שולחן ערוך אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 48:
<קטע התחלה=ה/>
פרשת האזינו {{פרשע1|מב|יא|אוח|תכח}}מחלקים פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש שהיו קורין השירה {{פרשע1|מב|יב|אוח|תכח}}פעם אחת לששת ימי השבוע. וסימן '''הַזִּי"ו לְ"ךָ''': האזינו, זכור, ירכיבהו, וירא, {{פרשע1|מב|יג|אוח|תכח}}לו חכמו, כי אשא אל שמים עד סוף השירה. והשביעי קורא {{פרשע1|מב|יד|אוח|תכח}}מסוף השירה עד סוף הפרשה.
: {{רמ"א|'''הגה:''' ודוקא בשבת מחלקין הפרשיות אבל במנחה בשבת וב' וה' אין לחוש (מרדכי פרק הקורא עומד)}}:
<קטע סוף=ה/>
==[[שולחן ערוך אורח חיים תכח ו|סעיף ו]]==
שורה 67:
 
ויש אומרים שכשראש השנה בב"ג שוילך בין ראש השנה ליום הכיפורים {{פרשע1|מב|כד|אוח|תכח}}מפטירין בו דרשו ובשבת שבין יום הכיפורים לסוכות שקורין האזינו {{פרשע1|מב|כה|אוח|תכח}}מפטירין שובה:
: {{רמ"א|'''הגה:''' והמנהג כסברא הראשונה ובשאר שבתות השנה מפטירין מעין הפרשה (טור). וכשקורין שתי פרשיות מפטירין באחרונה (מרדכי פרק בני העיר) מלבד באחרי מות וקדושים דמפטירין הלא כבני כושיים {{פרשע1|מב|כו|אוח|תכח}}שהיא הפטרת אחרי מות (מנהגים) ונוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש ואין דוחין מפניה שום ההפטרה הנזכרת כאן ולא של ד' פרשיות ולא של ראש חודש או מחר חודש או חנוכה או שירה (מרדכי פרק בני העיר והטור ומנהגים) אבל שאר הפטורות דוחין מפניה וכבר נתבאר לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תכה|סימן תכ"ה]] דאין מדלגין מנביא לנביא (וגם נתבאר [[שולחן ערוך אורח חיים תכה ב|שם סעיף ב']] אם דוחין מפני של ראש חודש אחת מאלו הפטורות שנזכרות כאן):}}
<קטע סוף=ח/>