בית שמואל על אבן העזר מ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישורים לסעיפים, נעשה על ידי בוט
 
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|בית שמואל|אבן העזר|לט|מ|מא}}
===סעיף א===
<קטע התחלה=א/>
{{משע|בש|א|אף על פי שנתאכלו המעות:}}{{ררר}} דל"ד האי מעות למלוה דמלוה להוצאה ניתן והוי כאלו לא נתן לה כלום, ול"ד לפקדון שנגנב דפקדון ברשו' המפקיד קאי משא"כ מעות זה ברשותה קיים ש"ס ול"ד לאומר לחבירו משוך פרה זו ולא תקנה אלא אחר ל' יום דלא קנה שאני משיכה לאחר ל' יום כלתה המשיכה אבל הכא עכ"פ המעות צריכה להחזיר והוי כאלו נתן לה המעות בסוף ל':
 
שורה 8 ⟵ 9:
 
{{משע|בש|ד|ל' יום מקודשת לעולם:}}{{ררר}} אר"ס קאי אם מקדש בכסף אבל אם מקדש בשטר מדמה הר"ן לדין המגרש ואמר היום אי את אשתי כמ"ש [[שולחן ערוך אבן העזר קלז|בסי' קל"ז]]:
<קטע סוף=א/>
 
===סעיף ב===
<קטע התחלה=ב/>
{{משע|בש|ה|אבל אם מת השני וכו':}}{{ררר}} אף על גב בחזרה בטלו הקדושין לגמרי דשם חזרה בפירוש וכאן מה שקבלה קדושין מאחר י"ל שאין דעתה לחזור מקדושי הראשון לגמרי אלא דעתה עדיין אם יהיה באפשר יחולו קדושי הראשון הר"ן ואם מת השני והניח אח מ"מ צריכה גט מראשון דהא יבמה לשוק תופסים בה קדושין מספק א"כ אין מונעה לחול קדושין הראשונים שם:
<קטע סוף=ב/>
 
===סעיף ג===
<קטע התחלה=ג/>
{{משע|בש|ו|מעכשיו ולאחר ל' יום:}}{{ררר}} פרש"י רב מספק' ליה אם תנאי הוא אם לא אחזור תוך ל' יום או חזרה ממ"ש מעכשיו לפ"ז תוך ל' יום יכול לחזור ממ"נ אבל הרמב"ן ורשב"א בתשובה סי' תש"ז כתבו אם תנאי הוא היינו התנאי הוא אם יחיה לאחר ל' יום לפ"ז אם חוזר תוך ל' יום צריכה גט ממנו ובתנאים אלו התנאי תלי' בו ולא בה והוא יכול לחזור ולא היא משא"כ באומר הרי את מקודשת לאחר ל' יום יכולה היא ג"כ לחזור עיין תשו' רשב"א סי' תש"ז ואם אמר מעכשיו אם יגיע עד ל' יום לכ"ע תנאי הוא ש"ג שם וכן אם אמר מעכשיו ולא תתקדש אלא לאחר ל' יום הוי תנאי מרדכי:
 
{{משע|בש|ז|שניהם נותנים גט:}}{{ררר}} כ' הטור אסורה לשניהם אא"כ יתן לה א' גט משמע איזה מהם שיתן גט מותרת לשני אף אם השני מגרש מותרת לראשון וכן מסתבר דהא לא שייך בכה"ג לומר שגירש הראשון תוך ל' דהא בין שהוא חזרה ובין שהו' תנאה עכ"פ תוך ל' יום עדיין הקדושין תלוים ועומדים לא מבעי' לפרש"י דתנאי הוא אם לא יחזור א"כ למה ליה גט הא בידו לחזור ואפילו לפירוש הרמב"ן התנאי הוא אם יחיה אחר ל' יום ועדיין לא נגמר איך יגרש קודם שיחולו הקדושין ומ"ש הרמב"ם שניהם נותנים גט היינו לענין אם תרצה להנש' לשוק אבל אם ירצה אחד מהם ליש' אותה י"ל דמותר וכ"כ בפרישה וכ"כ בט"ז אבל מהרש"ל כתב לחומר' דלא ישא האחד ואפשר החשש הוא שיאמרו הלכת' כר"י דאמר רווח' שביק כ"א וכל הקדושין תופסים ויכול לגרשה הראשון מיד כמ"ש בסמוך בשם הרשב"א גם למ"ש בסמוך דהרא"ש ס"ל אפילו לרב יכול לגרש מיד ניח':
<קטע סוף=ג/>
 
===סעיף ד===
<קטע התחלה=ד/>
{{משע|בש|ח|על הסדר הזה:}}{{ררר}} משמע אם אחד קידש אותה מעכשיו ולאחר כלות זמן הראשון אינה מקודשת אבל הר"ן כתב אף בכה"ג קדושין תופסים בה לרבי יוחנן דאמר רווח' שביק כ"א לחבירו גם למ"ש המגיד דהרי"ף לא פסק כאביי אם כן חיישינן שמא אחד אמר בלשון תנאי ואחד בלשון חזרה א"כ שמא זה שאמר מעכשיו ולאחר ל' יום אמר בלשון חזרה וכן כולם וז"ש מעכשיו ולאחר מ' יום אמר בלשון תנאי והנה לכמה פוסקים הלכת' כר' יוחנן דאמר רווח' שביק ואז הוי ודאי קדושין אף על גב שיור בקדושין לא הוי קדושין מ"מ בכה"ג לא הוי שיור דלא שייר אלא עד ל' יום כמ"ש בר"ן עוד נ"מ דיכול לגרש כ"א מיד דהא הקדושין חלין מיד, ולהני פוסקים דפסקו כרב דאמר ספק הוא אם תנאי הוא או חזרה כמה שפסק הרמב"ם והמחבר א"י לגרש מיד שמא תנאי הוא ועדיין לא חלין הקדושין כ"כ הרשב"א בתשו' סי' תש"ז מיהו נראה הרא"ש לא ס"ל כן דהא הבין דהרמב"ם פוסק כרב דאמר מספק' לן אם תנאי או חזרה והרמב"ם כתב שניהם נותנין גט בין תוך ל' יום בין אחר ל' יום וכן פירשו המגיד והב"י דברי הרמב"ם א"כ ע"כ ס"ל דכ"א יכול לגרש מיד אפי' אם תנאי הוא וי"ל הטעם הוא דאמרינן ממ"נ אם נתקיים התנאי אם כן מעכשיו היא מקודשת ושפיר חייל הגט ואם לא נתקיים התנאי אז נתבטלו הקדושין וכאלו מגרש לאשה אחרת שאינה אשתו, אלא קשה א"כ אתה מצריך כרוז לכהונה שמא לא נתקיים התנאי והגט בטל, ואפשר דדומה כאלו מגרש על התנאי וכשלא נתקיים התנאי מותרת לכהונה וא"צ כרוז משום דידוע הוא שגירש ע"ת כן ה"נ, מיהו נראה דיש להחמיר כדעת הרשב"א ואם מקדש בשטר ואמר מעכשיו ולאחר ל' יום עיין בר"ן סוף דף תרמ"ז ולקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קמו|סימן קמ"ו]] אם צריך להיות קיים לאחר ל' יום:
<קטע סוף=ד/>
 
===סעיף ה===
<קטע התחלה=ה/>
{{משע|בש|ט|אינה מקודשת:}}{{ררר}} אפילו אם הקדושין בעין מ"מ קדושין הראשונים לאו קדושין הם וצריך לקדשה מחדש אחר שנתגייר ויאמר אז שמקדש אותה בזה ודוק' כשהו' בעין מיהו קדושין אלו לאו לטבועי' נתנו מאחר שהקדושין בטילים וצריכה היא להחזיר לו ולא אמרינן במתנה נתן אלא המקדש אחותו אמרינן במתנה נתן לה ואם א' קידש לאחר ל' ובא שני וקידש תוך ל' ואמר לה לאחר שימות בעלך הרי זו מקודשת דהא בידו לקדש' מיד אפילו אם אמר מעכשיו ולאחר ל' יום מ"מ ביד השני לקדשה קדושי ספק לכן גם עכשיו ספק קידושין הם ועיין כל זה בכ"מ:
<קטע סוף=ה/>
 
===סעיף ו===
<קטע התחלה=ו/>
{{משע|בש|י|ספק מקודשת:}}{{ררר}} אפילו אם מקדש מיד הוי ג"כ ספק דק"ל יבמה לשוק ספק מקודשת כמ"ש לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר קנט|סי' קנ"ט]] לכן אם קידש אותה קודם שיחלוץ היא מקודשת מספק:
<קטע סוף=ו/>
 
===סעיף ז===
<קטע התחלה=ז/>
{{משע|בש|יא|ה"ז מקודשת:}}{{ררר}} ויכולין לחזור כדין האומר לאחר ל' יום אפילו אם אמר מעכשיו שהרי אי אפשר לחול מעכשיו מחמת קידושין הראשונים המגיד ור"ן:
<קטע סוף=ז/>
 
===סעיף ח===
<קטע התחלה=ח/>
{{משע|בש|יב|הבת מקודשת:}}{{ררר}} לכאורה משמע קידושין ודאי הם אף על גב דקי"ל המזכה לעובר לא קנה שאני קידושין דהאב בעולם והוא זוכה בכסף קידושין מיהו קשה [[שולחן ערוך חושן משפט רט|בחושן המשפט סי' ר"ט]] פסק אם אמר מה שתלד פרתי מכור לך ואפילו אם הפרה מעוברת לא קנה ודוחק לו' דשם איירי כשלא הוכר העובר ובפרישה וח"מ הקשו קושיא זו, והרמב"ם שם לא כתב לא קנה וכאן ס"ל נמי דמקודשת והטור כתב שם לא קנה ס"ל כאן דאיני' מקודש' והמחב' י"ל מ"ש כאן מקודש' היינו לחומר' אמרינן מקודשת אבל לאו ודאי קידושין הם דלרוב פוסקים אינה מקודשת דהא הרי"ף והרא"ש השמיטו סוגי' זו ותוס' והראב"ד והר"ן כתבו דאין הלכה כראב"י בזה וכן המגיד כ' בזה יש לחוש לדברי הרמב"ם ש"מ רק לחומר' אמרו ועיין בכ"מ פ"א ה' תרומות עיין חידושי מהרי"ט:
<קטע סוף=ח/>