בית שמואל על אבן העזר פג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{פרשן על שו"ע|בית שמואל|אבן העזר|פב|פג|פד}}" |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פרשן על שו"ע|בית שמואל|אבן העזר|פב|פג|פד}}
{{משע|בש|א|השבת:}}{{ררר}} הטעם כיון מ"י שלו והרי היא מבטלת ממ"י לפ"ז אם היא אשה שאין חיוב מלאכה עליה אז השבת שלה היא אלא שבת מעט שמחוייבת לעשות שלא תבא לידי זימה הוא להני פוסקים דס"ל דשלו הוא כמ"ש [[שולחן ערוך אבן העזר פ|בסי' פ']] אלא דלדעת הרשב"א דס"ל כל מ"י שעשתה אף דאינה מחויבת לא עדיף מהעדפה וזכה הבעל א"כ השבת שלו הוא מיהו דעת הרשב"א שם דעת יחידאי היא ובאומר' איני נזונית ואיני עושה אז אין לו שבת, ובסי' פ' כתבתי אם עושית בצמר כדי שלא תבא לידי זנות שלו /שלה/ הוא כשאומרת איני ניזונת ונ"מ ג"כ לענין שבת:
{{משע|בש|ב|והריפוי:}}{{ררר}} כתב הרא"ש אם אמדו לה' ימים ועבדו לה סמא חריפא ואיתסת בג' ימים הוא בכלל צער שצערא בסמא חריפא וי"ל מ"ש הרמב"ם והריפוי לבעל היינו שנותנים לידו והוא מתעסק ברפואה וכ"כ בח"מ עיין [[שולחן ערוך יורה דעה רסז|ביורה דעה סי' רס"ז]]:
{{משע|בש|ג|והצער שלה:}}{{ררר}} לא נתבאר אם הוא לגמרי שלה או אם דינו כנ"מ והוא אוכל פירות ולקמן [[שולחן ערוך אבן העזר פה ז|סי' פ"ה סעיף ז']] משמע דאינו אוכל פירות:
{{משע|בש|ד|של בעל נותנים מיד וכו':}}{{ררר}} ואם מתה קודם שגבתה אינו יורש חלקה דהוי ראוי עיין תוס' והרא"ש פי"נ דף קכ"ה:
{{משע|בש|ה|א"י לתבוע חלקה:}}{{ררר}} היינו כשגבה כבר חלקו אבל אם לא גבה אמרינן אגב שתובע חלקו תובע ג"כ חלקה וא"ל למה לא יתבע חלקה מ"ש מהא שכת' הת"ה מעות אשתו א"צ הרשאה כמ"ש לקמן [[שולחן ערוך אבן העזר פה|סי' פ"ה]] וי"ל ש"ה דעדיין לא בא לידה ולא היה לה שום זכות בזה הממון כ"כ בפרישה ועיין ב"ח:
{{משע|בש|ו|אבל הבעל שחבל וכו':}}{{ררר}} כ"כ הרמב"ם ורבים חולקים על הרמב"ם ועיין בהרא"ש ובהשגות הראב"ד ובר"ן וס"ל דאין נותן לה אלא חלקה ועיין במגיד מ"ש לדעת הרמב"ם ולכאורה נראה הואיל אף לדעת הרמב"ם השבת שלו הוא א"כ אם חיסר לה אבר דעושה בו מלאכה אין משלם כל הנזק דהא נזק הוא מה שפחת' בלא אותו אבר ושמין מה ששוה אבר ההוא יותר מחמת המלאכה ודמי המלאכה שלו הוא וא"י למה סתמו הפוסקים וכותבים סתם ולא חילקו איזה אבר חסר לה:
{{משע|בש|ז|ואם רצתה ליתן לאחר נותנת:}}{{ררר}} משמע דאין לו פירות מן מעות הקנס שנותן לה וגם אינו יורש הקנס דאל"כ א"י ליתן לאחר כמ"ש [[שולחן ערוך אבן העזר פה|בסי' פ"ה]]:
{{משע|בש|ח|חירף אותה בדברים וכו':}}{{ררר}} אף על גב המבייש בדברים וכו' כ"כ לישב קושית הב"י דהקשה הא קי"ל חירף בדברים פטור כמ"ש בפרק החובל ובהגהת פרישה פירש קושי' הב"י הואיל ע"פ הדין המבייש בדברים פטור גם ע"פ הדין כל הנזק ובושת שייכים לה אלא חז"ל תיקנו לו חלק אם כן המבייש בדברים הוי תקנה לתקנה:
{{משע|בש|ט|המזיק את אשתו וכו':}}{{ררר}} ולהני פוסקים דפליגו על הרמב"ם אינו משלם נזק אלא ב' חלקי' שם בנ"י:
| |||