נועם אלימלך/פרשת כי תצא: הבדלים בין גרסאות בדף

וזהו {{צ|דעת קנה הכל קנה}}{{הערה|ע"פ [[נדרים מא א|נדרים מא.]] ''דא קני מה חסר'' -- ויקיעורך}} פי' כשהצדיק קונה לעצמו הדעת שהוא הכרע' לזכות, גורם להשי"ת שקונה הכל, היא המדה הנקרא 'כל', קונה לעצמו והשגחתו עלי'. וזהו שאנו אומרים בברכות ראשונו' מהתפיל' {{צ|וקונה הכל וזוכר חסדי אבות}} והיינו כשהקב"ה קונה לעצמו מדת 'כל' עי"ז {{צ|זוכר חסדי אבות}} שהם היו כולם במדה הזאת כמו שאנו אומרים {{צ|אברהם בכל יצחק מכל כו'}} וכמו שנאמר {{צ|וה' בירך את אברהם בכל}}, יצחק אמר {{צ|ואוכל מכל}}, יעקב אמר {{צ|יש לי כל}} רמז על המדה הנ"ל כידוע. ▼

ואיתא {{צ|אין דורשין במעשה בראשית בשנים}} יראה לפרש דהנה השי"ת ב"ה ברא ועשה את עולמו ועושה בו כרצונו ולעומת זה ברא השי"ת הצדיק שיכול לבטל גזירותיו. והנה איך אפשרי שיבטל הגזירות שכבר נגזרו בשמים בעולמות עליונים? אך הוא כאשר כתבנו כמה פעמים {{צ|בדבר ה' שמים נעשו}} דהיינו הצדיק ע"י עסקו בתורה לשמה ומחדש בה חידושים נעשו שמים חדשים ועושה מעשה בראשית ונמצא ממילא הגזירות בטלין שלא 'היו באותן העולמות שנבראו מחדש • ואמרינן במסכת תענית {{צ|בימי רבי שמואל בר נחמני הוי כפנא ומותנא אמרו היכי נעביד נבעי על תרווייהו אין מבקשין על שני דברים כאחד}}, ע"ש, וזהו {{צ|אין דורשין במעשה בראשית}} ר"ל כשהצדיק רוצה לדרוש במעשה בראשית ע"י עומקו בתורה לחדש שמים חדשים לבטל הגזירות ולהשפיע לישראל -- אל ידרוש בשנים, דהיינו לבקש על שני דברים כאחד, כי אם ידרוש כל דבר בפני עצמו וזהו פי' הפסוק {{צ|כי יקרא קן צפור כו'}}, דהעולמות נקראים "קן צפור" [עולם העליון נקרא קן צפור במרכבה עליונה כדאיתא בזוהר הקדוש בלק בן צפור בלק היה קוסם יותר מבלעם כי היה לו אחיזה בצפור במרכבה טמאה ובהאי צפור ידע כל ואת זה לעומת זה עשה אלקים]. ומלמד הכתוב להצדיק שהוא במדריגה הזאת להמשיך את הבורא ב"ה להעולמות הנקראים "קן צפור" {{צ|לפניך}} ר"ל זה הדבר מוכן לפניך ותוכל לפעול כנ"ל. ואמר הכתוב בלשון שאלה {{צ|בדרך}} פי' כעת שאנחנו בגלות המר האיך נעשה אם נבקש רחמים על גלות השכינה או על ישראל, כי שני דברים כאחד אי אפשר להתפלל כנ"ל ואיזה מהן קודם וזהו {{צ|בכל עץ או על הארץ}} ר"ל אם יהא עסקינו ועבודתינו בעבור {{צ|כל העץ}} -- היא השכינה הנקראת כל ועץ או אם יהא עבודתינו {{צ|על הארץ}} על דבר ארציות צורכי עם ישראל הנקראים {{צ|אפרוחים או ביצים}} כדאיתא בזוהר. ואמר הכתוב בוודאי השכינה קודם יותר ויותר כי {{צ|והאם רובצת על האפרוחים כו'}} היינו השכינה האם שלנו רובצת ומגינה תמיד עלינו בגלות המר. ואמר הכתוב אני נותן לך עצה {{צ|לא תקח האם על הבנים}} ר"ל לא שתהא כל מחשבתך ותפילתך על השכינה לבדה אלא {{צ|שלח תשלח את האם}} דהיינו שתהא מחשבתך זכה וטהורה וע"י זה תעלה את השכינה למעלה לשלח אותה ליחדא אותה עם הקב"ה {{צ|ואת הבנים}} הם הישראל הנקראים בנים למקום {{צ|תקח לך}} תתפלל עליהם להשפיעם כל טוב וזה אפשר לעשות כאחד דהיינו המחשבה על השכינה והתפיל' על ישראל ומחשבתך תפעול להעלות את השכינה בפי הגעת מדרגתך וזהו {{צ|שלח תשלח}} כפל לרמז שתתחזק ותאמץ תמיד במחשבתך כנ"ל ולא תאמר כבר יצאת ידי חובתך כי הוא דבר שאין לו סוף וכל עוד שתתחזק יותר תעלה את השכינה למעלה למעלו' והתפיל' תפעול על ישראל והבן.▼