נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף

'''או יאמר''' {{צ|ואלה תולדות יצחק כו'}} ונקדים לפרש הפסוק {{צ|ויזרע יצחק בארץ כו' וימצא מאה שערים}} יש לומר הרמז דהנה עבודת הצדיק הוא תמיד להרים את השכינה הקדושה שהיא ה"א אחרונה. וזהו שפירש"י אומד זה למעשר רמז בדבריו לדברינו הנ"ל שהי' יצחק אומד עצמו למעשר דהיינו תרומה דהכתוב קראה לתרומה מעשר כדאיתא בכמה דוכתא '''תרומה''' פי' '''תרום ה"א'''. ועיקר העבודה להשי"ת ע"י אהבה ויראה שזה רמז תרומה -- תרי ממאה, דחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום וצריך לברכם באהבה וביראה, וזה נקרא זריעה אצל הצדיק שע"י אהבה ויראה נזרע בו אור גדול, וזהו {{צ|אור זרוע לצדיק}}. ועל ידי זה ממילא נמצאים המאה שערים דהיינו שע"י כל ברכה שהוא מברך הוא פותח שער אחד ממאה שערים העליונים שהם נקראים מאה ברכות דהיינו בריכות העליונים וזהו {{צ|ויזרע יצחק}} כנ"ל {{צ|וימצא מאה שערים}} כנ"ל. ▼

והנה ידוע דיש יראה הקודמות לאהבה דאהבה בא מתוך היראה ויש יראה עליונה הבא מתוך אהבה. וזהו רמז {{צ|ואלה תולדות יצחק}} דהיינו יראה שע"י נולד {{צ|בן אברהם}} דהיינו אהבה. ויש יראה הבא מתוך אהבה ולזה רמז {{צ|אברהם}} דהיינו אהבה {{צ|הוליד את יצחק}} שהוא יראה. וזהו שפירש"י {{צ|יעקב ועשו האמורים בפרשה}} ר"ל מה נפקא מינה בזה ופירש"י דהנפקה מינה הוא שע"י היראה ואהבה נתעורר רחמים ונשברים הדינים דהיינו יעקב רמז לרחמים ועשו רמז לדינים וזהו רמז {{צ|ואחר כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו}} פי' הגם שלפעמים מתגברים האומות ח"ו ורוצים ןלהרע לישראל ח"ו ונראה כמעט שהדבר מוכן ח"ו לבוא. ולא כן הוא שאחר הגעת סוף הדבר ח"ו שיוגמר אזי יצא כח הצדיק ואוחז בסוף הדבר שלא יבא כלל. וזהו {{צ|וידו}} דהיינו כחו {{צ|אוחזת בעקב}} דהיינו בסוף {{צ|של עשו}} הרוצה כמעט לגמור הדבר אזי אוחז ואינו מניחו ונתעורר רחמים גדולים על ישראל אמן ▼

'''ויעתר יצחק''' כו' נ"ל דהנה שלשה אלה בני חיי ומזוני צריך אתערותא דלתתא שיתן הצדיק את דעתו עליהם שהם צורך לעולם ועל ידי זה יוכל הצדיק להשפיע אותם לעולם. אבל אם לא יהי' אתערותא דלתתא, בלתי אפשרי שיושפעו לעולם גם אם יהי' צדיק בכל מחשבותיו וקדושתו לה'. כ"א שצריך הצדיק לירד קצת ממדרגתו לחשוב עליהם שהם צורכי עולם אז הם נשפעים לעולם. וזהו שאמרו חז"ל {{צ|בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' מילתא}} ר"ל לאו בזכות וצלילות של אדם לבד תלי' מילתא, אלא במזלא לשון {{צ|יזל מים מדליו}} ר"ל אלא ע"י הצדיק הממשיך השפעות שנותן דעתו ומחשבתו להזיל ולהמשיך אלו חיי בני ומזוני: וזהו {{צ|על כל קרבנך תקריב מלח}} {{גמט|מזלא}} גימ' {{גמט|לחם}} דהיינו מזוני ו'''לחם''' אותיות '''מלח''', ואמר הכתוב {{צ|על כל קרבנך}} ר"ל בכל זאת שאתה מקרב את העולמות העליונים ע"י צדקתך וקדושתך על כל זאת {{צ|תקריב מלח}} פי' תתן דעתך להקריב ולהשפיע לחם היינו מזוני. ▼

וד,נ' יצחק אבינו ע"ה הי' כל מחשבותיו קדושים כולו לה' דהיינו לשבח והתהיל' להשי"ת ב"ה דאצל הצדיקים גם התפיל' שהם מתפללים נקרא תהיל' ולא הי' עול' על מחשבתו להתפלל על זרע בעולם באופן הנ"ל רק כל מגמותיו ותפילותיו הי' לה' כנ"ל וזהו {{צ|ויעתר יצחק לה' לנוכח}} ר"ל זה הי' התנגדות למחשבת אשתו שהיא הית' חושבת בכוונה הנ"ל שהזרע הוא צורך לעולם וזהו {{צ|כי עקר' היא}} ר"ל שהית' מעל' המחשב' זאת על דעת'. {{צ|ויעתר לו ה'}} פי' שהשי"ת הפך את רצון יצחק מכוונתו הראשונ' להכוונ' הנ"ל {{צ|ויעתר}} הוא ע"ד שאמרו חז"ל {{צ|למה נמשלו הצדיקים לעתר מה עתר מהפך התבוא' בגורן}}, ונמצא עתר הוא לשון הפך שהשי"ת עוש' רצון להצדיק, וזהו {{צ|רצון יראיו יעשה}} ר"ל שעוש' רצון ליראיו ואז כאשר הפך ה' את רצון יצחק שיהי' כוונתו על הזרע כנ"ל, {{צ|ותהר רבקה אשתו}} ר"ל אז ידע שהדת' אשתו ולא כן מתחיל' לא ידע מזה כלל כי הי' דבוק כולו בה'. ▼

ויתרוצצו הבנים בקרב' ותאמר אם כן למה זה אנכי דד,נ' רבקה הית' יודעת שבניה יקבלו התור' הקדוש' ובראותה כשהית' עוברת על פתח בהכ"ג יעקב הי' מפרכס לצאת ובפתח ע"ז הי' עשו מפרכס לצאת כמו שדרשו חז"ל והיא לא הית' יודעת שזה לה שני עוברים במעי' רק הית' סוברת שזה עובר אחד שהוא מתגבר עיתים לטובה ועיתים לרעה והית' מצטערת ואומרת {{צ|אם כן}} ר"ל אם חלילה באופן זה יהי' בני וחליל' בקבלת התור' הקדוש' יהי' בהם תערובת טוב ורע, {{צ|למה זה אנכי}} למה לי קבלת התור' שפתח באנכי ה', כי התור' הקדוש' צריכ' להיות הכל בקדוש' בלי תערובות▼

חליל,. {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} דאיתא בגמרא {{צ|שותא דינוקא או דאבא או דאמא}} והוא מחמת שהם שותפין בו וכל אחד מכניס בו חלקו לפי מהותו ומדרגתו והית' תולה החסרון בעצמה שהיא גורמת זאת לכן {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} לתקן את חלקה כדי שיהי' כולו לטוב לה' {{צ|ויאמר ה' לה שני גויים בבטנך}} זה יפנה לרשעו וזה לצדקו בשלימות וזהו {{צ|שבענו בבקר חסדך}} -- בוקר הוא לשון ביקור דהקרבן הי' צריך ביקור למען תהי' אתערותא דלתתא, ששורש הקרבן הי' בדביקות גדול בכוונת קדושים עליונים והביקור הי' למען אתערותא דלתתא וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה {{צ|שבענו בבוקר כו'}} ר"ל מה שצריך האדם לחשוב ולהעלות על דעתו את צורכי העולם דהיינו ביקור החסדים הצריכין למען אתערותא דלתתא אתה תעשה הרצון הזה כנ"ל {{צ|רצון יראיו יעשה}} ולא מאתנו יבא הרצון רק אנחנו נהי' דבוקים בך {{צ|ונרננה ונשמחה בכל ימינו}} דהצדיק העובד ה' באמת הוא מתקן בכל יום ויום עולם אחר ואין יום אחד דומה לחבירו: מהו(?) {{צ|ואברהם זקן בא בימים}} ר"ל שהי' לו ימים הרבה שכל פעם עלה ותיקן עולם הגבוה מחבירו וזהו {{צ|ונרננה ונשמחה בכל ימינו}} פי' כאשר נהי' דבוקים בך בדבק טוב אזי {{צ|נרננה ונשמחה בכל ימינו}} והבן:▼