ביאור:בראשית יד כג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
עריכה
שורה 18:
== לא לקבל מתנות מרשעים ==
על סדום נאמר: "וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד" ([[בראשית יג יג]]).<br />
קיימת אפשרות איומה, שדבריו של אברם: "וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ", במשמעות:לאמור 'אם אני וזרעי נקחניקח מכל אשר לך' -, חייבה בעצם חייבו את אדוני להשמיד ולהפוך את סדום, כדי שלא יהיהיתקיים חשד, שאיולו פעםהקלוש בניביותר, שבני-ישראל לקחו דבר מאנשי סדום הרשעים (למרות שנעריו של אברם אָכְלוּ ([[בראשית יד כד]])). לכן לאחר שהמלאך מודיע לשרה ואברהם שיוולד להם בן, המלאכים ממשיכים לסדום להרוס אותה כדי שאנשי סדום לא יביאו מתנות להולדת יצחק ולמשתה גמילתו
 
== האם אברם לא לקח דבר? ==
המלחמה היתה עםכנגד "כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר-- אַרְבָּעָה מְלָכִים" ([[בראשית יד ט]]), אשר לקחו שללכשלל את רכוש חמשת המלכים של ככר הירדן ואת רכוש הרפאי, הזוזי, האימים, החורי, והאמרי. כאשר אברם אמר: "אִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" הוא מתכוון רק לרכוש סדום, אבל אין ספק שיתר רכוש ארבעת המלכים שנוצחו והשלל שלקחו מיתר הערים נשאר בידי אברם ואנשיו. <br />
"'''אִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ'''" אמר אברם, רק מרכושם של אנשי סדום, אבל אין ספק שרכוש ארבעת המלכים שנוצחו נשאר בידי אברם. רכוש אנשי סדום הוחזר לאנשי סדום וללוט., אבל רכוש שאר המלכים מלכי ככר הירדן, "בִּרְשַׁע, מֶלֶךְ עֲמֹרָה; שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְומֶּלֶךְ בֶּלַע" ([[בראשית יד ב]]), לא מוזכר. אפשרניתן לחשובלשער שמלך סדום ייצג את כולם או שהאחרים מתו במלחמה. סביר להניח שאברם לא לקח את רכושם של שכניו של מלך סדום כשם שלא לקח את רכוש אנשי סדום.
 
== מנהגי מתנות ==
שורה 29:
מלך סדום העליב את אברם כאשר ללא ברכה, ללא תודה, ללא כבוד, הוא אמר לו "תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ":
# האם אברם היה משאיר את הנפש אצלו כעבדים?
# האם '''הַנֶּפֶשׁ''' כוללת גם את כל החי: צאן ובקר? (ראה: "כִּי הַדָּם, הוּא הַנָּפֶשׁ; וְלֹא- תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ, עִם- הַבָּשָׂר" ([[דברים יב כג]]))
# "קח לך" - והרי הכל כבר בידי אברם כשלל חסר בעלים, כפי שדוד מיסד לחוק: שהרכוש מחולק שוה בין הלוחמים ולא מוחזר לבעליו ([[שמואל א ל כד]]). המילה "קח" רומזת כאילו שאברם לוקח ממלך סדום.
# מלך סדום לא הציע מתנה סבירה, בכבוד, כגון: מעשר או דבר ערך למזכרת, אלא הראה את גדלותו והכריח את אברם לסרב לפחות לחלק.
שורה 35:
 
== רכושו של לוט - אברם משלם ללוט עבור החלקה בארץ כנען ==
אולם, רכושו של לוט גם הוא היה כלולנכלל בהצעתו של מלך סדום, ככתוב: "וְגַם אֶת לוֹט אָחִיו וּרְכֻשׁוֹורְּכֻשׁוֹ הֵשִׁיב" ([[ביאור:בראשית יד טז]]).
 
אברם זכר את הריב בינו לבין לוט ([[בראשית יג ח]]), ואת הצעתו לחלוקלחלק את חלקתם, "אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה" ([[ביאור:בראשית יג ט]]). אשרעם זאת, לוט לאסירב קיבללקבל את הצעת הפשרה ועזב תוך שהוא מותיר לאברם את כל החלקה ללאמבלי לדרוש תשלום בעבורה. '''כך נשארהפך אברם בעללבעל חוב ללוט'''. דברי אברם נאמרים למלך סדום, אולם למעשה הם מופנים ללוט כאשר הוא משאיר את כל רכושו של לוט, "וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי ['''לוט'''] הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם". ([[בראשיתבצורה ידזו כג]]אברם מנע מיורשיו של לוט (מואב ועמון) לבוא ולטעון בעלות על כנען.
 
=== נבחרי אדוני ===
אנשים שהיתה להם זכות לדרוש חלק מארץ כנען אבל עזבו את כנען למען זרעו של אברהם:
* לוט השאיר את ארץ כנען לאברם, ועזב לסדום, וקיבל תשלום את הרכוש שהוא הפסיד.
* לוט השאיר את ארץ כנען לאברם ועזב לסדום בעבר הירדן המזרחית. בתמורה הוא קיבל חזרה את רכושו כתשלום בעבור החלקה שלו בכנען, וגם זכה שבניו יקבלו את ארץ מואב וארץ עמון כירושה מאלוהים.
* ישמעאל גורש למדבר ועזב את כנען ליצחק, והוא עברכדי לגור במדבר, "וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה" ([[בראשית כה יח]]).
* עשו עזב את כנען ועבר לגור בהר שעיר, היאולכן אדוםיעקב "מִפְּנֵיהתעקש יַעֲקֹבלשלם אָחִיו"לו במתנות ([[בראשית כולג ויא]]), ולכן יעקב התעקש לשלם לו במתנות, כדי שלא יאמרו שעשו העשיר אותו..