נועם אלימלך/פרשת כי תצא: הבדלים בין גרסאות בדף

'''כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך''' . ומתחילה נבאר הפסוק {{צ|וירא אלקים את האור כי טוב}} . הנה לכאורה המשמעות אחר שנתהווה האור ראה השי"ת את האור כי טוב , וחלילה לחשוב ולומר על הבורא ב"ה האחד הפשוט האמתיהאמיתי בלי שום השתנות, לומר שמתחילה לא ראה ועכשיו ראה כי טוב. אמנם כי כן האמת שהשגחתו וראייתו של הקב"ה להיות כל דבר בטוב, וכל מקום שהוא משגיח הוא למען היות הדבר בטוב ובשלימות, וזהו {{צ|וירא אלקים את האור}}, דהיינו שהשגיח עליו בעין השגחתו, {{צ|כי טוב}} למען היות טוב וזה הוא שאנו אומרי' בברכת ק"ש {{צ|ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית}} ר"ל באותו טוב שהשגיח על האור {{צ|מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית}} דהיינו בכל יום מחדש עלינו ישראל רחמים וחסדים וכל טוב כאמור {{צ|לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו}} דהיינו שעשה את האור למען יהי' {{צ|לעולם חסדו}} כי בכל יום מחדש עלינו חסדים ונמצא ראייתו של השי"ת בהאור היה כדי להשפיע כל טוב לישראל ואנחנו המקבלים את הטוב צריכין ג"כ להיותנו דומים להשי"ת ב"ה לקבל את הטוב ע"י הראיה ואמנם זאת בלתי אפשר רק ע"י השמיעה דהיינו כמאמר הכתוב {{צ|אשר אנכי מצוך היום}} ופירשו רבותינו שיהיו דברי תורה בעיניך כחדשים כאלו עומד בכל יום על הר סיני ומקבל התורה ונמצא מדמה עצמו להבורא ב"ה ג"כ בחידוש בכל יום וזהו {{צ|מסיר אזנו משמוע תורה}} דהיינו שאין מחשבתו זכה וטהורה לחשוב זאת בכל יום כאלו שומע התורה מסיני {{צ|גם תפלתו תועבה}} מחמת שתפילתו מטורפת ומעורבת במחשבות זרות רק צריך שיהא מחשבתו תמיד כאלו היום שומע ומקבל התורה וע"י זה יכול לקבל השפע' הטוב שהקב"ה מחדש בכל יום דהנה כתיב {{צ|יום הששי}} ודרשו חז"ל {{צ|הששי הידוע מלמד שהתנה הקב"ה במעשה בראשית על מנת שיקבלו ישראל את התורה שנתנה בששי בסיון}}. ונמצא כשאדם חושב ומדמה לעצמו כאלו היום שומע התורה הוי לי' כאלו היום נברא העולם ואז השגיח הקב"ה להיות טוב ונמצא בכל יום הצדיק ממשיך הטוב ההוא וזהו {{צ|ראה שאין רשעים כדאים להשתמש באור וגנזו לצדיקים לעתיד לבא}}, וכבר דקדקו קדמונים להבין באיזה מקום גנז הש"י את האור והלא האור הי' מסוף העולם ועד סופו והיכן גנזו? אך אפשר לומר ע"פ הדברים הנ"ל דהנה השי"ת השגיח בראייתו על האור כדי להיות טוב כנ"ל ונמצא גם הרשעים יהי' להם הנאה מהטוב ההוא מה עשה הקב"ה גנז את הטוב באור לצדיקים לעתיד לבא דהיינו בכל עת שיצטרכו יהי' עתיד ומזומן להם הטוב כנ"ל שמחדש עליהם בכל יום חסדים ע"י מחשבתם הטהורה שמחשבים בכל יום כאלו שומעים התורה בסיני.