בית שמואל על אבן העזר קב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
 
שורה 2:
{{תוכן עניינים שטוח}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|בש|א|ואלמנתו:}}{{ררר}} כ"כ הרמב"ם ושאר פוסקים ולא כר"ת שכתבו תוס' בשמו כשהוא מת לא אמרינן ליפות כח של ב"ח דאז ל"ח לנעילת דלת דמיתה לא שכיח, גם י"ל דלא תימ' דדוקא כשהוא חי דאז המטלטלין משועבדים מדינ' לב"ח ולה אינם משועבדים אלא מצד התקנה אז מיפים כח ב"ח ולא אחר מותו קמ"ל וכעין זה ס"ל לראב"י:
 
{{משע|בש|ב|אי"ל לא אגבה כתובתי וכו':}}{{ררר}} אף ע"ג דקי"ל הברירה בידה לגבות הכתובה מ"מ במקום שחב לאחרים א"י לו' לא אגבה:
<קטע סוף=א/>
 
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|בש|ג|שאין בהם קדימה:}}{{ררר}} כלל הוא כל שאין בו דין קדימה כגון מטלטלין או הזמן שניהם ביום א' או שקנה אחר שלוה ונישואין דקי"ל בעלמ' מי שתפס אין מוציאין מידו אז מיפים כח ב"ח אפי' לא תפיס נותנים לב"ח ול"ח לנעילת דלת כי יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנש' אבל היכא דבעלמ' לא מהני התפיסה אין מיפים כאן כח ב"ח כ"כ הרא"ש והר"ן וע' [[שולחן ערוך אבן העזר קיג|סי' קי"ג ס"א]]:
 
שורה 24 ⟵ 26:
 
{{משע|בש|יא|אפי' כתב בזמן הזה וכו':}}{{ררר}} אין טורפת מטלטלין שמכר או שנתן במתנות בריא אבל נגד ב"ח יש לה קדימה כשנכתב אגב כמ"ש ר"ס:
<קטע סוף=ב/>
 
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|בש|יב|אם קדמה וגבתה בבית דין:}}{{ררר}} כבר כתבתי נראה לכ"ע מה שגבתה בבית דין אין מוציאין מידה:
 
{{משע|בש|יג|אין שומעין להם:}}{{ררר}} כ' הריב"ש הטעם דאם גבתה קרקע הרי הב"ח יטרוף ממנה ואם גבתה מטלטלין מה שגבתה גבתה ומזה ראיה נמי מה שגבתה ע"י הב"ד אין מוציאין ממנה לכ"ע דאל"כ קשה לפסק הרב רמ"א דמוציאין מידה היתה חייבת לעמוד ערבו' וכ"כ בח"מ:
<קטע סוף=ג/>
 
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
{{משע|בש|יד|אפילו יש לה נדוניא:}}{{ררר}} כ"כ רש"י והר"ן ולא מצינו שום חולק ע"ז אף לדעת הפוסקים דס"ל נדוני' היא כחוב כמ"ש בסעיף ה' היינו לענין אם אין לשלם לשניהם אז נדוני' וב"ח שוין משא"כ כאן דיש לשלם שניהם וכן מחלק הב"י לפ"ז מ"ש הרמב"ם פי"ז נדוני' דינו כחוב בעלמ' קאמר וכאן י"ל דמודה דנוטלת קרקע בעד הנדוניא אף על גב הטור כתב הרמב"ם חולק עם רש"י בזה אין מוכרח כי מנ"ל לעשות פלוגת' בין הפוסקים בלי הכרח לכן הכריע הרב רמ"א כרש"י ונכון הוא:
 
שורה 40 ⟵ 44:
 
{{משע|בש|יח|יש מי שאומר שמוציאין מידה:}}{{ררר}} כ"כ הטור ומדמה להא שכתב הרא"ש דמוציאין ממנה המעו' אם תפס' אף ע"ג בשאר תפיסו' ס"ל דאין מוציאין מידה כשלא שייך קדימה מ"מ כאן כשיש לשלם לשניהם מוציאין המעות כן ה"נ אם שייך המעו' לאשה ע"פ סברתו כשהיא מוקדמת מוציאין מב"ח אם תפס:
<קטע סוף=ד/>
 
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|בש|יט|אפילו בקנין:}}{{ררר}} טעם הרמב"ם ביאר המגיד דס"ל דכל ערב אסמכת' הוא אפילו בקנין אלא הואיל דמהימן ליה גמר ומשעבד את נפשו משא"כ בכתובה דלאו מידי מחסר' לא גמר ומשעבד וס"ל קנין לא מסלק אסמכת' ועיין סי' נ"ה וסי' רס"ז ולהראב"ד קנין מסלק אסמכת' ועיין במגיד פכ"ה ה"מ, וכ"ז לא איירי בנדוני' שלה אם ערב לה בעד הנדוני' שלה דאז הוי כערב דעלמ' דהא מחסר' ממון:
 
שורה 47 ⟵ 52:
 
{{משע|בש|כא|מיהו כ"ז שלא נשאה וכו':}}{{ררר}} וכ' בסמ"ע סי' קכ"ט ערבות דידן הן ערבות בעד הקנס וא"י לחזור משום בושת ולא ערבו' בשביל הנדוני' עכ"ל כלו' אף שכותבים עתה ע"ק בעד הנדוני' וקבלן משתעבד לנדוני' מ"מ היה יכול לו' קודם החתונה אני חוזר בי ואל תנשאו זה לזה אלא בשביל הבושת א"י לחזור ומה שמרגל' בפומ' דאינשי כל שמעמיד לו הכלה הוא פטור מן הערבות הוא טעות בידם דסוף סוף הוא מבייש וכשם שקנס חל על אבי הכלה כשאינו נותן לו הנדן ה"ה חל הערב כ"כ הח"מ ועיין בסמ"ע סי' רמ"ה:
<קטע סוף=ו/>
 
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|בש|כב|לא תפרע מן הערב:}}{{ררר}} במגיד מסופק אם קאי דוק' אכתובה ותוספת בלבד שהערב עשה מצוה ולאו מידי חסרה ע"כ ראוי לעשו' תקנה לערב אבל נדוני' שלה שהכניסה ע"פ הערב גובה מן הערב ואין מדירה או דלמ' גם בזה מדירה משום סוף סוף איכ' למיחש לקנוני' והניח הדבר בצ"ע:
 
שורה 54 ⟵ 60:
 
{{משע|בש|כד|אפ"ה אשתו גובאת:}}{{ררר}} דאל"כ אין כאן ערבות דהא אם מת הוא לא ישלם ואם יגרש אותה לא יסכים עמה לגבות המעו' ועיין בגוף התשובה ועיין [[שולחן ערוך חושן משפט י|בחושן המשפט ס"י]] בהג"ה:
<קטע סוף=ז/>
 
===סעיף ח===
<קטע התחלה=ח/>
{{משע|בש|כה|וכן אם הקדיש:}}{{ררר}} יש כאן מקום עיון ולפי המסקנ' בערכין שם פליגי בזה ר"א ור"י במקדיש נכסיו צריך להדירה וקמפלגי בפלוגת' ב"ש וב"ה ר"י ס"ל כב"ה הקדש בטעו' לא הוי הקדש ויכול לשאול ולהתיר לעצמו א"כ אין צריך להדירה ולא חיישינן לקנוני' דהא יש בידו להתיר ולשאול על הקדש ור"א ס"ל כב"ש דאין שאלה בהקדש מ"ה חיישינן לקנוני' וצריך לנדר לפ"ז הלכה כב"ה וכר"י דאין חוששין לקנוני' ואין צריך לנדר והמחבר פסק לא תגבה עד שידירנה וכן כתבו תוס' וקשה למה לא פסק כב"ה ול"ד לברי' דחיישינן לקנוני' כמ"ש [[שולחן ערוך חושן משפט רנה|בחושן המשפט סי' רנ"ה]] משום שם אינו עושה שום מעשה משא"כ לגרש אין מגרש בשביל כן כיון בידו לשאול וכן קשה ברמב"ם פי"ז ה"א ופ"ז ה' ערכין ובהרא"ש פרק אלמנה ניזונת וכן תמה עליו הר"ן ועיין בכ"מ שם ובתשובת רבינו בצלאל סי' ט"ו ובתי"ט בערכין ובש"ד סי' רנ"ה:
<קטע סוף=ח/>
 
===סעיף ט===
<קטע התחלה=ט/>
{{משע|בש|כו|אבל מן הלקוחות וכו':}}{{ררר}} משום דאינהו אפסידו אנפשייהו שקנו קרקע שיש עליה שיעבוד בשלמא ערב מצוה עבד משא"כ לקוחות שם בערכין:
<קטע סוף=ט/>