיה כוונתך בכל עניני עוה"ז הן באכילה ושתיה ושאר גשמיות רק לשמים להוציא ניצוצות קדושות מתוך המאכל באוכלך בקדושה ובטהרה ושיהיה לך בח לעבוד לו י"ת ולעסוק בתורתו ובמצותו וכן בכל דבר יהיה כוונתך לשמים:
'''ויען יצחק
אך הענין, דיצחק היה רוצה לברך את עשיו בגשמיות ואת יעקב ברוחניות כידוע, וכשראה עשיו שבירך יצחק את יעקב בברכה הראויה לו לעשיו, צוח ואמר לאביו {{צ|הלא אצלת כו'}}, עכשיו שברכת את יעקב בגשמיות, דהיינו שהם נשפעים מג' עולמות עב"י<ref>אצילות בריאה יצירה</ref>, הלא ברכה שהיא מעולם אצילות מגיע לי, וזהו אצלת לי וכו'. והשיב לו אביו {{צ|הן גביר שמתיו כו' וכל אחיו כו' ודגן ותירוש כו'}}, רמז השלשה ברכות הוא נגד שלשה עולמות הנ"ל נתתי ליעקב אחיך, {{צ|ולך אפוא מה אעשה בני}}, פירוש היא הברכה מעולם העשיה שאברך אותך בה, וזהו מה "אעשה" דווקא, ר"ל מעולם עשיה. ואמר לו עשיו בנו {{צ|הברכה אחת היא לך אבי}}, פירוש שגם בגשמיות בעולם עשיה תמצא עוד ברכה לברכני ג"כ, ומיד ברכו בברכת גשמיות, אבל כשאמר לו תחילה לברכו בברכת רוחניות כנ"ל {{צ|הלא אצלת}}, לא היה פונה כלל לדבריו ולא השיב לו
▲'''ויען יצחק''' ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת , כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי כו' ויאמר אליו הנה משמני ארץ כו' ויש לדקדק למה המתיז יצחק עד שאמר עשו הברכה אחת כו' ולא בירך אותו מיד כשאמר לו עשו הלא אצלת לי ברכה גם לכאורה כמו זר נחשב שיצחק ירצה לברך את עשיו ולא את יעקב אך הענין דיצחק היה רוצה לברך את עשיו בגשמיות ואת יעקב ברוחניות כידוע וכשראה עשיו שבירך יצחק את יעקב בברכה הראויה לו לעשיו צוח ואמר לאביו הלא אצלת כו' עכשיו שברכת את יעקב בגשמיות דהיינו שהם נשפעים מג' עולמות עב"י הלא ברכה שהוא מעולם אצילות מגיע לי וזהו אצלת לי וכו' והשיב לו אביו הן גביר שמתיו כו' וכל אחיו כו' ודגן ותירוש כו' רמז השלשה ברכות הוא נגד שלשה עולמות הנ"ל נתתי ליעקב אחיך ולך אפוא מה
▲כלום ועשה עצמו כלא ידעו והשיב לו מה אעשה וק"ל?
[[קטגוריה:דברים היוצאים מן הלב נכנסין ללב]]
|